גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

החלטת להתגרש והמשכת לגור עם גרושתך? יכול להיות שהפסדת מיליוני שקלים

בני זוג החליטו להתגרש אך המשיכו לגור יחד ולנהל משק בית משותף עוד 16 שנים נוספות. האם פסק הדין לאיזון משאבים ביניהם לאחר החלטתם על הגירושין עדיין תקף? הנה פסיקת בית המשפט
נחמן שפירא | (5)

סכסוכי גירושין גוזלים זמן מדיוני בתי המשפט, אבל סוגיה חשובה שנדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון יכולה ללמד פרק נוסף בסוגיה. בית המשפט דן בתביעה לאיזון משאבים וחלוקת זכויות, כאשר השאלה המשפטית שעלתה במשפט הייתה מתי בעצם חל המועד בו נוצר הקרע בין בני זוג? האם זה כאשר האישה הגישה את התביעה לפירוק השיתוף הכלכלי ביניהם, או שמא מתי שבעלה עזב את מגוריהם המשותפים בבית. 

תחילתו של הסיפור לפני ארבעה עשורים. בני הזוג נישאו לפני כ-38 שנים ונולדו להם שתי בנות. לפני כמעט 20 שנים בשנת 2004 הגישה האישה תביעה למזונות ותביעה לשמירת זכויות, כאשר מנגד בעלה הגיש תביעה לפירוק שיתוף הנכסים ביניהם. בשנת 2006 קבעה השופטת, כי המועד הקובע בו נוצר הקרע בין האישה לבעלה הוא היום בו היא הגישה את התביעה למזונות. השופטת קבעה כי האישה זכאית למחצית הזכויות הכספיות של בני הזוג, החל מיום הנישואים שלהם ועד ליום היווצרות הקרע עם הגשת התביעה. 

למרות פסק הדין בני הזוג המשיכו להתגורר יחדיו בבית. בתביעה לאישון משאבים שהגישה האישה היא טענה כי למרות פסק הדין היא ובעלה המשיכו להתגורר יחדיו בביתם המשותף עד שנת 2020 אז עזב הבעל את הבית באופן סופי. 

התובעת טענה כי לאור המשך מגוריהם המשותפים עד שנת 2020 יש לבצע איזון משאבים חדש עד למועד החדש בו עזב בעלה את הבית, כי זה המועד הקבוע לקרע בין הצדדים, ולא לפי המועד בו הגישה לראשונה את התביעה בשנת 2004.

לא שילם מזונות

התובעת טענה כי בכל השנים בהן המשיכה להתגורר עם בעלה בבית המשותף, הוא לא שילם לה כלל וכלל מזונות, בנוסף הוא לא העביר לה את הכספים שנפסקו בפסק הדין משנת 2006, וכמו כן היא ובעלה נותרו נשואים לפי דת משה וישראל, שכן הם לא פתחו תיק בבית הדין הרבני בכדי להסדיר את הגירושין.

בנוסף טענה התובעת כי היא ובעל המשיכו לישון באותו חדר, ניהלו קשר אינטימי יצאו לחופשות וניהלו משק בית משותף.

בעלה טען כי מאז שנת 2006 לאחר מתן פסק הדין על פירוק השיתוף ביניהם לא חל כל שינוי בנסיבות והם היו פרודים, לטענתו במהלך כל השנים הללו הוא הגיע לבית המשותף רק מספר פעמים קטן וזאת רק בכדי להיות עם נכדיו ובנותיו.

בנוסף הגיע בכדי לתת את צ'ק המזונות. לטענתו הוא היה ישן בחדר נפרד כשהגיע והוא ניהל כבר מספר מערכות יחסים מאז פסק הדין, וכי הוא בזוגיות אחרת כבר מזה שש שנים, כאשר לפני כן ניהל מערכת זוגית של 8 שנים.

חשבונות נפרדים

כמו כן טען הבעל, כי הוא ואשתו בנפרד מתנהלים בחשבונות בנק נפרדים, וההסבר לעובדה כי מעולם לא הסדירו את הליך הגירושין היא משום ענייני מיסוי.

לטענתו הוא הסדיר מול אשתו את כל סוגיית הרכוש ביניהם, כאשר רק לגבי הבית המשותף לא הגיעו להבנה.

השופט נחשון פישר דחה את כל טענות הבעל הנתבע וקיבל את טענות התובעת, אשתו לגבי המועד הקובע של היווצרות הקרע בין הצדדים.

השופט קבע כי "הצדדים חיו תחת קורת גג אחת והתנהלו כלפי פנים וכלפי חוץ כבני זוג". השופט ציין כי למרות שהמערכת הזוגית בין הבעל לאשתו התנהלה בהיעדר תקשורת, אך לא היה בכך כל חריג, שכן זו הייתה מערכת היחסים ביניהם מאז ראשית הזוגיות".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

באשר לסוגיה הכלכלית, קבע השופט פישר, כי על אף שבני הזוג התנהלו בחשבונות בנק נפרדים, הגבר המשיך לערוך קניות עבור המשפחה ולהעביר כספים לאישה. "מצאתי כי סידור זה היה נוח לשניהם", קבע השופט פישר, "האיש בחר לנהל במקביל מערכות יחסים עם נשים אחרות, כאשר האישה לא ידעה על כך".

השופט פישר קבע, כי עדות האישה מהימנה עליו. בעוד עדותו של האיש הייתה רצופה סתירות. את טענת הגבר, כי נהג להגיע לבית המשותף, רק כדי לשהות במחיצת בנותיו, דחה השופט פישר וציין, כי הוכח שהגבר המשיך להתגורר בבית המשותף, גם לאחר ששתי הבנות בגרו ועזבו את הקן.

קיראו עוד ב"משפט"

השופט פישר קבע, כי המועד שעל פיו יש לקבוע את איזון המשאבים הוא היום שבו הגבר עזב את הבית בסוף שנת 2020.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שופטים תמיד נגד הגברים (ל"ת)
    נאור 04/06/2023 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה בכלל עושים איזון משאבים? חוק מזעזע! (ל"ת)
    שדגכ 04/06/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
  • תלוי 04/06/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
    כנראה חוק מזעזע, וכשיש צד נפגע, אז זה בהחלט איזון משאבים
  • 1.
    משה 04/06/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    שוד הגברים הגדול. מלכודת דבש רק בלי הדבש. אם היה הפוך- פסק הדין היה אחרת
  • והנה 04/06/2023 18:52
    הגב לתגובה זו
    וכנראה לא היחידה, כנראה ניסתה לסבול אותו למען הילדים והנכדים, עד שהתגלה בפרצופו האמיתי ועם כול שקריו.
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.