נת"ע על החלטת רגב לנשל אותה מהמטרו: "החלטה שתגרום נזק למדינת ישראל"
שרת התחבורה מירי רגב הודיעה מוקדם יותר השבוע כי החליטה לנשל את חברת נת"ע כממונה על פרויקט המטרו בגוש דן לאחר שזו גילתה עיכובים רבים בפרויקט הרכבת הקלה ובראשו הקו האדום שעתיד להיפתח בחודש הקרוב, זאת לאחר שמועד הפתיחה המקורי שלו היה בחודש אוקטובר 2021.
בנת"ע לא נשארו חייבים ושיגרו היום מכתב לשרה רגב בו טענו בפניה כי הפיצה את הידיעה לתקשורת בזמן שהחברה ערכה לה ולבכירי משרדה סיור בתוואי הקו האדום שנמצא בשלבי ההרצה האחרונים שלו. דירקטוריון נת"ע הודיע מצדו כי החלטתה של רגב הינה "שגויה מעיקרה אשר תגרום נזק למדינת ישראל ולתושביה". נת"ע מדגישה כי מכרז מנהלי הקווים של פרויקט המטרו נמצא בעיצומו וההודעה של השרה יוצרת בלבול ועלולה להביא ליציאה מהמכרז של החברות המתמודדות.
יתרה מזו, אומרים בנת"ע, ההחלטה של רגב עלולה לפגוע מיידית גם בהמשך הקמת קווי הרכבת הקלה. "הבעת אי האמון בחברה עלולה להקשות על זכייני ה-PPP בקווים הירוק והסגול להגיע לידי סגירה פיננסית עם בנקים מלווים בחו"ל". בנת"ע טוענים כי ההחלטה התקבלה "במנותק מהמצב בפועל של הקו האדום וללא בדיקת העובדות והחלופות. לא נעשתה בדיקה או עבודת מטה היכולים להצדיק אותה. העברת הפרויקט לחברה אחרת יוביל לפגיעה ממשית בפרויקט ובפועל יפגע במדינה ובתושביה, בדגש על לוחות הזמנים ולהקמתו ותקציב הפרויקט".
עוד הוסיפו בחברה כי "כל שנת עיכוב תעלה למשק הישראלי לא פחות מ-25 מיליארד שקל. נטילת הפרויקט מנת"ע תוביל לעיכוב של שנים בהשלמתו והפעלתו". בנת"ע דורשים לקיים לאלתר דיון בהשתתפות השרה רגב ולהשהות במקביל את ההחלטה.
- פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?
- עבודות המטרו החלו באוזר סבידור בת"א; איך זה ישפיע על התנועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואנחנו נגיד כי אכן יש מקום מוצדק לביקורת של השרה כנגד נת"ע על העיכובים הרבים בפרויקט הרכבת הקלה ובפרויקטים אחרים ונישולה של החברה בהחלט יכול להוות "עונש" סביר. אך עם זאת, נכון היה אילו רגב ואנשי משרדה היו עורכים דיון מעמיק בהשלכות של נישול נת"ע והעברת הפרויקט לחברה אחרת, הן באשר להשלכות הכלכליות והן באשר להשלכות של עיכובים נוספים בלוחות הזמנים.
- 8.דרור 04/05/2023 21:16הגב לתגובה זולא יתכן ולא מקובל . המדינה תקועה שנים בפקקים . זה עולה למדינה עשרות מיליארדים כל שנה ובשטח הכל מת . בית קברות .
- 7.אזרח תקוע בפקק 04/05/2023 21:09הגב לתגובה זויש צדק בהחלטה . ככה לא מנהלים פרוייקטים . החריגות מעל ומעבר לכל פרופורציה .איפה שצריכים לעבוד יום ולילה עם מאות עובדים , שממה אחת גדולה. וכלום לא זז . . המחדל נוראי .
- 6.זוהי. החלטה אומללה של מי שלא מבין מה זה לנהל פרויק 04/05/2023 15:12הגב לתגובה זוזוהי. החלטה אומללה של מי שלא מבין מה זה לנהל פרויקטים של מיליראדי שקלים. מחקר רציני שנעשה בארה״ב מצביע על כך שמעל 90 אחוז של מגה פרויקטים גולשים בתקציב ובלוח זמנים.עם כל הקשיים שבניהול הרכבת הקלה, ועם כל הטענות מול נת״א ויש כאלה, אין שום גוף מקצועי בארץ שיעשה זאת טוב יותר. ייקח הרבה זמן וכסף עד שילמדו לטפל בפרויקט שמעולם לא נעשה בארץ.נתיבי ישראל שיתעסקו בכבישים שגם שם יש הרבה בעיות וצריך להשאיר את המטרו ל נת״א עם כל האי נוחות שבדבר.לא צריך להכניס שיקולים פוליטיים בהחלטות מקצועיות.את המחיר אנחנו נשלם.
- 5.חוצפנים הנתע האלו, כדאי לשקול תביעה ייצוגית (ל"ת)גיורא 04/05/2023 13:41הגב לתגובה זו
- 4.אלון 04/05/2023 13:00הגב לתגובה זוככה צריך להתנהג עם מי שלא עומד בזמנים
- 3.מה שווה המטרו אם לא יכולים לקדם מקורבים (ל"ת)בטיטו 04/05/2023 12:51הגב לתגובה זו
- 2.נטע מנוהלת כמו לפני 20 שנה. (ל"ת)דנית 04/05/2023 12:24הגב לתגובה זו
- ג'ק 04/05/2023 21:19הגב לתגובה זועם אתים ומריצות בלי שחיתות ובלי נטע שמטע . שערוריה מטורפת .
- 1.הגיע הזמן (ל"ת)אפי פתאל 04/05/2023 12:15הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
