ההוצאות בכרטיסי אשראי נפלו באפריל ב-10.5% לעומת מרץ. מה הסיבה?
הציבור הישראלי מוציא יותר כסף ככל שעובר הזמן. רואים על כך לא מעט כותרות. "עוד חודש של גידול בהוצאות". הנתונים נכונים כמובן אבל צריך להכניס את הדברים לפרופורציות: כשכלכלה צומחת הציבור מוציא יותר כסף באופן טבעי, כשיש מיתון מוציאים פחות. רוב הזמן הכלכלה בעלייה ולכן יש עלייה בהוצאות. בנוסף - כשבמדינה יש גידול אוכלוסין אז ברור שגם ההוצאות יגדלו. יותר תושבים שווה יותר כסף שמחליף ידיים. והסיבה השלישית שמצטרפת בשנה וחצי האחרונות היא האינפלציה. המחירים במשק עולים, אז ברור לגמרי שכאשר הציבור קונה מוצרים שהמחיר שלהם עלה - התוצאה היא גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי. זה בערך כמו להגיד 'השמש זורחת ולכן יש אור'.
אז הנתונים על כך שהישראלים מוציאים יותר כסף כמובן מעניינים אבל צריך לזכור גם את ההקשר הרחב יותר.
ובכל זאת, בחודש אפריל האחרון נרשמה נפילה של 10.5% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת חודש מרץ, החודש שלפניו. ההוצאה הכוללת בחודש אפריל ירדה ל-35.716 מיליארד שקל, לעומת 41.267 מיליארד שקל בחודש מרץ, כך על פי נתוני שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), גוף הסליקה.
במקרה הזה ההסבר פשוט למדי - חג הפסח נפל השנה בחודש אפריל וכך גם יום העצמאות ולכן היו במשק פחות ימי עבודה. בפועל, היו 15 ימי עבודה בלבד, לעומת 22 ימי עבודה בחודש מרץ. אם ניקח בחשבון גם את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, שגם בו יש פחות פעילות כלכלית, ומנגד נקזז את פורים - הפער יגדל עוד קצת.
אז הסיפור של הירידה בהוצאות בחודש אפריל האחרון הוא בעיקרו עניין של עונתיות, לוח שנה, ופחות סיפור של שינוי משמעותי בהעדפות הצרכנים.
בכל מקרה, ההוצאה היומית בחודש אפריל הסתכמה ב-1.191 מיליארד שקל, ירידה של 10.5% לעומת 1.331 מיליארד שקל בחודש מרץ. נרשמה ירידה גם בהיקף ההוצאות בעסקאות פיסיות בבתי העסק עצמם ובמשיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים. ביחס לחודש אפריל בשנה שעברה מדובר בעליה של 1.1%, אז עמדו ההוצאות על 35.3 מיליארד שקל.
- 10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד בנתוני שב"א - בחודש אפריל נרשמה עליה של 2.64% בהוצאות בעסקאות און ליין, ואלה עמדו על 19.491 מיליארד שקל, לעומת 18.988 מיליארד שקל באפריל 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה באפריל 2023 לסכום של 649.7 מיליון שקל, ירידה של 15.3% לעומת השיא שנרשם בחודש מרץ השנה של 766.96 מיליון שקל.
היקף הרכישות בעסקאות פיסיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם באמצעות כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, ירד בחודש אפריל 2023 בשיעור של 0.7% ובסכום של כ-120 מיליון שקל לעומת אפריל אשתקד. סכום הרכישות בעסקאות פיסיות עמד על 16.225 מיליארד שקל לעומת סכום של 16.345 מיליארד שקל באפריל 2022. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות באפריל עמד על 540.825 מיליון שקל, מדובר על ירידה של 4.3% לעומת השיא שנרשם במרץ 2023 בו סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקאות פיסיות עמד על 564.993 מיליון שקל.
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים ירד באפריל 2023 בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן באפריל השנה הגיעו לסכום של 4.951 מיליארד שקל, מדובר על ירידה של 4.52% לעומת אפריל 2022 במהלכו היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 5.186 מיליארד שקל. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד באפריל 2023 הגיע לסכום של 165.041 מיליון שקל, נתון המהווה ירידה של 12.8% לעומת מרץ 2023 בו ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 189.346 מיליון שקל.
- צה"ל הוזיל לכם את ביטוח הרכב ביותר מ-5% - האם זה הזמן לחדש פוליסה?
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: ״חודש אפריל השנה היה מורכב מחג הפסח והימים הלאומיים שבמהלכם הפעילות העסקית במשק פוחתת. בנוסף לכך, חווינו במהלך ימי חג הפסח ימים של מתיחות ביטחונית בכלל הארץ דבר שגרם לכך שתוכניות בוטלו וכמעט כלל הציבור הישראלי הוריד הילוך. זו הסיבה העיקרית לכך שראינו במהלך אפריל עלייה מתונה בלבד בהוצאות בכרטיסי אשראי ואף ירידה בהוצאות בעסקאות פיסיות ובמשיכות המזומן".
- 3.מנש 05/05/2023 06:25הגב לתגובה זושל 8 אחוז בערך ברכישות בכלל. חוץ מזה הגידול הזה נובע בין היתר מאי שימוש במזומן ביותר עסקים ולא בגלל הגדלת הביקוש.
- 2.יוני 04/05/2023 13:33הגב לתגובה זוהסיבה שאתה מופתע היא מפני שאתה לא יודע שהאינפלציה עולה זה סימן שאזרחים מבזבזים בלי הכרה גם כסף שאין להם והשוק בטעות מתרגם את זה לביקושים. אלו ביקושים המדומים המעלים את המחירים באופן מלאכותי. כדי לרסן את העדר צריך 1. להעלות ריבית. 2. ליצור אבטלה 3.ליצור מיתון. הכל כדי להפחיד את העדר כדי שיפסיק לקנות! וזה למה יש ירידות בשימוש בכרטיסי האשראי או בכסף בכלל. כשהעדר ירגע יעלו הקניות.
- שמעון כהן 04/05/2023 14:03הגב לתגובה זואיזו תגובה הזויה. מצאת את מי לתקוף. הכתב הזה כל הזמן כותב שאנשים צריכים לחסוך ולא לבזבז. הוא כותב שאינפלציה זו הסכנה הכי גדולה שיש. הוא מבין באינפלציה. בקיצור תגובה לא חכמה... תקרא קצת כתבות ותלמד
- שמעון, זה בסדר אם לא הבנת את מה שכתבתי. (ל"ת)יוני 04/05/2023 15:54
- 1.יתכן ששי לחגים (ל"ת)אבו 04/05/2023 11:22הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
