צילום: tapanakorn CANVA

ההוצאות בכרטיסי אשראי נפלו באפריל ב-10.5% לעומת מרץ. מה הסיבה?

בחודש אפריל היו פחות ימי עבודה בגלל חג הפסח ויום העצמאות. בפועל, מדובר בעליה של 1.1% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה; הכיוון הכללי של ההוצאות הוא למעלה משתי סיבות - גידול באוכלוסיה ואינפלציה

נתנאל אריאל | 04/05/2023 09:55 (6)

נושאים בכתבה הוצאות כלכלת ישראל כרטיסי אשראי נתוני מאקרו שב"א

הציבור הישראלי מוציא יותר כסף ככל שעובר הזמן. רואים על כך לא מעט כותרות. "עוד חודש של גידול בהוצאות". הנתונים נכונים כמובן אבל צריך להכניס את הדברים לפרופורציות: כשכלכלה צומחת הציבור מוציא יותר כסף באופן טבעי, כשיש מיתון מוציאים פחות. רוב הזמן הכלכלה בעלייה ולכן יש עלייה בהוצאות. בנוסף - כשבמדינה יש גידול אוכלוסין אז ברור שגם ההוצאות יגדלו. יותר תושבים שווה יותר כסף שמחליף ידיים. והסיבה השלישית שמצטרפת בשנה וחצי האחרונות היא האינפלציה. המחירים במשק עולים, אז ברור לגמרי שכאשר הציבור קונה מוצרים שהמחיר שלהם עלה - התוצאה היא גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי. זה בערך כמו להגיד 'השמש זורחת ולכן יש אור'.

אז הנתונים על כך שהישראלים מוציאים יותר כסף כמובן מעניינים אבל צריך לזכור גם את ההקשר הרחב יותר.

ובכל זאת, בחודש אפריל האחרון נרשמה נפילה של 10.5% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת חודש מרץ, החודש שלפניו. ההוצאה הכוללת בחודש אפריל ירדה ל-35.716 מיליארד שקל, לעומת 41.267 מיליארד שקל בחודש מרץ, כך על פי נתוני שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), גוף הסליקה.

במקרה הזה ההסבר פשוט למדי - חג הפסח נפל השנה בחודש אפריל וכך גם יום העצמאות ולכן היו במשק פחות ימי עבודה. בפועל, היו 15 ימי עבודה בלבד, לעומת 22 ימי עבודה בחודש מרץ. אם ניקח בחשבון גם את יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, שגם בו יש פחות פעילות כלכלית, ומנגד נקזז את פורים - הפער יגדל עוד קצת.

אז הסיפור של הירידה בהוצאות בחודש אפריל האחרון הוא בעיקרו עניין של עונתיות, לוח שנה, ופחות סיפור של שינוי משמעותי בהעדפות הצרכנים.

בכל מקרה, ההוצאה היומית בחודש אפריל הסתכמה ב-1.191 מיליארד שקל, ירידה של 10.5% לעומת 1.331 מיליארד שקל בחודש מרץ. נרשמה ירידה גם בהיקף ההוצאות בעסקאות פיסיות בבתי העסק עצמם ובמשיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים. ביחס לחודש אפריל בשנה שעברה מדובר בעליה של 1.1%, אז עמדו ההוצאות על 35.3 מיליארד שקל.

עוד בנתוני שב"א - בחודש אפריל נרשמה עליה של 2.64% בהוצאות בעסקאות און ליין, ואלה עמדו על 19.491 מיליארד שקל, לעומת 18.988 מיליארד שקל באפריל 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה באפריל 2023 לסכום של 649.7 מיליון שקל, ירידה של 15.3% לעומת השיא שנרשם בחודש מרץ השנה של 766.96 מיליון שקל.

היקף הרכישות בעסקאות פיסיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם באמצעות כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, ירד בחודש אפריל 2023 בשיעור של 0.7% ובסכום של כ-120 מיליון שקל לעומת אפריל אשתקד. סכום הרכישות בעסקאות פיסיות עמד על 16.225 מיליארד שקל לעומת סכום של 16.345 מיליארד שקל באפריל 2022. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות באפריל עמד על 540.825 מיליון שקל, מדובר על ירידה של 4.3% לעומת השיא שנרשם במרץ 2023 בו סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקאות פיסיות עמד על 564.993 מיליון שקל.

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים ירד באפריל 2023 בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן באפריל השנה הגיעו לסכום של 4.951 מיליארד שקל, מדובר על ירידה של 4.52% לעומת אפריל 2022 במהלכו היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 5.186 מיליארד שקל. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד באפריל 2023 הגיע לסכום של 165.041 מיליון שקל, נתון המהווה ירידה של 12.8% לעומת מרץ 2023 בו ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 189.346 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: ״חודש אפריל השנה היה מורכב מחג הפסח והימים הלאומיים שבמהלכם הפעילות העסקית במשק פוחתת. בנוסף לכך, חווינו במהלך ימי חג הפסח ימים של מתיחות ביטחונית בכלל הארץ דבר שגרם לכך שתוכניות בוטלו וכמעט כלל הציבור הישראלי הוריד הילוך. זו הסיבה העיקרית לכך שראינו במהלך אפריל עלייה מתונה בלבד בהוצאות בכרטיסי אשראי ואף ירידה בהוצאות בעסקאות פיסיות ובמשיכות המזומן".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
מנש 05/05/2023 06:25
הגב לתגובה זו
של 8 אחוז בערך ברכישות בכלל. חוץ מזה הגידול הזה נובע בין היתר מאי שימוש במזומן ביותר עסקים ולא בגלל הגדלת הביקוש.
2.
יוני 04/05/2023 13:33
הגב לתגובה זו
הסיבה שאתה מופתע היא מפני שאתה לא יודע שהאינפלציה עולה זה סימן שאזרחים מבזבזים בלי הכרה גם כסף שאין להם והשוק בטעות מתרגם את זה לביקושים. אלו ביקושים המדומים המעלים את המחירים באופן מלאכותי. כדי לרסן את העדר צריך 1. להעלות ריבית. 2. ליצור אבטלה 3.ליצור מיתון. הכל כדי להפחיד את העדר כדי שיפסיק לקנות! וזה למה יש ירידות בשימוש בכרטיסי האשראי או בכסף בכלל. כשהעדר ירגע יעלו הקניות.
שמעון כהן 04/05/2023 14:03
הגב לתגובה זו
איזו תגובה הזויה. מצאת את מי לתקוף. הכתב הזה כל הזמן כותב שאנשים צריכים לחסוך ולא לבזבז. הוא כותב שאינפלציה זו הסכנה הכי גדולה שיש. הוא מבין באינפלציה. בקיצור תגובה לא חכמה... תקרא קצת כתבות ותלמד
שמעון, זה בסדר אם לא הבנת את מה שכתבתי. (ל"ת)
יוני 04/05/2023 15:54
1.
יתכן ששי לחגים (ל"ת)
אבו 04/05/2023 11:22
הגב לתגובה זו

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר | 28/12/2025 08:01

נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן