ישנו פער מובנה בין ציפיות המשקיעים בשוק ההון (כפי שעולה מנתוני המסחר), לבין ההערכות המקצועיות של גורמי מקצוע שונים ביחס לאינפלציה. חילוקי דעות לגבי הערכות מאקרו כלכליות עתידיות - תמיד היו ותמיד יהיו. אבל הפעם, נדמה שמדובר על פערים גדולים במיוחד. בשורות הבאות, נדון באחת מסוגיות הליבה שבהם אנו רואים הבדל משמעותי בין הערכות השוק לבין הערכות המומחים, ביחס לעליות המחירים שאנו חווים.

האם האינפלציה זמנית? סוגיה מהותית בימים אלו הינה סוגיית האינפלציה בכלל, והשאלה הפיננסית המרכזית: האם מדובר על אינפלציה זמנית שנובעת ממצב ייחודי של פוסט קורונה, או שמא האינפלציה היא יותר קבועה ומתמשכת. משמעות התשובה הינה קריטית להקצאת הנכסים האסטרטגית של המשקיעים.

נתחיל בנתונים: עליות המחירים הרחבות בעולם, לא פסחו על ישראל; בשבוע שעבר פורסם שהמדד בישראל עלה ב- 1.1% במהלך חודש יולי, ועומד על קצב של 5.2% בשיעור שנתי. זה יותר מהצפוי, אבל פחות מהאינפלציה האמריקאית שעומדת על קצב של מעל 8.5% בשנה.

בעבר כבר נכתב שראוי לחלק את ההיסטוריה העולמית המודרנית לשני תקופות: BC ו- AC. הכוונה כאן היא לפני הקורונה (BC – Before Corona) ואחרי הקורונה (AC – After Corona). ביחס לאינפלציה, הקורונה הינה בעלת משמעות רבה, וכפי שנראה שינתה הרבה בעולם.

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז על מנת לענות על השאלה בדבר אינפלציה זמנית או מתמשכת, ראוי לדון במקורות האינפלציה.

נתחיל במובן מאליו - חלק מעודפי הביקושים נובעים מתקופת הפוסט קורונה; תקופה שבה לאור תקופת מגפה עולמית מאתגרת, משקי בית רבים הרגישו צורך ל- "פיצוי יתר". בנוסף לכך, מגפת הקורונה והסגרים הממושכים, הובילו לשינויים מהותיים בסדרי הקדימויות של משפחות רבות, וכתוצאה - לצריכה מוגברת. ניתן לראות את התנודתיות הרבה במחירי הנפט, כמשקפים מאוד את גלי הביקוש הגדולים שלאחר הקורונה.

חלק נוסף מעודפי הביקושים נובע מכך שהבנקים המרכזיים ברחבי העולם הדפיסו הרבה מאוד כסף בשנים האחרונות. רבים לא שמו לב, אבל התהליך החל עוד בשנת 2008, לאור משבר הסאב פריים. אז הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הריבית לאפס, הזרים נזילות לשווקים, היה שושבין להלאמה זמנית של רוב המגזר הפיננסי האמריקאי, והחל תהליך של שנים שבה רכש ניירות ערך "רעילים" (בעיקר אגרות חוב מגובי משכנתאות).

מה שהיה נראה כהדפסת כסף בהיקף אימתני, התגמד אל מול המשך התהליך בתחילת 2020. בתחילת מגפת הקורונה, הפד פצח במדיניות מוניטארית מרחיבה מחודשת; ובזמן יחסית קצר (כשנתיים), החזיר את הריבית לאפס, והזרים נזילות לשווקים - בהיקפים מאוד משמעותיים. ברמה המאקרו כלכלית הפשטנית, הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) הדפיס הרבה מאוד כסף, ועל ידי כך היה אמור לגרום לערך הכסף להישחק; אם יש יותר דולרים בעולם, הערך של כל אחד מהם - אמור להיות נמוך יותר. ובהיות הדולר האמריקאי מטבע מסחר מאוד מרכזי בכלכלה הגלובלית, היינו מצפים לראות אינפלציה בעולם.

• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
• הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

אבל, החלק המאוד מעניין של הסיפור, הוא שמאז 2008 ועד סוף 2021, העולם כמעט ולא חווה אינפלציה (עליות מחירים) משמעותית. רוב מדינות העולם, ובהם ארצות הברית, חוו בשנים אלו אינפלציה אפסית ולעיתים שלילית (ירידות מחירים). רק בסוף 2021 העולם החל לראות סימנים ממשיים של אינפלציה אמיתית, ואין לנו אלא לייחס לפחות חלק מעליות המחירים להדפסות הכספים.

סיבה נוספת לעליות המחירים, הינה השינוי האסטרטגי המאוד גדול שחל בתחום הלוגיסטיקה. רוב החברות המסחריות בעולם מבינות כעת, כי לאור משבר הקורונה, שרשרת האספקה משתנה מן הקצה אל הקצה. לפני מגפת הקורונה, רוב המנהלים ניסו לעצב מערכת לוגיסטית מאוד יעילה ורזה. זו הייתה המגמה הרווחת בעולם העסקי עד לא מזמן - החזקת מלאי מינימאלי ואפילו אפסי. אחת החברות הגדולות שהיו חלוצות בתחום זה - הייתה חברת המחשבים Dell, שהתהדרה בכך שהיא מקבלת מהספקים שלה שבבים שניות  (Seconds) לפני שהם מורכבות במחשב. עד לא מזמן, העולם צעד לכיוון של מערך לוגיסטי ושרשרת אספקה יעילה וצרה, קלה ומהירה.

אבל הדברים השתנו מאוד בתקופת הקורונה; כידוע, היעילות של שרשרת האספקה הובילה לחסמים מובנים, לחוסרים מהותיים בחומרי גלם, ולעיכובים רבים באספקה. ההיצע העולמי סבל ועדיין סובל מהתוצאות של המגפה העולמית. ברמה הנקודתית, רק הבעיות הנזכרות והצמצום בצד ההיצע, יוצרות לחץ זמני של מחירים כלפי מעלה.

אבל לא זו אף זו - המשבר שנוצר בתחום הלוגיסטיקה - מוביל בימים אלו למהפכה גדולה. העולם הלוגיסטי משנה פניו, ובמקום לחפש יותר יעילות, מחפשים כיום הרבה יותר עקביות ואמינות באספקה. שרשרת האספקה העתידית צפויה להיות עם הרבה יותר "שומנים", במטרה להבטיח שחומרי הגלם והמוצרים יגיעו בזמן. השינוי הזה בעולם הלוגיסטיקה מייקר את התהליך לטווח הארוך יותר, וכשלעצמו גורם לעליות מחירים.

ראוי לציין כי באופן כללי, בעלי עסקים לא ממהרים להעלות מחירים. הם יודעים ששינוי במחיר משפיע (מקטין) את הביקוש למוצר ויכול אפילו לפגוע להם ברווחיות. מצד שני, אל מול עליות מחירים של חומרי גלם, שינוע (ימי / יבשתי), ותשומות הייצור השונות - לחלקם אין ברירה. ומכיוון שישנה אווירה ציבורית של עליות מחירים, חברות מסחריות רבות רואות כעת הזדמנות להעלות מחירים בצורה ניכרת פעם אחת בלבד (שיספיק להם למספר שנים). היינו באופן טבעי, כשישנה עליית מחירים רחבה, היא לעיתים יותר גבוהה מהנדרש.

בנוסף לכל אלו, ראוי להזכיר את המלחמה המתמשכת באוקראינה; הרבה חששות ופחדים, בעיות באספקת הגז מרוסיה, מורכבות עם משלוחי החיטה מאוקראינה וכו'. אפשר לטעון גם כאן, שעליית המחירים הינה מוגזמת ביחס לפגיעה האמיתית, אבל זה לא ממש משנה - המחירים עלו ועולים.

מקור נשכח אך קריטי לאינפלציה הינו שוק העבודה. המחזוריות ההרסנית של אינפלציה שמובילה לדרישות שכר מחודשות, שמובילה לעוד עליות מחירים וחוזר חלילה - יכולה חלילה להוביל אותנו לאסון כלכלי; להיפר-אינפלציה (עליות מחירים על סטרואידים). מקבלי ההחלטות מאוד חוששים מהיענות רחבה לדרישות השכר של העובדים במשק; גם אם חלקן מוצדקות. חשוב מאוד לשמור על מסגרות השכר הקיימות, ולהימנע מצעדים רחבים ומשמעותיים בנושא. החשש הינו שהיענות לוועד זה או אחר – יוביל לגל של דרישות והעלאות שכר, שיוביל עוד עליות מחירים ולאותה מחזוריות שלילית שיכולה ליצור היפר-אינפלציה. לתשומת לב ועדי העובדים הגדולים שמנסים בימים אלו להשיג תוספת שכר משמעותיות, ומאיימים בצעדים ארגוניים גדולים.

למרות הרצון שלא לפרוץ את מסגרת הסכמי השכר הקיימת, שוק העבודה מגלם רמת אבטלה מאוד נמוכה של כ- 3.4% בלבד! כבר כיום, יש יותר משרות פנויות מדורשי עבודה, והנתון העקבי והמתמשך של אבטלה נמוכה, מורה כי המשק מאוד יתקשה לעמוד לאורך זמן ברמות השכר הקיימות. אין מה להתלהב מכך, עליות שכר אולי ישמחו אותנו בטווח הקצר, אבל ההיפר-אינפלציה שתיווצר לאחר מכן, תפגע בכולנו.

נעשה סיכום ביניים קצר; ראינו שהשאלה המאקרו כלכלית עליה נדרשים המשקיעים להשיב היא: האם האינפלציה זמנית או מתמשכת? על מנת לתת תשובה מבוססת, אנו צריכים להגדיר את מקורות האינפלציה. דנו בפוסט-קורונה שיצר הרבה ביקושים (זמניים), בהדפסת הכסף של הבנקים המרכזיים ששוחק את ערך הכסף (לטווח ארוך), בהשפעת הקורונה על שרשרת האספקה העולמית (הזמנית), בשינוי האסטרטגי של מערך הלוגיסטיקה וניהול המלאי (לטווח ארוך), ובאתגרים של שוק עבודה עם הרבה משרות ומעט עובדים פנויים.

לאור כל זאת, נראה כי יש סיכוי יותר גבוה שנראה אינפלציה עולמית מתמשכת ולא רק עליית מחירים מוגבלת לתקופה קצרה. היינו, יש הסתברות לא מבוטלת שהאינפלציה שאנו חווים כעת, תמשיך לאורך שנים. נכון, שחלק ממקורות האינפלציה הינם זמניים (כמו פיצוי יתר של פוסט קורונה או משבר שרשרת האספקה העולמית), אבל חלק לא מבוטל נובע גם ממקורות לטווח הארוך (הדפסת כסף, אסטרטגיית ניהול מלאי ולוגיסטיקה, שוק עבודה צר וכו'). נראה כי ימי הזוהר של אינפלציה אפסית או שלילית הסתיימו. טוב יעשו המשקיעים אם יתאימו את תיק הנכסים שלהם לעולם עם אינפלציה מתמשכת, לטווח ארוך.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.