אנשים לא רוצים לעבוד: שיא במספר המשרות הפנויות - פי 2 מאשר לפני שנה
בחודש דצמבר היו יותר מ-141 אלף משרות פנויות, 55% מהן בת"א והמרכז; הביקוש למלצרים זינק ב-65% ביחס לתקופה שלפני משבר הקורונה; בנק ישראל "מוכר" לנו שאין עליית שכר ולכן לא תהיה אינפלציה - זה קשקוש
מספר המשרות הפנויות בישראל המשיך לטפס לשיא חדש ועמד בחודש דצמבר על 141,037 משרות. מדובר על 4.91% מהמשרות במשק. מדובר למעשה בפי 2 משרות פנויות לעומת חודש דצמבר בשנה שעברה. מדובר בנתונים שממשיכים להיות הגבוהים ביותר מאז החל להיבדק הנתון, בשנת 2009, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המשמעות היא שאנשים לא רוצים לעבוד. עסקים רבים בתחומים שונים מדווחים על קושי גדול לגייס עובדים. וגם אם מצליחים לגייס זה בעלויות שכר גבוהות. ולמרות שבשטח זה כבר תקופה ממושכת, בבנק ישראל עוצמים עיניים.
מנהל המחקר בבנק ישראל, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי אמר בשבוע שעבר שהוא לא רואה עלייה באינפלציה כי אין העלאת שכר. תתעורר, מישל! לא די שבנק ישראל גורם נזק אדיר בשוק המט"ח - חוב ענק- הפסדי ענק שיתפוצצו לנו בפרצוף, ולא די שהוא גורם לריבית המשכנתא להיות גבוהה, והכי גרוע - הוא שומר על יציבות הבנקים שזה אומר, שומר על רווחיות הבנקים, והמשמעות היא שומר על העמלות הגבוהות של הבנקים על חשבוננו, ומרחיק עד כמה שהוא יכול רפורמות שיפגעו בבנקים הקיימים. אז לא מספיק שהוא עושה את כל הנזקים האלו, כעת הוא גם פועל כאילו אין אינפלציה כי היא לא קשורה לעליות שכר של עובדים וזה פשוט לא נכון. מספיק שאנשי הבנק יוציאו את האף ממגדל השן שלהם כדי שיבחינו בתופעה.
המגמה של העלאת השכר היא ברורה. בנק ישראל צריך לגלם את זה בנוסחאות שלו, ואז אולי הוא יקבל שהאינפלציה לא תרד במהרה.
לקריאה נוספת:
>>> המדינה יצרה תמריץ מעוות ולכן אנשים לא חזרו לעבוד - הנה ההוכחות
היכן יש משרות פנויות?
על פי הנתונים, הגידול במספר המשרות הפנויות במחצית הראשונה של 2021 היה גבוה ומאז הוא בהתמתנות עד ליציבות במספרים. במחוז ת"א נרשמה עלייה חדה במספר המשרות הפנויות שהגיעו ל-43 אלף משרות פנויות לעומת 19 אלף לפני שנה (שבחלקו היה סגר).
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחוז ירושלים יש 12.5 אלף משרות פנויות, זינוק לעומת 4.7 אלף משרות בשנה שעברה. במחוז המרכז יש 35.1 אלף משרות, זינוק לעומת 14.9 אלף בשנה שעברה, בחיפה יש 11.3 אלף משות פנויות לעומת 5.9 אלף משרות בתקופה המקבילה, בצפון 11.4 אלף דירות לעומת 5.5 אלף ובדרום 12.8 אלף דירות לעומת 5.6 אלף דירות בשנה שעברה.
מספר המשרות הפנויות המבוקשות ביותר – אוקטובר-דצמבר בשנים 2019-2021
| משלח יד | מספר ממוצע של משרות פנויות -
קיראו עוד ב"בארץ"
אוקטובר-דצמבר 2019 | מספר ממוצע של משרות פנויות -
אוקטובר-דצמבר 2020 | מספר ממוצע של משרות פנויות -
אוקטובר-דצמבר 2021 | שינוי באחוזים אומדן
אוקטובר-דצמבר
 צילום: pvproductions@freepik מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים ענת גלעד | איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים. ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימייםתוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי. מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומימחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.  צילום: ליאת מנדל ניהול סיכונים כושל של בנק ישראלבנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה. ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה. צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות. לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו. |
|---|
