בית ההשקעות  סילבר קסטל המתמחה בעולם הנכסים הדיגיטליים והקריפטוגרפיים דיווח לאחרונה כי הושלמו התנאים למיזוגו עם השלד הבורסאי איי.סי.בי לאחר שסכום של כ-5.4 מיליון שקל גויס על ידי החברה באופן פרטי מוקדם יותר בשבוע שעבר. כמה ימים לאחר מכן, באסיפת בעלי המניות של איי.סי.בי אושר המיזוג, וכעת צופים בחברה כי תתחיל להיסחר תחת שמה בבורסה המקומית בשבועיים הקרובים. החזון שמאחורי החברה, כך מספר המנכ"ל אלי מזרוח בראיון לביזפורטל, הוא לאפשר לכלל המשקיעים בארץ, תחילה הגופים המוסדיים ולאחר מכן גם קהל המשקיעים הרחב, להינות מפירות הענף שלדבריו - כבר מסגסג ברחבי הגלובוס. "עולם הנכסים הדיגיטליים הופך לנושא מרכזי בעולם. השינוי המשמעותי ביותר היה כשגופים מוסדיים גלובליים החלו להביע עניין במטבעות הדיגיטלים עבור קרנות הגידור שלהן. כתוצאה מכך ערכו של ה- BITCOIN -1.48% עלה בעשרות אלפי דולרים. אותו גידול נצפה הן בנכסים קריפטוגרפיים אחרים דוגמת DeFi (Decentralized finance - כלכלה מבוזרת) והן ב-NFT. כל אלו הם נכסים שעל מנת להשתתף בהם עליך להיות בעל נכס דיגיטלי, אי אפשר לרכוש אותם עם שקלים, דולרים או כל הילך חוקי אחר".  "אלו הם מחוללי הצמיחה המהותיים ביותר בתחום בשנים האחרונות. נהוג לומר שמה שקורה בארצות הברית מגיע לבסוף לארץ - וכך גם כאן. אנחנו רואים המון עניין מצד המשקיעים שמעוניינים בסוג כזה של נכס בקרנות שלהם, ולפי מחקרים שלנו יש בארץ בין 200 ל-300 אלף ארנקים פעילים בתחום הקריפטו. לא רק המשקיעים מעוניינים בכך ואנחנו רואים שרוב, אם לא כל המוסדיים בארץ, מעוניינים ופועלים להכנסת הקריפטו למכשירים אותם הם מנהלים".  בחברה מקווים שהודות לעובדה כי הם הראשונים בארץ הפועלים בתחום - כך לפחות על פי המנכ"ל - ניצב מולם יתרון אסטרטגי משמעותי, ומזרוח מסביר מדוע בחרו להפוך לציבוריים ולהחל להיסחר בבורסה, ולמה עשו זאת באופן של מיזוג לשלד קיים. "בנינו חברה שאנחנו מאמינים שממוצבת בצורה הטובה ביותר על מנת להוביל את התחום. בחרנו להיות ציבוריים מכיוון שהדבר מעלה את אמון השוק בחברה. כלל המשקיעים ישנים טוב יותר כשמדובר בחברה ציבורית שקופה וכזאת שכפופה לרגולציה. לפי הראייה שלנו, ככל שתהיינה יותר ויותר חברות הנמצאות בתהליכי עבודה נכונים עם הרגולטור ומספר החברות שעוסקות בתחום יגדל, כך גם הפופולראיות של התחום בארץ. "אנו מאמינים שעד ה-13 בינואר מניית ICB תתחיל להיסחר תחת השם שלנו ובהנהלתנו. עבור הלקוחות שלנו - שכרגע על פי החלטת הרגולטור מוגבלים לכדי המוסדיים ומשקיעים כשירים - מדובר במוצרים המוכוונים אך ורק לקריפטו. מחד, הכוונה הינה שהגופים שיבחרו להשקיע את כספם דרך אחד ממוצרינו יחשף לנכסים הקריפטוגרפי באופן בלעדי. מאידך, לא ניתן לבצע את ההשקעות - הן במניה והן דרך אחד ממוצרינו - באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים". האסדרה עליה מדבר מזרוח, בין אם בארץ ובין אם בעולם כולו, הכרחית לצורך המשך שגושגם של נכסים אלו. "לא מזמן החל משרד האוצר לקדם אסדרה של התחום ואנחנו מייחלים שזה יקרה", מזרוח מוסיף. "ככל שהדבר יתבצע נוכל להתחיל לחשוף את מכשירי ההשקעה שלנו גם למשקיעים הרגילים. לא רק משרד האוצר מקדם את הנושא, גם הרשות לניירות ערך, משרד הביטחון ובנק ישראל עומלים על כך. הרגולציה בתחום חשובה מאוד מכיוון שהיא עתידה להסדיר כיצד ניתן למגר תופעות של הלבנת הון ומימון טירור, וכמו כן איך נכנסים ולבסוף גם איך מממשים סוג כזה של השקעה". בחברה מציינים כי מדינות וערים רבות ברחבי העולם כבר החלו לקדם את האסדרה בתחום על מנת לבסס את מעמדם כמרכז פיננסי מוביל, ומאמינים כי האסדרה בתחום קריטית באופן ספציפי עבור ישראל נוכח היכולת שלה שלמסד את מעמדה כמרכז שכזה בעתיד הקרוב. "קיימות מדינות רבות בעולם שמעוניינות למנף את הרגולציה הזאת על מנת להפוך עצמן למרכזים הפיננסים העתידיים. אפשר לראות את זה באנגליה, איחוד האמירויות, ניו יורק ופלורידה - כולן מדינות המעוניינות להנפיק מטבעות משל עצמן כחלק מההליך. התחרות הזו שמתפחת בעולם תביא עצמה בסופו של דבר גם לישראל ואנחנו מאמינים שהיקף הידע, הטכנולוגיה והמומחיות בה מחזיקים במדינת ישראל תאפשר לנו לפתח כאן משהו יוצא דופן". מוקדם יותר השבוע פירסם בנק ישראל כי יקדם מדיניות בנוגע לטיפול הבנקים ברווחים מנכסים דיגיטליים. במסגרת ההכרזה דיווח הבנק כי יסלול קווי מתאר שיאפשרו לאותם בנקים, שכולנו לקוחות שלהם, לדעת כיצד לנהל בצורה טובה יותר רווחים והכנסות אשר גוזר הציבור כתוצאה ממימוש הפוזיציות שלו בקריפטו וגם לידיעה זו מתייחס מזרוח: "בנק ישראל מתחיל לעשות סוג של אסדרה אל מול בנקים בהיבט קבלת הכספים בצורת קריפטו. אמנם מדובר בצעד קטן וראשון להסדרה בתחום אך עדיין מדובר באמירה משמעותית מצד הבנק. אנחנו מקווים שהבנקים לא ישארו בפרשנות שמרנית בהיבט הזה, אלא לפעול למינוף הפוטנציאל שבענף. במידה והבנקים יעבדו ביחד עם התעשייה בארץ נוכל לפתח את כללי וחוקי המפתח שבתקווה יוכלו לאפשר לנו להנות משירותי בנקאות קריפטו בארץ בעתיד הקרוב". אז איזה מוצרים בסופו של דבר בסילבר קסטל יציעו? בעיקר קרנות גידור בתחום הקריפטו. לצד זאת יהיו איגרות חוב צמודות ביטקוין, שאת האישור הראשון להנפקתן קיבלה החברה, ומזרוח מצפה שהדבר יושק  "בשבועות הקרובים". "סילבר, בעיקר בזכות פעילות הנוסטרו והמו"פ שלנו מפתחת מכשירים עוקבי מדדים קריפטוגרפים ואנחנו מקווים להשיק אותם בקרוב", הוא מפרט. "מתוך האמונה כי הרגולציה תאפשר לנו בסופו של דבר לשווק את מוצרינו גם לקהל המשקיעים הרחב, חתמנו על הסכם עם קשת במסגרתו אנחנו עתידים להינות מיכולתיה השיווקיות ונקווה שפעילותנו תפרח כתוצאה מכך".