רויאל קריביאן
צילום: Fernando Jorge/UNSPLASH

רויאל קריביאן נכנסת לישראל; קשרי תעופה שתשווק את הקרוזים קופצת

רויאל תפעיל ממאי קרוזים לאיי יוון וקפריסין. סנורמה שבשליטת קשרי תעופה תשווק את הפעילות המקומית. בקשרי תעופה מדברים על פוטנציאל מכירות של 50 מיליון דולר ברוטו בין יוני לאוקטובר. רויאל כבר נסחרת לפי שווי גבוה לעומת זה של לפני משבר הקורונה
איתי פת-יה | (5)

ענקית השיט ROYAL CARIBBEAN CRUISES תחל להפעיל קרוזים בישראל, אותם תשווק סנורמה, חברה בת (100%) של קשרי תעופה 0% , בעלת הזיכיון בישראל של רויאל. החל ממאי תוציא החברה קרוזים מנמל חיפה לאיי יוון וקפריסין. בקשרי תעופה מעריכים את פוטנציאל המכירות בארץ בין יוני-אוקטובר השנה בכ-50 מיליון דולר ברוטו. בעקבות ההודעה מניית קשרי תעופה עולה במסחר בכ-6%.

רויאל היא מובילת שוק הקרוזים, ונכון ל-2019 מחזיקה בנתח שוק של כ-40%, לצדה פועלות גם הענקיות קרניבל קרוז של מיקי אריסון ונורוויג'ן קרוז ליינס. רק לפני שנה, כשהכה משבר הקורונה בעולם המערבי התרסקה מניית רויאל בכ-70%, ומאז התאוששה כשהיא רושמת עלייה של כ-300% לשווי שוק של 22 מיליארד דולר, גבוה במקצת לעומת טרום המשבר.

ההערכות של קשרי תעופה באשר להכנסות הפוטנציאליות מניחות 50 אלף נוסעים ב-25-30 הפלגות שיצאו בין יוני לאוקטובר הקרוב. בינתיים ישראל עוד לא יצאה ממשבר הקורונה לגמרי ותיירות הפנים רושמת זינוק בביקושים. השאלה היא האם עד יוני החיסונים אכן ישרו תחושת ביטחון מספקת בקרב הישראלים כדי לפקוד את הקרוזים, או שמא מקרה דיימונד פרינסס ירחיק אותם מהם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ספינה מטורפת הייתי בדומה לה עם כל המשפחה (ל"ת)
    וואו איזה מדהים 02/03/2021 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמן ויטבעו קשרי (ל"ת)
    קשרי תועבה 01/03/2021 13:17
    הגב לתגובה זו
  • כמה רוע אפשר לבלוע ...למה ככה להגיב ? (ל"ת)
    ימותו הקנאים 02/03/2021 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קהל הייד העיקרי הפנסיונרים עדיין בטראומת קורונה ול 01/03/2021 12:27
    הגב לתגובה זו
    קהל הייד העיקרי הפנסיונרים עדיין בטראומת קורונה ולא יחזרו ככ מהר למדגרת החיידקים ה שיטת
  • רויאל קריביין זה בעיקר הפלגות לכל המשפחה מדהימות (ל"ת)
    ממש לא רויאל קריביין 02/03/2021 13:36
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.24%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.08% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.