בועה
צילום: Istock

הרשויות ביפן הצליחו למנוע קריסה של הניסוי הכלכלי של העשור האחרון?

אם המהלכים האחרונים של הפד' נראים חסרי תקדים, הפעולות של הבנק המרכזי ביפן בעשור האחרון היו קיצוניות הרבה יותר. לנוכח המשבר בשווקים בחודש האחרון, הניסוי הכלכלי שמבצע הבנק היה קרוב לקריסה. חבילת הסיוע האסטרונומית שהכריז היום הממשל פותרת (לפחות זמנית) את הבעיה
עמית נעם טל | (7)

ממשלת יפן הודיעה מוקדם יותר היום על חבילת סיוע ענקית של 108 טריליון יין (כ-989 מיליארד דולר), סכום השווה לכ-20% מהתמ"ג, של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם (לכתבה המלאה). בעוד התוכנית מוצגת כתוכנית סיוע לעסקים הקטנים שנפגעו מהנגיף, התוכנית הנוכחית מונעת קריסה של הניסוי הכלכלי הגדול שמבצעת המדינה בשנים האחרונות. 

קצת רקע

בעוד המהלכים האחרונים של הפד' והבנק המרכזי באירופה (ECB) נראים חסרי תקדים, הפעולות של הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות קיצוניות עוד יותר. בשוק המניות, הבנק רוכש מאז 2010 תעודות סל (ETF) בסכומים אדירים. התוצאה: הבנק שולט היום בקרוב ל-80% משוק תעודות הסל במדינה. נכון לאוקטובר האחרון, הבנק הפך להיות 1 מ-10 בעלי המניות הגדולים ב-50% מכלל המניות הרשומות בשוק המקומי, כאשר ב-23 חברות הבנק המרכזי הוא בעל המניות הגדול ביותר.

בשוק האג"ח המצב מדהים עוד יותר, כאשר הבנק מחזיק היום סכום הגבוה מהתמ"ג של המדינה. עובדה זו גרמה לכך שגופים פיננסיים רבים במדינה (כולל הבנק המרכזי עצמו) מתקשים בחודשים האחרונים למצוא מוכרים לאגרות החוב של המדינה. 

בחזרה לחודשים האחרונים

חוץ מהמושג "משבר הקורונה", נראה כי ניתן להגדיר את החודשים האחרונים כ"משבר הדולר". מספר רב של גופים פיננסים בעולם נתקלו במצוקת דולרים. כתוצאה מכך, הפד' נדרש לפתוח קווי אשראי ל-16 בנקים מרכזיים ברחבי העולם (כאשר היום הפד' מודיע על פתיחת קו אשראי גם לבנק המרכזי באינדונזיה). המטרה: הפד' יעביר לאותם בנקים מרכזיים את הדולרים בריבית נמוכה והם יעבירו אותם לגופים הפיננסים השונים באותן מדינות. 

הבנק המרכזי ביפן נכלל כבר מההתחלה ברשימת הבנקים שיזכו קווי אשראי מוזלים. רק הייתה בעיה: הבנק המרכזי דורש ביטחונות (אגרות חוב של יפן) תמורה הדולרים, אך לנוכח הרכישות הגדולות שביצע הבנק שנים האחרונות, כמות אגרות החוב בשוק הייתה נמוכה במיוחד. 

מצוקת הביטחונות בשוק גרמה לתוצאה שנראית דמיוניות. הריבית ליום אחד בשוק הריפו במדינה ירדה בסוף מרץ האחרון למינוס 0.88%. המשמעות: המוסדות הפיננסים במדינה היו צריכים להלוות כסף ועוד לשלם על כך ריבית גבוהה במיוחד, העיקר להשיג ביטחונות (אגרות חוב ממשלתיות). ההפסדים במערכת הפיננסית במדינה החלו להצטבר במהירות. 

ריבית הריפו בשוק היפני בשנים האחרונות: הגופים הפיננסים החשובים בעולם היו בבעיה

קיראו עוד ב"גלובל"

למקבלי ההחלטות במדינה היו 2 אפשרויות. האפשרות הראשונה היא מכירה של אגרות חוב ע"י הבנק המרכזי, כך שלגופים הפיננסיים במדינה יהיה יותר ביטחונות. עם זאת, לנוכח ההתערבות הגדולה של הבנק המרכזי בשנים האחרונות, מכירה של נכסים ע"י הבנק הייתה מערערת עוד יותר את הכלכלות בעולם. יותר מכך, הבנק חייב להגדיל את הנזילות בשווקים בתקופה כזו - ללא תמיכה של הבנק המרכזי, אין שוק במדינה. 

האפשרות שלבסוף נבחרה היא "הגדלה של העוגה" ע"י הכרזה על תוכנית תמריצים גרנדיוזית. הממשלה צפויה להגדיל בצורה דרמטית את הנפקות האג"ח שלה בתקופה הקרובה, הבנק המרכזי יכול להמשיך לתמוך ולהזרים כסף, המוסדות הפיננסים יוכלו לרכוש ביטחונות, ולקבל דולרים בתמורה. מצוקת הדולרים נפתרה!

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירה=קורת גג 09/04/2020 12:07
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 5.
    דירה=קורת גג 09/04/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 4.
    שי 07/04/2020 21:49
    הגב לתגובה זו
    בחיים לא חווינו הרצת מניות בחסות בנקים פדראלים, לרבות בנק ישראל. פשוט הזיה, קונים חברות מעל שווין, רק כדי שהשוק לא ירד. פשוט תצהירו, שאתם לא תתנו לשוק לרדת ואז לנצח נעלה מעלה...הזיה שתתפוצץ בקרוב מאוד
  • 3.
    דאג קולינס 07/04/2020 21:21
    הגב לתגובה זו
    לכתבה נלווה ציור בועה. מציע לשכוח מבוא לכלכלה. המון הוכח בעשור האחרון שאינו תואם. תאוריות מיושנות. על הכף מונח גורל בני אדם. פנסיות תעסוקה איכות חיים. כבוד לנגידים. כבוד לפוואל, נגיד היפני וגם הישראלי. החלופה של דם ברחובות רעה מאוד. כדאי שכתבי ביזפורטל יפנימו.
  • 2.
    עוד יפסיקו 07/04/2020 19:56
    הגב לתגובה זו
    השיטה הכלכלית שרפה הגשרים עם ההיגיון.מדפיסים ללא גב ושיעבוד שני דורות קדימה.
  • 1.
    דן 07/04/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
    זהירות , דבר כזה שתכף מתחיל , לא היה בהיסטוריה העולמית / כלכלית - מפחיד ביותר .
  • למה אתה חושב? 07/04/2020 20:35
    הגב לתגובה זו
    יש חובות אז מה? אז יהיו עוד חובות וימשיכו להדפיס ולמחזר חובות
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.