ניתוח

משקיעים פונים לסקטורים דפנסיביים של אנרגיה ותשתיות, במה להשקיע?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס השבוע לסקטורים הדפנסיביים של אנרגיה ותשתיות
משה אוזקרגוז |
נושאים בכתבה דאו ג'ונס

נכון ל-18 בפברואר, 28 מתוך 30 החברות במדד האמריקני, הדאו ג'ונס, דיווחו על צמיחת רווחים מצרפית מתונה של 5.7% וצמיחת הכנסות חלשה של 0.5% בלבד לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מבלי להתייחס באריכות לתוצאות - טוב שעונת הדוחות נגמרת, הרי חלק בלתי נפרד מהעליות של 2013 הוכחו כאופטימיות מדי, מה שגרם לירידה של 7% בינואר במדד. בינתיים פברואר החזיר את החיוך למשקיעים עם עלייה של 5%, אך כאשר מביטים פנימה אל תוך ביצועי ענפי העל מתחילת השנה, ישנם סימנים מדאיגים, היות והתמיכה לרמת המחירים במדדים המובילים מבוססת על ענפים דפנסיביים ולא על שוורי צמיחה כמו פיננסים, צריכה מחזורית וכו'.

בטורים הקודמים כתבנו על המומנטום החיובי במחיר הגז הטבעי ועל תשואת היתר של ענף התשתיות. מאז שני אלו רשמו התקדמות נאה במחירים והפעם ננסה לבחון מה הקשר ביניהם. החורף הקר, הכניס את הצרכן והכלכלה האמריקנית מתחת לשמיכה - עונת דוחות פושרת, מכירות רכב חלשות והאטה של שוק הדיור בינואר בעקבות חורף קר מהרגיל, הובילו למימוש של 7% בינואר בלבד. המשקיעים מניחים שברבעון הקרוב תסתמן חולשה, לפחות זמנית, בצריכה. אמנם מתחילת פברואר, מדד הדאו עלה ב-5% עד כדי נגיעה מרמת השיא, אך בתוך תוככי השוק, ניכר כי המשקיעים דוהרים דווקא אל הסקטורים הדפנסיביים ביותר, תשתיות ובריאות.

ענף התשתיות נהנה לאחרונה מירידת תשואות האג"ח הארוכות (לאחר שסבל ב 2013), אך גם מהביקוש המשתפר לחשמל, כפי שהוא משתקף בזינוק מחיר הגז הטבעי. העלייה במחירי הנפט, ובפרט במחירי הגז הטבעי לאור החורף הקר, יחד עם ההפנמה בשווקים של צמצום תוכנית הרכישות, הובילה מתחילת השנה למימושי רווחים במגזרים סיקליקליים, כמו צריכה מחזורית, תעשיה ואחרים. על רקע זה, ענף התשתיות (היחיד שאינו בדאו ג'ונס) המאופיין בביקוש קשיח, דפנסיביות ותשואות דיבידנד ממוצעות של כ-4%, רשם טיפוס של כ-6% מתחילת השנה וסביר כי המומנטום החיובי בענף יישמר בטווח הקצר.

עליית מחיר הגז הטבעי משקפת הידלדלות מהירה של מלאי הגז בארה"ב

בגרף מטה ניתן לראות כי מלאי הגז הטבעי (ירוק) מגיעים לשיא בנובמבר-דצמבר ויורדים חזרה לרמות השפל במארס-אפריל. ייתכן ולהתדלדלות המלאים המוקדמת השפעה משמעותית על הזינוק במחיר הגז הטבעי.

בגרף מס' 3 ניתן לראות כי מחיר הנפט הצפון אמריקני מסוג WTI עלה. במקביל, המרווח מול מחירה של חבית גלובלית מסוג BRENT ירד. אנו מעריכים, כי גם כאן הירידה במלאי הנפט והצלילה של מלאי הגז שיחקו תפקיד מכריע בעליית המחירים. כל זאת בזמן שב-2014 צפויה עלייה גלובלית בביקוש לנפט.

האם העלייה של ענף התשתיות היא נסיבתית? האם היא עשויה להסתיים במפתיע? מה היא אומרת?

אין ספק שמספר גורמים אקסוגניים השפיעו לטובה על הביקוש למניות הענף. ראשית, אי הוודאות הגלובלית בעקבות המשבר בשווקים המתעוררים, לחצה מטה את תשואות האג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב. מה שגרם לתשואת הדיבידנד הגבוהה (4%) ולויולאציה הנוחה (מכפיל 16) של התשתיות לנצנץ בסביבת אי הוודאות הנוכחית. כמו כן, חורף קר מהרגיל, העיר את הביקוש לחשמל וכך גם את הקורלציה החיובית עם מחיר הגז הטבעי.

אמנם שני גורמים אלו עשויים להיחשב נסיבתיים, ואכן עליית תשואות מחודשת והתחממות מזג האוויר עשויה לעצור את העליות. אך יש לזכור, כי לפעמים הזמני הופך קבוע, ובמקרה כזה, ההזדמנות נמצאת דווקא במניות אנרגיה.

לסיכום, הכלכלות המפותחות (אירופה, יפן וגם ארה"ב) נמצאות בשלב של יציאה ממיתון, אך גם במחסור במשאבי נפט וגז. למרות הגידול המשמעותי בהפקה בצפון אמריקה, מחוץ לארה"ב התמונה די מסובכת. משאבי הנפט במזה"ת הופכים לפחות נגישים וכדאיים עבור חברות האנרגיה הציבוריות, לכן גם יכולת ההפקה שלהן פוחתת. את מגמה זו ניתן היה לראות ביתר שאת מדוחות חברות האנרגיה האירופיות וכן מהדוחות החלשים למדי של Chevronו-Exxon Mobil ל Q4 של 2013.

להערכתנו, אם היציאה ממיתון של אירופה ויפן, תפגוש את בעיית ההיצע הגלובלי, ייתכן מאד שמחירי האנרגיה, הן של הגז הטבעי והן של הנפט, יקבלו בסיס פונדמנטאלי של ביקוש עולה וימשיכו את הראלי עמוק אל תוך 2014.

תחת הנחה אופטימית זו, ועל מנת למנף את פוטנציאל עליית מחיר האנרגיה, ניתן לשקול השקעה בענף מניות האנרגיה, ובפרט בחברות מידסטרים ואקספלורציה מובילות כמו חברת הצנרות Enbridge הקנדית, וחברת הקידוחים Halliburton האמריקנית. למתעניינים בתחום תשתיות החשמל, מלבד תעודת הסל XLU, חברת Southern נמצאת ברמת מחירים סבירה למדי (מכפיל 15 ודיבידנד שנתי צומח של 4.8%).

לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יומן

שני אירועים מרכזיים: מדד המחירים לצרכן והתחלות הבניה בארה"ב

דוד ויגדר, אנליסט מאקרו ושווקים במחלקת מאקרו כלכלה ויניב מרדלר, יועץ השקעות, בנק דיסקונט, סוקרים את אירועי המאקרו המרכזיים לשבוע הקרוב

מחר, יום שני (ה-15.4) יתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מארס. להערכתנו, המדד צפוי לעלות ב-0.3% (זהו גם קונצנזוס האנליסטים בשוק). העלייה במדד תגיע לאחר ירידה מצטברת של 0.2% בחודשים ינואר - פברואר. המדד מגלם את שיעור השינוי בעלות "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שחל במשך התקופה (חודש, שנה וכו') והוא מושפע מגורמים עונתיים. המדד הקרוב צפוי לשקף בין היתר עלייה עונתית בשכר הדירה, התייקרויות עונתיות בנסיעות לחו"ל ובהבראה ונופש ומנגד, ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה. גורמים נוספים (לא עונתיים) שישפיעו על המדד הינם, עלייה במחירי המזון (ללא הפירות והירקות) ועלייה במחירי הדלק (בראשית מארס). באופן כללי, בחודשים מארס - אפריל נרשמת אינפלציה גבוהה, כאשר הממוצע ההיסטורי (2002-2012), מצביע על אינפלציה מצטברת של 1.1%. בהקשר זה נאמר, כי לקראת מדדי אביב הביקוש לאג"ח צמודות בדרך כלל עולה. נציין כי האינפלציה ב-12 חודשים אחרונים צפויה לעמוד על 1.4%, דהיינו פעם שישית ברציפות מתחת למרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל (2%). בהקשר זה חשוב לזכור כי התפתחות המחירים בחודשים האחרונים מצביעה על ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה ועקבית עם הצמיחה המתונה במשק, ואינה מהווה אתגר עבור המדיניות המוניטארית של בנק ישראל. למחרת, ביום שלישי (16.04) יתפרסם בארה"ב מדד התחלות הבניה - אינדיקטור חשוב לפעילות בשוק הנדל"ן. מעבר לכך, להתחלות הבנייה ישנה השפעה על שוק התעסוקה והצריכה הפרטית, בפרט על צריכת מוצרי בני קיימא (מוצרי חשמל וריהוט) בשלב האכלוס. בנוסף, ישנה השפעה חיובית על תקציב המדינה, באמצעות גידול בהכנסות ממסים מחד, וירידה בתשלומי האבטלה, מאידך. הנתון האחרון (לחודש פברואר) הצביע על קצב שנתי של 917 אלף בתים חדשים שהוחל בבנייתם. נדגיש כי היזמים לא יחלו בתהליך בניה של בית חדש אם הם אינם בטוחים שיצליחו למכור אותו. כך לדוגמא, במשבר של 2008 ירד היקף התחלות הבנייה משיא של 2.27 מיליון (בתחילת 2006) ל-478 אלף בלבד (אפריל 2009). כיום על רקע ההתאוששות, כאמור, הנתון קרוב למיליון, כאשר צפי האנליסטים לחודש מארס הינו 932 אלף בתים חדשים. לנתון גבוה מכך תהיה השפעה חיובית על שווקי המניות, ולהפך. חשוב להדגיש כי ההשפעה של המדד על תשואות האג"ח הממשלתיות, הפוכה מהשפעתו על מחירי המניות. כאשר הנתון מאכזב, השוק צופה כי הפד ימשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה באמצעות רכישות אג"ח ממשלתית ושמירה על הריבית הנמוכה. כתוצאה מכך עולה הביקוש לאג"ח ממשלתית והתשואות יורדות.