בתי ההשקעות מורידים את מחיר היעד למניית בזק, החלטות ועדת חייק במרכז
ביום שלישי הקרוב תפרסם מפעילת התקשורת קבוצת בזק את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של השנה. לקראת הדוחות, פרסמו בתי ההשקעות את הערכותיהם לחברה ולמניה.
בית ההשקעות הראל פיננסים הותיר את ההמלצה למניה על "תשואת יתר" והוריד את מחיר היעד למניה מ-10.3 שקל ל-9.2 שקל. בית ההשקעות IBI הותיר את המלצתו לבזק על "קנייה" אך מוריד את מחיר היעד מ-10.5 שקל ל-9.4 שקל. אתמול סגרה המניה את המסחר בשער של 8.4 שקל.
רמי רוזן, מנהל מחלקת המחקר של הראל פיננסים מציין, כי "כמעט כרגיל ברבעונים האחרונים, לתוצאות הנוכחיות יש חשיבות מועטה לעומת המגמות הרגולטוריות המפתחות בענף. לקראת פרסום המלצות ועדת חייק אנחנו רואים קשר הדוק בין השפעה אמיתית של ההמלצות, לבין התקדמות אמיתית ומהירה במיזם התקשורת של חברת החשמל".
ועדת חייק צפויה לפרסם את המלצותיה בשבועות הקרובים. "המתווה הכללי מתבסס על המלצות הביניים, שכורכות ביטול ההפרדה המבנית עבור בזק והוט, ביצירת שוק סיטונאי לשיחות פנים ארציות עבור סלקום, פרטנר ושאר השחקנים", כותבים בהראל. "לדעתינו, ללא התקדמות אמיתית במיזם התקשורת של חברת החשמל, שתיצור תשתית תקשורת אלטרנטיבית לתשתיות של בזק והוט, יהיה קשה מאוד לשוק הסיטונאי אמיתי בתחום הקווי, לקרום עור וגידים".
בהראל מוסיפים, כי "כלל לא בטוח שהפרויקט של חברת החשמל הוא כלכלי, אבל בבזק לא שוקטים על השמרים. החברה מבצעת פעילות שיווקית חזקה מול לקוחות קיימים וחדשים ומול לקוחות שעוברים כתובת, ובמקביל, יוצאת בהצהרת כוונות על השקעה נוספת בשדרוג הרשת ויכולותיה, באופן שיצמצם ואף יעלים את היתרון הטכנולוגי של הרשת האופטית של חברת החשמל בהעברת תקורת נתונים".
בנוגע לפלאפון מציינים בהראל כי, "אנחנו סבורים שהמגמות ברבעון השני היו דומות לאלו של הרבעון הראשון, ובמהלכו נמכרו הרבה מאוד טלפונים חכמים (סמארטפונים). אנחנו מניחים כי סך ההכנסות מציוד עמד על כחצי מיליארד שקל".
בנוגע לדיבידנד מציין רוזן, כי "אנחנו מעריכים שבזק תחלק את יתרת הרווח הנקי ברבעון (כ-520 מיליון שקל) כדיבידנד לבעלי המניות. מדובר בתשואת דיבידנד של כ-2.3%. מעתירה שהוגשה לבית המשפט כנגד כוונת בזק לחלק דיבידנד של שלושה מיליארד שקל בשש מנות על פני שלוש שנים עולה, כי קיים סיכוי שבית המשפט יקבע שעל דירקטוריון בזק לאשר באופן מיוחד חלוקה של כל מנה (כחצי מיליארד שקל) בהתאם למצב החברה בסמוך למועד החלוקה".
עוד מציינים בהראל, כי "בזק הודיעה, כי היא נמצאת במשא ומתן לרכישת קרקע בת 25 דונם בפתח תקווה בתמורה לכ-125 מיליון שקל. בזק מתכוונת לבנות בניין על הקרקע הזאת בעלות כוללת של 700 מיליון שקל עד שנת 2015. עלות זו תתווסף להוצאות ההוניות (CAPEX) השנתי. מדובר בכ-170 מיליון שקל תוספת CAPEX בממוצע".
אורי ליכט, אנליסט התקשורת של IBI כותב, כי "דיסקאונט של 12%, תשואות הדיבידנד הגבוהות שצפויות בשנים הקרובות, ופוטנציאל המשך התייעלות ייתנו להערכתנו את הטון ויאפשרו למניה לתפקד למרות החששות הרגולטוריות".
ב-IBI מוסיפים, כי "אחרי שקיבלנו מושג כיצד נראים דוחות חברות התקשורת לאחר עידן הקישוריות, נותרנו עם סוגיית פריסת הרשת של חברת החשמל וכניסת המתחרים החדשים לתחום הסלולר. בזק, שבאופן טבעי אמורה להיות נפגעת עיקרית מכל אחד מהשינויים, מגיעה לתקופה הנוכחית כשהיא מוכנה.
"תהליכי התייעלות שהחברה מבצעת והקמת רשת ה-NGN ורשת ה-GSM (של פלאפון) יעזרו לבזק לשמור על מעמדה בתחום התקשורת הקווית ולהיות החברה שפחות נפגעת בתחום הסלולר. בזק צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים של יותר משלושה מיליארד שקל בשלוש שנים הקרובות ולאחר מכן תוכל להמשיך לחלק באופן שוטף 1.8-2.2מיליארד שקל כל שנה".
להערכת IBI, "הדוחות שבזק צפויה לפרסם ביום ג' צפויים להיות טובים. בתחום המפ"א (מפעיל פנים ארצי) אנחנו צפויים לחזור לראות רווחים גבוהים לאחר ההפרשות ברבעון הקודם. קצב אובדן המנויים יואט והאינטרנט יוסיף להציג צמיחה מהירה. בפלאפון אנחנו מעריכים, כי ההכנסה הממוצעת למנוי תמשיך להישחק וההכנסות מציוד ישברו שיאים חדשים אבל פלאפון תציג להערכתנו תוצאות טובות במידה משמעותית יותר מהמתחרות".
ב-IBI מעריכים עוד, כי "בעקבות מדיניות ההכרה בקישוריות, השפעת ההפחתה על פעילות המפ"א מתבטאת ברבעון הראשון בירידה של 137 מיליון שקל בשורת המכירות, בשמירה על שורת הרווח התפעולי ובשיפור ניכר בשיעורי הרווחיות. אנחנו צופים שמגמות אלה יתרחשו גם ברבעון השני.
"הפעילות הקווית של בזק תמשיך לסבול מנטישת מנויים אם כי בשיעורים נמוכים מבעבר. אנחנו מצפים להמשך גיוס נאה של לקוחות בתחום האינטרנט, בעיקר בעקבות מהלכי השיווק האגרסיביים בין בזק לבזק בינלאומי. מהלכים אלה זכו אמנם לביקורת חריפה, אבל נתנו לנו יותר מרמז על העוצמה של בזק בשוק".
בנוגע לועדת חייק כותבים ב-IBI כי "ההמלצות של ועדת חייק, שצפויות להתקבל בחודשים הקרובים, מדברות על הקמת שוק סיטונאי תוך ציון חשיבות כניסתה של חברת חשמל לשוק התקשורת, ביטול ההפרדה המבנית והסרת פיקוח התעריפים מבזק. על פניו, נראה כי ההמלצות הראשוניות של הוועדה סבירות לחלוטין עבור בזק, אולם בעקבות ביקורת ציבורית צפויות ההחלטות הסופיות להיות נוקשות במעט מהמלצות אלו. לכן נשארנו עם שורה של סימני שאלה, בהם, מה יהיו תעריפי השוק הסיטונאי, מהם לוחות הזמנים להגעה להסכמה לפני שמשרד התקשורת יתערב, תוך כמה זמן בזק תוכל להתחיל בפעולות לביטול ההפרדה המבנית והאם ההפרדה תותנה בכניסתה של חברת חשמל".
ב-IBI מציינים, כי "נכון לתנאי המכרז הנוכחיים של חברת החשמל, אנחנו עדיין מתקשים לראות כדאיות כלכלית במיזם. לקחנו בחשבון הקמת שוק סיטונאי שבהדרגה יצמח לכ-30% מנתח השוק הנוכחי של בזק. לקוחות אלו ייצרו הכנסה, על פי המודל, של כ-55 שקל למנוי, במקום כ-80 שקל שמייצר אותו לקוח כיום.
"למרות הסיכונים חברת בזק צפויה לקבל גם "סוכרייה" בדמות ביטול ההפרדה המבנית. אנחנו מעריכים כי הביטול עשוי להוביל לחסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה".
- 4.אז בזק מתכוונת לבנות בית בזק בפתח תיקווה ??!! (ל"ת)משה 30/07/2011 20:28הגב לתגובה זו
- 3.ברור שמורידים את 28/07/2011 20:47הגב לתגובה זובזק מחלקת ב3 שנים הקרובות דיבידנד של 30%. המניה יורדת אבל הכסף בעו" ש...
- 2.אמיר 28/07/2011 15:55הגב לתגובה זובדיוק יה גאון, לך על זה.
- 1.ניר 28/07/2011 15:31הגב לתגובה זותמיד הפוך להמלצות בתי ההשקעות

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
