בתי ההשקעות מורידים את מחיר היעד למניית בזק, החלטות ועדת חייק במרכז

בהראל פיננסים מותירים המלצת "תשואת יתר" ומורידים את מחיר היעד מ-10.3 שקל ל-9.2 שקל; ב-IBI ממליצים "קנייה" אבל מורידים את מחיר היעד מ-10.5 שקל ל-9.4 שקל
הדס גייפמן | (4)

ביום שלישי הקרוב תפרסם מפעילת התקשורת קבוצת בזק את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של השנה. לקראת הדוחות, פרסמו בתי ההשקעות את הערכותיהם לחברה ולמניה.

בית ההשקעות הראל פיננסים הותיר את ההמלצה למניה על "תשואת יתר" והוריד את מחיר היעד למניה מ-10.3 שקל ל-9.2 שקל. בית ההשקעות IBI הותיר את המלצתו לבזק על "קנייה" אך מוריד את מחיר היעד מ-10.5 שקל ל-9.4 שקל. אתמול סגרה המניה את המסחר בשער של 8.4 שקל.

רמי רוזן, מנהל מחלקת המחקר של הראל פיננסים מציין, כי "כמעט כרגיל ברבעונים האחרונים, לתוצאות הנוכחיות יש חשיבות מועטה לעומת המגמות הרגולטוריות המפתחות בענף. לקראת פרסום המלצות ועדת חייק אנחנו רואים קשר הדוק בין השפעה אמיתית של ההמלצות, לבין התקדמות אמיתית ומהירה במיזם התקשורת של חברת החשמל".

ועדת חייק צפויה לפרסם את המלצותיה בשבועות הקרובים. "המתווה הכללי מתבסס על המלצות הביניים, שכורכות ביטול ההפרדה המבנית עבור בזק והוט, ביצירת שוק סיטונאי לשיחות פנים ארציות עבור סלקום, פרטנר ושאר השחקנים", כותבים בהראל. "לדעתינו, ללא התקדמות אמיתית במיזם התקשורת של חברת החשמל, שתיצור תשתית תקשורת אלטרנטיבית לתשתיות של בזק והוט, יהיה קשה מאוד לשוק הסיטונאי אמיתי בתחום הקווי, לקרום עור וגידים".

בהראל מוסיפים, כי "כלל לא בטוח שהפרויקט של חברת החשמל הוא כלכלי, אבל בבזק לא שוקטים על השמרים. החברה מבצעת פעילות שיווקית חזקה מול לקוחות קיימים וחדשים ומול לקוחות שעוברים כתובת, ובמקביל, יוצאת בהצהרת כוונות על השקעה נוספת בשדרוג הרשת ויכולותיה, באופן שיצמצם ואף יעלים את היתרון הטכנולוגי של הרשת האופטית של חברת החשמל בהעברת תקורת נתונים".

בנוגע לפלאפון מציינים בהראל כי, "אנחנו סבורים שהמגמות ברבעון השני היו דומות לאלו של הרבעון הראשון, ובמהלכו נמכרו הרבה מאוד טלפונים חכמים (סמארטפונים). אנחנו מניחים כי סך ההכנסות מציוד עמד על כחצי מיליארד שקל".

בנוגע לדיבידנד מציין רוזן, כי "אנחנו מעריכים שבזק תחלק את יתרת הרווח הנקי ברבעון (כ-520 מיליון שקל) כדיבידנד לבעלי המניות. מדובר בתשואת דיבידנד של כ-2.3%. מעתירה שהוגשה לבית המשפט כנגד כוונת בזק לחלק דיבידנד של שלושה מיליארד שקל בשש מנות על פני שלוש שנים עולה, כי קיים סיכוי שבית המשפט יקבע שעל דירקטוריון בזק לאשר באופן מיוחד חלוקה של כל מנה (כחצי מיליארד שקל) בהתאם למצב החברה בסמוך למועד החלוקה".

עוד מציינים בהראל, כי "בזק הודיעה, כי היא נמצאת במשא ומתן לרכישת קרקע בת 25 דונם בפתח תקווה בתמורה לכ-125 מיליון שקל. בזק מתכוונת לבנות בניין על הקרקע הזאת בעלות כוללת של 700 מיליון שקל עד שנת 2015. עלות זו תתווסף להוצאות ההוניות (CAPEX) השנתי. מדובר בכ-170 מיליון שקל תוספת CAPEX בממוצע".

אורי ליכט, אנליסט התקשורת של IBI כותב, כי "דיסקאונט של 12%, תשואות הדיבידנד הגבוהות שצפויות בשנים הקרובות, ופוטנציאל המשך התייעלות ייתנו להערכתנו את הטון ויאפשרו למניה לתפקד למרות החששות הרגולטוריות".

ב-IBI מוסיפים, כי "אחרי שקיבלנו מושג כיצד נראים דוחות חברות התקשורת לאחר עידן הקישוריות, נותרנו עם סוגיית פריסת הרשת של חברת החשמל וכניסת המתחרים החדשים לתחום הסלולר. בזק, שבאופן טבעי אמורה להיות נפגעת עיקרית מכל אחד מהשינויים, מגיעה לתקופה הנוכחית כשהיא מוכנה.

"תהליכי התייעלות שהחברה מבצעת והקמת רשת ה-NGN ורשת ה-GSM (של פלאפון) יעזרו לבזק לשמור על מעמדה בתחום התקשורת הקווית ולהיות החברה שפחות נפגעת בתחום הסלולר. בזק צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים של יותר משלושה מיליארד שקל בשלוש שנים הקרובות ולאחר מכן תוכל להמשיך לחלק באופן שוטף 1.8-2.2מיליארד שקל כל שנה".

להערכת IBI, "הדוחות שבזק צפויה לפרסם ביום ג' צפויים להיות טובים. בתחום המפ"א (מפעיל פנים ארצי) אנחנו צפויים לחזור לראות רווחים גבוהים לאחר ההפרשות ברבעון הקודם. קצב אובדן המנויים יואט והאינטרנט יוסיף להציג צמיחה מהירה. בפלאפון אנחנו מעריכים, כי ההכנסה הממוצעת למנוי תמשיך להישחק וההכנסות מציוד ישברו שיאים חדשים אבל פלאפון תציג להערכתנו תוצאות טובות במידה משמעותית יותר מהמתחרות".

ב-IBI מעריכים עוד, כי "בעקבות מדיניות ההכרה בקישוריות, השפעת ההפחתה על פעילות המפ"א מתבטאת ברבעון הראשון בירידה של 137 מיליון שקל בשורת המכירות, בשמירה על שורת הרווח התפעולי ובשיפור ניכר בשיעורי הרווחיות. אנחנו צופים שמגמות אלה יתרחשו גם ברבעון השני.

"הפעילות הקווית של בזק תמשיך לסבול מנטישת מנויים אם כי בשיעורים נמוכים מבעבר. אנחנו מצפים להמשך גיוס נאה של לקוחות בתחום האינטרנט, בעיקר בעקבות מהלכי השיווק האגרסיביים בין בזק לבזק בינלאומי. מהלכים אלה זכו אמנם לביקורת חריפה, אבל נתנו לנו יותר מרמז על העוצמה של בזק בשוק".

בנוגע לועדת חייק כותבים ב-IBI כי "ההמלצות של ועדת חייק, שצפויות להתקבל בחודשים הקרובים, מדברות על הקמת שוק סיטונאי תוך ציון חשיבות כניסתה של חברת חשמל לשוק התקשורת, ביטול ההפרדה המבנית והסרת פיקוח התעריפים מבזק. על פניו, נראה כי ההמלצות הראשוניות של הוועדה סבירות לחלוטין עבור בזק, אולם בעקבות ביקורת ציבורית צפויות ההחלטות הסופיות להיות נוקשות במעט מהמלצות אלו. לכן נשארנו עם שורה של סימני שאלה, בהם, מה יהיו תעריפי השוק הסיטונאי, מהם לוחות הזמנים להגעה להסכמה לפני שמשרד התקשורת יתערב, תוך כמה זמן בזק תוכל להתחיל בפעולות לביטול ההפרדה המבנית והאם ההפרדה תותנה בכניסתה של חברת חשמל".

ב-IBI מציינים, כי "נכון לתנאי המכרז הנוכחיים של חברת החשמל, אנחנו עדיין מתקשים לראות כדאיות כלכלית במיזם. לקחנו בחשבון הקמת שוק סיטונאי שבהדרגה יצמח לכ-30% מנתח השוק הנוכחי של בזק. לקוחות אלו ייצרו הכנסה, על פי המודל, של כ-55 שקל למנוי, במקום כ-80 שקל שמייצר אותו לקוח כיום.

"למרות הסיכונים חברת בזק צפויה לקבל גם "סוכרייה" בדמות ביטול ההפרדה המבנית. אנחנו מעריכים כי הביטול עשוי להוביל לחסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אז בזק מתכוונת לבנות בית בזק בפתח תיקווה ??!! (ל"ת)
    משה 30/07/2011 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברור שמורידים את 28/07/2011 20:47
    הגב לתגובה זו
    בזק מחלקת ב3 שנים הקרובות דיבידנד של 30%. המניה יורדת אבל הכסף בעו" ש...
  • 2.
    אמיר 28/07/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    בדיוק יה גאון, לך על זה.
  • 1.
    ניר 28/07/2011 15:31
    הגב לתגובה זו
    תמיד הפוך להמלצות בתי ההשקעות
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.