ביהמ"ש: יחידת נופש נמכרה בשל לחץ שהופעל על הרוכשים
רחל ומנחם ינון התקשרו עם חברת אקסס הוואנה בע"מ בהסכם לרכישת זכויות ביחידת נופש בספרד, למשך שבוע, אחת לשנתיים. תמורת הזכויות שילם הזוג 6,000 דולרים. כעבור 4 ימים, ביקשו לבטל את העסקה. לשם כך הם נפגשו עם נציגי החברה.
במהלך הפגישה, הגיעו הצדדים להסכם חדש לפיו שופרו תנאי העסקה, מחיר יחידת הנופש ירד ל-5,000 דולרים ושודרג תאריך שבוע הנופש לעונה מבוקשת ונוחה יותר. בתום הפגישה, חתמו הצדדים על הסכם רכישה חדש.
התובעים הגישו תביעה כנגד החברה לפיו הם ביקשו לבטל את ההסכם החדש וכי יושב להם כספם. הם טענו כי הם חתמו על ההסכם החדש בעקבות הטעיה ולחץ שהופעל עליהם במהלך הפגישה.
לטענתם, נאמר להם כי גם אם תבוטל העסקה, לא ניתן יהיה להשיב להם את מלוא כספם וסך של 1,200 דולרים (שוויו של כרטיס וי איי פי שהוענק להם במהלך העסקה) לא יוחזר להם. הפגישה במשרדי החברה, שנועדה להסדרת ביטול העסקה, הפכה למכבש שבאמצעותו הופעל על התובעים לחץ עצום, בלתי הוגן, לחזור בהם מכוונת הביטול. נציגי החברה נקטו בשיטות שכנוע ושיווק אגרסיביות: תעודות הזהות נלקחו מהתובעים בכניסה לבניין, הפגישה נמשכה שעות ארוכות והתישה אותם, נציגי החברה ליוו אותם לכל מקום, הציעו להם שיפורים בתנאי ההסכם המקורי ועשו הכול על מנת לשכנעם לחזור בהם מכוונת הביטול ולהסכים לתנאים החדשים שהוצעו להם. מר ינון העיד שהלחץ שהופעל עליהם היה כזה שבכוחו היה לגרום לו, בסוף אותו יום, לחתום על כל דבר שהיו מציעים לו.
החברה הכחישה כי הפעילה לחץ על התובעים וטענה כי התברר לה במהלך הפגישה כי למעשה, מטרת התובעים היתה לשפר את תנאי העסקה ולא לבטלה.
בית המשפט העדיף את גרסת התובעים וקבע כי החברה נהגה בניגוד להסכם המקורי ולחוק הגנת הצרכן הקובעים כי ניתן לבטל את העסקה תוך 14 ימים מיום חתימתו.
המצג שיצרה הנתבעת בפני התובעים במהלך פגישת הביטול, כאילו לא ניתן לבטל את ההסכם, או שניתן לבטלו בהפסד כספי ממשי, הביא את התובעים לכך שחזרו בהם מכוונת הביטול וחתמו על ההסכם החדש. במו"מ לקראת כריתת חוזה זה, ובמהלך כריתתו, נהגה החברה בחוסר תום לב והטעתה את התובעים לפיכך נקבע כי החוזה בוטל על ידי התובעים כדין.
החברה חויבה לשלם לתובעים את הפיצוי הגבוה ביותר שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות, סך של 17,800 ש"ח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
