מורן נחשוני ווליו בייס
צילום: יח"צ

הירידות באג"ח - 31 מיליארד שקל מחפשים כתובת

שילוב של צבירות חיוביות גבוהות אצל המוסדיים לצד פירעונות שוטפים באג"ח קונצרני ב-2018 של מעל ל-30 מיליארד שקל יביאו להמשך המומנטום בשוק ההנפקות

מורן נחשוני | (6)

הירידות בשווקים בימים האחרונים, הן בשוקי המניות והן באפיקים הסולידיים, יביאו לעצירה בשוק ההנפקות עד שיעבור זעם והערפל יתפזר. השווקים בארץ ובעולם חוו תקופה ארוכה מאוד של מגמה בכיוון אחד - למעלה, וברמת תנודתיות נמוכה מאוד.

הציבור, מנהלי ההשקעות והיועצים כבר שכחו ששווקים יודעים גם לרדת, ולכן כשסוף סוף הגיעו הירידות, הן מלוות בפאניקה רבתי. אך מי שמצפה שהשווקים יעצרו - טעות בידו. שילוב של צבירות חיוביות גבוהות אצל הגופים המוסדיים לצד פירעונות שוטפים באג"ח קונצרני ב-2018 של מעל ל-30 מיליארד שקל יביאו להמשך המומנטום בשוק ההנפקות, גם אם החברות יאלצו לגייס אג"ח בריביות מעט יותר גבוהות.

31 מיליארד שקל שמחפשים כתובת

כלל החברות אשר הנפיקו לציבור אג"ח קונצרני צריכות לפרוע קרן בסך של כ-31 מיליארד שקל. סביר מאוד להניח שמרבית החברות ישאפו למחזר את החובות האלו על ידי גיוס של חוב חדש בשוק ההון. בחלוקה ענפית, בולטים ענף הנדל"ן עם פרעונות של כ-11 מיליארד שקל, הבנקים עם 6.3 מיליארד שקל וחברות ההחזקה עם 3.1 מיליארד שקל. באופן טבעי, ענפים מסוימים גם מאופיינים ברמות דירוג חוב שונות. כך, הבנקים וחברות הביטוח (כ-8 מיליארד שקל) מאופיינים בדירוגי חוב גבוהים בקבוצת ה-AA. חברות הנדל"ן מאופיינות ברמת דירוג ממוצעת של -A וחברות האחזקה בדירוג +BBB. בסך הכל, מרבית החוב שבא לידי פירעון נמצא בדירוג השקעה, כאשר חוב ללא דירוג או בדירוג נמוך מהווה חלק זניח יחסית.

תזמון זה עניין של טיימינג

מבין החברות שצפויות לפרוע סכומים גדולים, היו כאלו שניצלו את הביקושים הגבוהים להקדים ולגייס טרם הגיעה הפאניקה לשווקים. בכך, חברות כגון קבוצת עזריאלי, אלוני חץ, ריט 1, מגה אור וסלע נדל"ן גייסו מיליארדי שקלים - מתחילת 2018. גיוס בריבית נמוכה מאפשר לחברות להקטין את עלויות המימון ולהרחיב את הפער בין התשואה על הנכסים להוצאות המימון, להגדיל את ה-FFO (הרווח התזרימי המייצג) ובכך לייצר ערך לבעלי המניות בפעולה מימונית. מי שחשב להמתין לגיוס לאחר פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2017 , ייתכן ויגלה כי יצטרך לגייס בריבית מעט גבוהה מזו שתכנן.

יושבים על הגדר

אין זה סוד שהמשקיעים המוסדיים טובעים בכסף - העברות לפנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים, קופות גמל להשקעה - הופכות את המוסדיים למועמדים טבעיים לספוג את ההיצעים הצפויים בשוק. חלק גדול מגופים אלו ישבו בתקופה האחרונה על הגדר והמתינו לשעת כושר, שככל הנראה הגיעה. אנו מעריכים כי כבר בימים הקרובים יחלו רכישות בשוק של אג"ח ומניות ע"י אותם גופים, אשר אינם תלויים במצב הרוח בציבור ויכולים לנצל הזדמנויות שנוצרות בשווקים. הנחת היסוד היא כי הריבית בארץ תמשיך להישאר ברמה נמוכה בטווח הנראה לעין, וכי בסופו של דבר השווקים ימצאו נקודת שיווי משקל חדשה.

השורה התחתונה

למרות שברגעים אלו נראה כאילו סוף העולם הגיע, יסודות הכלכלה עדיין חזקים: הריבית עדיין נמוכה (גם אם תעלה בקצב מהיר ממה שנתפס בעבר), הצמיחה הכלכלית סבירה, יחס החוב-תוצר של ישראל במגמת ירידה, האינפלציה עודנה מתחת ליעדי ב"י והמשק בתעסוקה מלאה. יסודות אלו תומכים ברמות ריבית נמוכות, מרווחים נמוכים באג"ח הקונצרני ומכפילי רווח סבירים בשוקי המניות. המנפיקים לא ייעלמו – באביב ישובו חזרה.

הכותב הוא סמנכ"ל בחברת ווליו בייס חיתום וניהול הנפקות בע"מ

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הזקן 19/02/2018 08:11
    הגב לתגובה זו
    אני לא זוכר פעם אחת שחתם אמר ש"השוק גמור" או "שיש עודף היצע". אבל הפעם זה בטח אחרת ואת תדאגו - יודיעו לנו מראש מתי השוק בבעיה.
  • 5.
    שחקן 15/02/2018 10:19
    הגב לתגובה זו
    שוק ההנפקות לא מור ולא בטיח! מי שהיה חכם גייס בזול לפני חודש. מי שלא ישלם עוד חצי אחוז ריבית.. לא אסון בכלל!!!תמשיכו לראות עוד ועוד הנפקות חדשות ומיחזורים במהלך השנה... תראו את הביקושים שהגיעו בגזית למשל! חוץ מזה - ווליו-בייס חתמים מקצועיים ורציניים. לא מביאים זבל לשוק!
  • 4.
    בני גור 14/02/2018 21:13
    הגב לתגובה זו
    הוא פשוט נתקע, עם כמה הנפקות, ומפסיד כסף כל יום.
  • 3.
    מוסדי 14/02/2018 09:33
    הגב לתגובה זו
    ניתוח חד ומקצועי וכתוב בצורה טובה. ווליו-בייס ומורן - מקצוענים!
  • 2.
    רוני 13/02/2018 18:16
    הגב לתגובה זו
    מחזורים קטנים וכמעט התיישרות של המגמה. כמעט אין מוכרים (מחזור נמוך בעשרות אחוזים מהממוצע החודשי/רבעוני) וירידה סימלית של 1% או פחות ביוני. מתישהו זה ייעצר או יעלה חזק למעלה לבדוק נקודות התנגדות וכולי והמחזורים יתחילו לגדול ל5-8 מיליון ש"ח ממוצע. שווה למעקב ולקניה לטווח של 6-9 חודשים או 30%-40% רווח או בדיקת רמת התנגדות משמעותית באזור ההוא...
  • 1.
    שמוליק 13/02/2018 16:40
    הגב לתגובה זו
    שוק ההנפקות לא קרוב לסיום
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.