שוק השכירות בישראל גדל בהתמדה על רקע מחירי הדירות הגבוהים שמרחיקים זוגות צעירים ומשפחות מרכישה, והפך את שכר הדירה לרכיב מרכזי בהוצאות משק הבית. בהיעדר חוק שכירות הוגנת מקיף, נתון השוק ברובו לכוחות הביקוש וההיצע, ועליות חדות בשנים האחרונות עוררו דרישות
להסדרה ולייצוב. שכר הדירה משפיע גם על מדד המחירים לצרכן. בעמוד זה מסוקרים נתוני מחירי השכירות לפי אזורים, מגמת הדיור להשכרה ארוכת טווח, יוזמות חקיקה להגנת השוכרים, כדאיות ההשקעה מנקודת מבט המשכירים והדרך שבה שוק השכירות הופך לחלק בלתי נפרד מאתגר הדיור
הישראלי.
שכר דירה הוא התשלום החודשי שמשלם שוכר עבור מגורים בנכס שאינו בבעלותו, והוא מהווה מרכיב מרכזי בהוצאות משק הבית, במיוחד באזורי הביקוש. רמת מחירי השכירות נחשבת מדד חשוב ליוקר המחיה, ולכן שינויים בה מקבלים תשומת לב ציבורית ומופיעים גם במדד המחירים
לצרכן.
מחירי השכירות מושפעים ממחירי רכישת הדירות, מרמת הריבית על משכנתאות, מהיצע הדירות להשכרה ומהביקוש המקומי. כשעלות הרכישה עולה או כשהריבית מייקרת את המשכנתאות, חלק מהמשקים בוחרים להישאר בשכירות, מה שמגביר את הביקוש ולעיתים מעלה את המחירים. חוזי
שכירות רבים כוללים הצמדה למדד, כך שדמי השכירות עשויים להשתנות לאורך תקופת החוזה.
מנקודת המבט של המשכיר, הכנסה משכר דירה נחשבת מקור תשואה שוטף, אך היא עשויה להתחייב במס. הדין מאפשר מסלול פטור עד תקרה חודשית שמתעדכנת מדי שנה, לצד מסלול מס מופחת של עשרה
אחוזים על מלוא ההכנסה, כך שכל משכיר בוחר את המסלול המשתלם עבורו. עבור השוכר, שכר הדירה מהווה הוצאה קבועה שמשפיעה על התקציב המשפחתי ועל יכולת החיסכון לטווח ארוך.
תושבים עוזבים את מרכז הארץ לטובת יישובים שקטים יותר לכאורה כמו פרדס חנה-כרכור, חדרה או בדרום הארץ. הבעיה: גם שם נשמעות אזעקות ויש נפילות; במקביל נוצר גל ביקושים חריג לשכירות קצרה שמקפיץ מחירים - מבלי להוריד את שכר הדירה במרכז, שם השוכרים עדיין כבולים
לחוזים
כ-14.8 אלף תביעות הוגשו בגין נזק למבנים, 82% מתוכן כבר עברו טיפול ראשוני או ששמאי ביקר במקום. כמובן שלא כל הפגיעות הופכות דירה לבלתי ראויה למגורים, אבל גם אם רק חלק מהן יוצאות מהשוק, מדובר באלפי משפחות שיחפשו
פתרון מיידי
עקב המלחמה הנוכחית הביקוש למיגון מתאים הפך להכרחי, בדיקת ביזפורטל מעלה תהיות לגבי התנהלות בעלי הדירות, בעיקר במרכז הארץ. בחוזים חדשים נרשמת עלייה של כ- 2-3% מהחודש הקודם (תחילת פברואר) - מדוע זה קורה ולמה אין
לשוכרים ברירה אלא לשלם?
השוק הישראלי התרגל להתנקז לסוף החופש הגדול, אבל ניתוח המספרים מגלה שדווקא מי שבוחר לחרוג מהעדר חוסך אלפי שקלים. למה יום שלישי באמצע פברואר הוא התאריך הכלכלי ביותר בשנה, איך תזמון החוזה קובע את כוח המיקוח שלכם מול הצד השני, ומהו "מס הנוחות" שכולנו משלמים
בלי לשים לב?