מה יגרום לשינוי מגמה בדולר? ירידות בנאסד"ק
מאות גופים מנתחים את המגמה של הדולר מול השקל. בתיאוריה הם נהדרים. הם יספרו לכם שיש עודף דולרי מאזני למדינת ישראל מול מדינות העולם. עודף שנוצר מיחסי הייצוא ייבוא (מוצרים ושירותים) והעודף הזה מתורגם למכירות דולרים והשפעה שלילית על הדולר - מה שמהווה סיבה בהחלט חשובה לקדם את פתיחת השוק הישראלי לייבוא, בלי מכסים ומכסות רעות (כלומר מגבלות של חסימת יבוא על ידי הממשלה) שגורמות לצרכן הישראלי לשלם הרבה יותר על כל המוצרים הכי בסיסיים כמו פירות וירקות. הם יספרו לכם שההייטק, הקטר המוביל של המשק בצמיחה וזה מתבטא בהנפקות, גיוסים ודולרים שצריך למכור כדי לשלם שכר לעובדים הישראלים. הם גם יסבירו לכם שבזמן האחרון זרים רוכשים מניות בבורסה המקומית. זה טוב, אבל הם מוכרים דולרים. ולסיום הם יקנחו בכך שהגופים המוסדיים בארץ מגדרים את ההשקעות הגדולות שלהם בחו"ל, השקעות שערכן עלה בשנה האחרונה. זה גם כמובן טוב, אבל לגדר משמע - למכור דולרים. דולר רציף הם יסבירו לכם מצוין את התיאוריה, אבל הם נטולי יכולת לתת לכם תחזית. אדייק - הם ייתנו לכם תחזית, אבל אי אפשר לתת תחזית לדולר. הגורמים המשפיעים על הדולר - גורמים מקומיים ובעיקר גורמים גלובליים, הם לא כאלה שניתן לשים בנוסחה ולקבל תוצאה. הדולר הוכיח לכולם, גם לבנק ישראל (שרכש 207 מיליארד דולר כדי להוריד את שער הדולר ונכשל כשבדרך הוא שורף לנו 100 מיליארד שקל), שתחזיות הכלכלנים הן לא משהו שכדאי לכם לבנות עליו. אפשר לדבר על ההיסטוריה, אפשר לדבר על כוחות שמשפיעים על הדולר לכיוונים שונים, אבל זה מאוד יומרני לחזות את שער הדולר. מה הכוחות שמשפיעים על הדולר? אז אמרנו - עודף דולרי שוטף ותנועות הון של משקיעים זרים ומוסדיים. הירידות בדולר בחודשים האחרונים מוסברים במכירות דולרים של משקיעים זרים וגידור של משקיעים ישראלים. נו טוב, אם הדולר היה עולה, היו אומרים לכם שזה בגלל (או בזכות) בנק ישראל שסיים את מסגרת ה-30 מיליארד דולר לרכישת דולרים והודיע אתמול חגיגית - זה לא הסוף. יש לי עוד במחסנית. כשזרים מוכרים דולרים וקונים מניות ישראליות הדולר יורד והמניות בארץ עולות. כתבנו על זה כאן: הקשר בין העליות בבורסה לירידה בשער הדולר; ומה הסיבות הנוספות לחולשה בדולר?. אבל יש גם קשר בין שער הדולר למצב הרוח בוול סטריט. כלכלני בנק הפועלים מסבירים בסקירה מעודכנת שלהם - "יש מספר גישות בניתוח תחזיות לשערי חליפין, ובדרך כלל כושר הניבוי אינו גבוה (כל הכבוד על הכנות - נ.א). הגישה הראשונה בוחנת את התנאים הבסיסיים של המשק – בעיקר את החשבון השוטף של מאזן התשלומים. לישראל צפוי השנה עודף של 25 מיליארד דולר. זה לא נתון שמשתנה מהר, כלומר ההסתברות שנעבור בשנה הבאה לגירעון היא נמוכה מאוד. אם נהיה בשער דולר של פחות מ-3 שקלים עדיין יהיה לישראל עודף. העודף או הגירעון תלויים בגורמים מבניים כמו חיסכון של משקי הבית, הגירעון הממשלתי, ההשקעות, דמוגרפיה וכדומה. אם בוחנים את הגורמים הבסיסיים בישראל - אז הם תומכים בשקל חזק". ויש השפעות נוספות - "אם נבחן את שחר החליפין הריאלי ביחס לאיזה ממוצע מהעבר" מוסיפים כלכלני הבנק, "נקבל שהשקל מיוסף מאוד - אבל זה מתעלם מהשינויים שעברו על המשק בעשרים השנים האחרונות, ולכן אנו לא מייחסים לזה משקל גבוה. גם אם נבחן את המדיניות הפיסקאלית - האמריקנים הולכים לקראת עשור עם גירעונות של יותר מחמישה אחוזי תוצר לשנה – וזה גורם שאמור אף הוא להחליש את הדולר. ההערכה שלנו היא שאם מתעלמים מההשפעה הגדולה של המוסדיים שהיא קשה לניבוי, יתר הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בשקל. כלומר, בשנה עם עליות קלות במניות חו"ל הלחץ עדיין יהיה לייסוף. בתרחיש של ירידות חדות במניות, בנק ישראל כבר רמז למנהלי הכספים שלא יפעל הפעם לבלימת פיחות". מה הכוונה? שאם יהיו ירידות בנאסד"ק צפויים להתרחש שתי מגמות - הגופים המוסדיים יגדרו פחות את שער הדולר כי ההשקעה שלהם ירדה. גידור נמוך יותר משמעו פחות מכירות דולרים, כלומר קניות של דולרים. במקביל גופים זרים ימכרו מניות כאן ויקנו שם (בירידות) משמע קניות של דולרים. אז מה שבעצם אומרים לנו הוא פשוט: הדולר ימשיך להיחלש עד שיגיעו הירידות בנאסד"ק. ואז בנק ישראל לא יגביל את העליות בדולר. אם תרצו - הדולר הוא מכשיר הגנה לירידות בנאסד"ק אליבא פועלים. מעניין.
- 2.אליהו 08/11/2021 12:58הגב לתגובה זושיסבירו המלומדים למה הדואר יורד בשעות הערב ובייחוד בימי שישי אחר הצהריים.קונים מניות?משלמים משכורות?לפנינו שיש ספקולנטים שמבצעים פיגוע כלכלי.עד שלא ינסו את תנועות ההון קירות הטווח שום דבר לא יעזור.
- 1.מתחכם 08/11/2021 09:04הגב לתגובה זוחרטא. שער החליפין נקבע על ידי המוסדיים (ובנק ישראל ברכישותיו העצומות) אי אפשר לומר במשפט אחד שהשקל בייסוף ביחס לעבר אבל זה תקין בגלל הצמיחה והדפסות הדולרים העצומות. להשוות לממוצע עבר זה שרירותי לחלוטין. וגם לא הוכחה הטענה שאם השוק האמריקאי יחווה ירידות הדולר יעלה.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני
ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן.
ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.
למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני
ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב.
- באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
- אירוע נדיר: "תמכרו את המניה של וורן באפט"; ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז
