לקראת גיוס של 300 מיליון שקל: מידרוג מעניקה דירוג A1 לסדרות אג"ח של רבוע כחול נדל"ן
חברת דירוגי האשראי מידרוג מעניקה דירוג ראשוני של A1 לסדרות אג"ח של רבוע נדלן. הדירוג הוענק לשתי הסדרות הסחירות של החברה, א' ו-ב' , ולסדרות חדשות שהחברה מתכננת להנפיק בהיקף של עד 300 מיליון שקל. במידרוג מציינים כי לחברה תזרים פרמננטי יציב, נכסי החברה ממוקמים באזורי ביקוש ופיזור נכסיה תורם להקטנת חשיפתה, לחברה יחסי איתנות וגמישות פיננסית טובים לדירוגה ויחסי כיסוי סבירים. בנוסף, החברה הינה חלק מקבוצת חברות הרבוע הכחול ונהנית ממוניטין הקבוצה, מנגד, החברה עלולה להיות, במצבים מסוימים, רגל תומכת בקבוצה, בשל היותה בעלת תזרים יציב ופרמטרים פיננסיים טובים. עם זאת, מציינים במידרוג, החברה הינה בתחילת דרכה וטרם הוכיחה יכולת ביצוע משמעותית בתחום הייזום, לחברה תלות בשוכר יחיד- מגה קמעונאות, מקבוצת רבוע כחול. במקביל צפויה שחיקה ביחסי האיתנות והכיסוי בשל גידול חובה הפיננסי וגידול בפעילות היזמית. עוד צפוי קיטון ביתרות הנזילות שלה בשל עסקת נכסים והרחבת פעילות הייזום. בנוסף החברה חשופה לסיכונים הכרוכים בשוק הנדל"ן המניב לרבות שינויים בשווי ההוגן של נכסיה. החברה גם חשופה לשינויים במדד המחירים לצרכן כתוצאה ממבנה החוב, המורכב ברובו מאגרות חוב החשופות למדד. עם זאת, הכנסות החברה מדמי שכירות צמודות אף הן למדד ומהוות הגנה תזרימית טבעית חלקית לשינויים בשיעורי האינפלציה. בנוסף, לחברה עסקאות הגנה על התחייבויותיה המדדיות, בהיקף של כ- 250 מיליון שקל. ערב עסקת רכישת הנכסים מגה קמעונאות, לרבוע נדלן אין שעבודים על נכסיה, כך ששווי נכסיה הלא משועבדים עומד על 1.7 מיליארד שקל. לחברה אג"ח בהיקף של כ- 911 מיליון שקל, כך שיחס שווי הנכסים הלא משועבדים לאגרות החוב לסוף הרבעון השני עומד על 1.87. לאחר השלמת עסקת רכישת הנכסים מרבוע כחול יגדל יחס זה, בעקבות גידול בנכסים הלא משועבדים, ויעמוד על 1.96. יש לציין, כי כל עוד החברה מצויה תחת הגדרת "קבוצת לווים", הרי שלא ברור היקף יכולת מינוף נכסי החברה. עסקת רכישת הנכסים ממגה קמעונאות, יחד עם ההשקעה הצפויה בייזום נכסים באמצעות גיוס אג"ח ומימון בנקאי, יגדילו את חובה הפיננסי של החברה ויובילו לשחיקה ביחסי איתנותה. יחס החוב הפיננסי ל- CAP לסוף יוני, בטרם עסקת הנכסים וגיוס האג"ח, עמד על 46.72% ויחס הון עצמי לסך המאזן עמד על 44.95%. לאחר עסקת רכישת נכסים הכוללת נטילת הלוואה של כ- 250 מיליון שקל, שימוש בהיקף של כ-213 מיליון שקל ממזומני החברה לצורך השלמת תמורת העסקה ולאחר גיוס אג"ח בהיקף של כ- 300 מיליון שקל והשקעת תמורת ההנפקה ברכישת נכסים או הקמתם, יעמדו יחסים אלו, בהתאמה, על 58.15%, ו- 35.56%. כמו-כן, "הגידול בחוב הפיננסי בשל השקעת החברה בייזום תגרום לעליה ביחסי הכיסוי. בנוסף בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין בעניין "מגבלות על חבות של לווה בודד ושל קבוצת לווי", החברה ורבוע כחול נכללות בקבוצת לווים אחת עם בעלת השליטה, אלון ישראל. לאחרונה אפריקה ישראל מימשה החזקותיה באלון ישראל, כעת נבחנת ההשפעה על הגבלת האשראי שחלה על החברה. על פי הוראות הנוהל, חלות על הבנקים בישראל מגבלות על היקף האשראי המרבי אשר הבנק רשאי להעמיד לקבוצת לווים אחת ולבעלי השליטה בה וייתכן שישפיעו על יכולת החברה לגייס מקורות מימון בנקאיים, מציינים במידרוג.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
