מרקסטון ויורק סגרו העיסקה: פסגות ימזג את פעילות הגמל של פריזמה
בית ההשקעות פסגות ימזג לתוכו את כל פעילות הגמל של בית ההשקעות פריזמה. כך סוכם היום (ה') בין ראשי קרן יורק קפיטל, בעלת השליטה בבית ההשקעות פסגות, לבין ראשי קרן מרקסטון בעלי השליטה בבית ההשקעות פריזמה.
בתמורה להעברת פעילויות קופות הגמל של פריזמה, יקצו בעלי המניות של פסגות לפריזמה בית השקעות כ- 24% ממניות בית ההשקעות פסגות. בעקבות המיזוג, ובכפוף לכל האישורים הרגולטוריים והבנקאיים הנדרשים, תנהל חברת פסגות- גדיש קופות גמל נכסים בהיקף כספי של כ- 40 מיליארד שקל ואילו ההיקף הכספי הכולל של הנכסים המנוהלים על ידי בית ההשקעות פסגות יסתכם בכ- 100 מיליארד שקל.
נציין כי במקביל מנהלת מרקסטון מו"מ למיזוג שאר הפעילויות של פריזמה (קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים) עם בתי ההשקעות מיטב וגאון. אם תושלם העיסקה הזאת, יחזיק מיטב כ-40% מבית ההשקעות החדש שיקום, פריזמה תחזיק בשיעור של 45% מאותו גוף וגאון ב-15% הנותרים. הסגירה של עיסקה זו צפויה להסתיים בתוך 2-3 שבועות.
רון לובש, יו"ר פריזמה ויובל גביש, מנכ"ל פריזמה, מסרו היום: "מהלך מיזוג הגמל עם פסגות נעשה בראיית טובת העמיתים ושמירת רצף זכויותיהם ובתוך כך בתקופת המעבר, ימשכו כל שרותי התמיכה והשרות לעמיתים, למפיצים, למנהלי ההסדר, לסוכני הביטוח, היועצים בבנקים ולמעסיקים".
אריק שטיינברג יו"ר פסגות ורועי ורמוס מנכל בית ההשקעות פסגות אמרו כי יפעלו כדי להעניק לכל לקוחות הגמל של פריזמה שייקלטו בניהול של בית ההשקעות פסגות את הניהול הטוב והמקצועי ביותר. במסגרת הקליטה המהירה של העמיתים יעמיד בית ההשקעות פסגות את כל שירותי התמיכה למפיצים ולכל מנהלי ההסדר וסוכני הביטוח שעבדו עד כה מול הקופות הנרכשות. זאת, בנוסף להעמדת מערכי השירות ליועצים בבנקים, סוכני הביטוח והמעסיקים".
"אנו רואים חשיבות רבה להבטיח לכל אחד מן העמיתים בקופות הנקלטות את השירות הטוב ביותר ולענות לכל שאלה תוך התאמה אישית של המוצר שבו הוא חוסך לצרכיו של העמית" אמרו שטיינברג וורמוס.
נציין כי פריזמה הוא אחר מבתי ההשקעות שנפגעו בצורה הקשה ביותר במשבר האחרון, בעיקר בגלל פדיונות כבדים שנרשמו בקופות ובקרנות שהוא מנהל, אבל לא מעט גם בגלל ביצועים גרועים של הקופות והקרנות בשנה האחרונה.
פריזמה הוקמה בסוף 2005 - תחילת 2006 על ידי קרן מרקסטון, שזיהתה הזדמנות בעקבות מסקנות ועדת בכר ויישומן בארץ ועל רקע הפריחה של המשק הישראלי ושוק ההון. מרקסטון רצתה להקים בית השקעות חדש שיוביל שינוי ברמות הניהול והשירות בישראל, בדומה למקובל בחו"ל ובעיקר בוול סטריט.
הכוונות היו טובות אבל הביצוע לקה בחסר, בלשון המעטה. מרקסטון הזרימה לפריזמה כסף גדול ורכשה מבנק הפועלים בתחילת 2006 את קרנות פ.ק.ן בסכום עתק של כ-850 מיליון שקלים. לאחר הרכישה החל גל פדיונות מהקרנות, שנפרדו מחיקם החם והמגונן של יועצי ההשקעות של הפועלים, שהפכו לנייטרלים. בסוף אותה שנה נרכשו הקרנות של ל.ה.ק במחיר של כ-150 מיליון שקלים. הקרנות, שניהלו בעת הרכישה כ-40 מיליארד שקלים, מנהלות כיום פחות מ-10 מיליארד שקלים בלבד.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
