כך כמעט קיבל בכיר בקנדה ישראל דירת מגורים - בהנחה של 608 אלף שקלים

קנדה ישראל הציעה לסמנכ"ל הפתוח בחברה הנחה מטורפת על דירה בפרויקט, אבל ברשות ני"ע החליטו להתערב - צפו בפרטי הפרשה
אבי שאולי | (13)

רצו לפנק בכיר בחברה וקיבלו כתף קרה מרשות לניירות ערך. עופר פלדמן, סמנכ"ל פיתוח בחברת ישראל קנדה של ברק רוזן ואסף טוכמאייר, היה אמור לרכוש דירה בהנחה ענקית של 25%, עד שרשות ניירות ערך התערבה. הנה פרטי הפרשה.

רוכשי דירות חדשות מנהלים מו"מ עם הקבלנים ומנסים לקבל הנחות כאלה ואחרות. לפעמים הם מקבלים הנחה של אחוזים בודדים, מטבח, ריהוט או משהו בסדר גודל דומה.

חברת ישראל קנדה הציעה בחודש מארס עסקה חריגה מאוד לסמנכ"ל הפתוח של החברה, עופר פלדמן, כזאת שיו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, חשב שאינה ראויה - רכישת דירת מגורים בהנחת ענק של 25% (או בכסף - הנחה של 608 אלף שקל).

קנדה ישראל: "ב-27 באוגוסט התקבל בחברה מכתב מרשות ניירות ערך שעניינו עמדת רשות ניירות ערך ביחס לעסקה למתן הנחה לעופר פלדמן. המכתב נמסר לו והוא הודיע לחברה כי לאור מכתב הרשות הוא מבטל את רכישת הדירה בפרויקט".

חברת קנדה ישראל מחזיקה ב-30% מפרויקט מידטאון ויתרה בידי אלקטרה נדלן הציבורית ויורוקום הפרטית של שאול אלוביץ'.

המגדלים של מידטאון מוקמים ברחוב דרך מנחם בגין בת"א צפונית למגדלי עזריאלי. קנדה ישראל רכשה בשנת 2011 את המגרש בשטח של 13.5 דונם מחברת תנובה תמורת 530 מיליון שקל והכניסה את שותפותיה.

הפרויקט כולל קניון בשטח 19 אלף מ"ר ומעליו שני מגדלים: אחד למשרדים (50 קומות) והשני למגורים (46 קומות).

ניהול השיווק של הפרויקט נעשה תמורת עמלה של 3% ממחיר של כל יחידת דיור בפרויקט. הדירות נמכרו עד כה במחיר של יותר מ-33 אלף שקל למ"ר.

ישראל קנדה אישרה את מכירת הדירה כעסקה חריגה עם נושא משרה

חברת ישראל קנדה סברה שניתן לאשדר את העסקה באישור דירקטוריון ובכל זאת אישרה אותה כעסקה חריגה עם נושא משרה.

עמדת רשות ניירות ערך היא שחוק החברות קובע כי "התקשרות של חברה עם נושא משרה בה דירקטור ומנכ"ל באשר לתנאי כהונתו והעסקתו טעונה אישור ועדת התגמול והדירקטוריון".

עוד מוסיף עו"ד אשר סופן מטעם רשות ניירות ערך: "אין אנו מקבלים את טענת החברה לפיה די היה באישור דירקטוריון חברת הפרויקט לצורך מתן ההנחה. על החברה היה לאשר את ההטבה כחל מתנאי כהונתו והעסקתו".

השכנים: בר רפאלי ואביב גפן, המחיר - למעלה מ-33 אלף שקל למ"ר

בין רוכשי הדירות בפרויקט: בר רפאלי שרכשה דירה לאחיה דור, אביב גפן, מפקד חיל האוויר לשעבר - איתן בן אליהו, שחקן הכדורסל יוגב אוחיון ואחרים.

דוגמאות לעסקאות שנחתמו השנה בפרויקט: דירת 5 חדרים 136 מ"ר בקומה 37 נמכרה במחיר של 34.5 אלף שקל למ"ר (4.7 מיליון שקל), דירת 3 חדרים 66 מ"ר בקומה 24 נמכרה במחיר של 37 אלף מ"ר (2.5 מיליון שקל), דירות 3 חדרים 69 מ"ר בקומה 29 נמכרה במחיר של 38 אלף שקל למ"ר (2.6 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צפו בעופר פלדמן מסביר בתוכנית בערוץ 10 האם כדאי לקנות דירה מקבלן או יד שנייה:

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דוד כהן 31/08/2014 14:41
    הגב לתגובה זו
    לא עושה כלום.
  • 8.
    מושחתים נמאסתם!! 31/08/2014 14:15
    הגב לתגובה זו
    ואיך זה שמס הכנסה לא בודק את המקרה(ובטח מקרים נוספים בעבר עם בעלי תפקידים נוספים בחברה) הריי כעובד בחברה כל הטבה ששקולה לכסף צריכה להיות מגולמת והמס בגינה צריך להיות משולם למס הכנסה
  • 7.
    וגם אחרי 25% הנחה... הקבלן עדיין מרוויח.... (ל"ת)
    מושחתים נמאסתם!! 31/08/2014 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    DK 31/08/2014 12:33
    הגב לתגובה זו
    מעורר לא מעט שאלות ! האם ההנחה על חשבון שולי הרווח של החברה או על בסיס האין הנחה לאחרים ? האם מכך ניתן להסיק כי הפרוייקט ניתן להוזלה משמעותית אך החזירות הקבלנית/יזמית גוברת? האם משפטית אין כאן סוגיה של הפרת אמונים? האם כל הפינות בתכנית הנדל"ן בערוץ 10 כמו גם בתכניות דומות מז'אנרים אחרים אינן "פינות קנויות" ? זהו כתם על החברה שמשרד האוצר ורשויותיו חייבות לערוך ביקורת ספרים מעמיקה שנים אחורה - ודאי שיימצאו דברים נוספים בלתי ראויים. כמו כן החברה צריכה להיות תחת בקרה שבעתיים משהיה עד כה ועל הציבור להצביע ברגליו.
  • 5.
    papaleon8 31/08/2014 11:51
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי צריך לחקור לעומק את החברה הזו. בונים המון לתעשיה למגורים ולעסקים . ולא רואים שום דיוידנד שמחולק והמניה לא זזה
  • 4.
    ישראהאוז 31/08/2014 11:32
    הגב לתגובה זו
    משמע הדירה לא שווה את המחיר המלא שמבקשים עליה. אם סמנכל בחברה מוותר על הדירה בגלל שהמחיר שהתבקש לשלם הוא המחיר שבו הוצעו הדירות לציבור - זה סימן מובהק לתמחור גבוה ויקר של הפרוייקט. חבורה שמאז ימי הם כמתווכים צעירים ברעננה, דרך מכירת פרוייקטים הזויים בקנדה - תמיד הלכו בשבילים האפורים.
  • בן 31/08/2014 12:12
    הגב לתגובה זו
    הכריחו אותו לוותר עליה..
  • 3.
    לא הבנתי מה הבעיה? (ל"ת)
    עובד חברת החשמל 31/08/2014 11:27
    הגב לתגובה זו
  • לא עובד 31/08/2014 16:44
    הגב לתגובה זו
    איך תבין ? אם זה לא חינם אז לא מקובל עליך .......
  • MinFin 31/08/2014 12:02
    הגב לתגובה זו
    גם על חשבון בעלי מניות המיעוט.. וקיים מנגנון בחוק החברות לאישור תגמול לנושאי משרה, והעסקה לא עברה את המנגנון הזה.
  • אוי, אתה חלש בהומור (ל"ת)
    עובד חברת החשמל 31/08/2014 16:13
  • 2.
    אזרח 31/08/2014 11:21
    הגב לתגובה זו
    מי ישיב?
  • 1.
    והפראיירים האחרים שילמו 100%.... (ל"ת)
    חחח 31/08/2014 11:09
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.