יוסי אלמלם מנכל רימון
צילום: דוד מוסקוביץ

רימון עולה בהכנסות יורדת ברווחיות

ההכנסות ברבעון השני עלו ל-180.7 מיליון שקל- 905 מעל רבעון מקביל , הרווחיות הגולמי ירדה ל-16% לעומת 30% ברבעון מקביל; הרווח ירד ל-14 מיליון לעומת 16.3 מיליון שקל במקביל
עדן ספיר |

רימון רימון -0.94%  מדווחת על הכנסות של 180.7 מיליון שקל ברבעון השני, צמיחה של 91% ביחס לרבעון המקביל אשתקד אשר ההכנסות עמדו על 94.5 מיליון שקל. הרווח הגולמי של הקבוצה בתקופה עלה בכ-3.4% ל-28.9 מיליון שקל (כ-16% מההכנסות), בהשוואה ל-27.9 מיליון שקל (כ-29.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. 

במגזר ביצוע תשתיות ישראל ההכנסות צמחו ב-109% ל-137.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-65.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מפעילות חברות שאוחדו לראשונה במחצית השנייה של 2022 ומהמשך ביצוע פרויקטים רחבי היקף בתחום תשתיות המים הזורמות. הרווח הגולמי של מגזר זה הסתכם ל-16.8 מיליון שקל (כ-12% מההכנסות), לעומת 18.4 מיליון שקל (כ-28% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בשיעור הרווח הגולמי נובע משינוי בתמהיל הפרויקטים ואישור עבודות נוספות חריגות בפרויקטים השונים בתקופה המקבילה אשתקד. 

יזמות אנרגיה: ההכנסות ברבעון עלו ב-50.5% ל-34.7 מיליון שקל, בהשוואה ל-23.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מביצוע פרויקטי הקמה בתחום וכן מפעילות חברה שתוצאותיה אוחדו לראשונה בשנת 2023. הרווח הגולמי זינק ל-7.1 מיליון שקל (כ-20% מההכנסות), לעומת 2.5 מיליון שקל (כ-11% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע מהתייעלות בפרויקטים שונים בתחום האנרגיה. 

יזמות מים: ההכנסות הסתכמו ל-17.4 מיליון שקל, לעומת 21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה נובעת מקיטון בפרויקטי TK ומהתארכות עונת הגשמים בתקופה. הרווח הגולמי הסתכם ל-5.6 מיליון שקל (כ-32% מההכנסות), לעומת 7.6 מיליון שקל (כ-35% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי נובעת מירידה בהיקף ההכנסות, ללא שינוי מהותי בשיעור הרווחיות. 

ביצוע תשתיות חו"ל: ההכנסות ברבעון הסתכמו ל-5.3 מיליון שקל, לעומת 7.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות הרבעון תואמות את אבני הדרך. הרווח הגולמי הסתכם ל-2.4 מיליון שקל (כ-44% מההכנסות), לעומת רווח של 2.9 מיליון שקל (כ-37% מההכנסות) בתקופה מקבילה אשתקד.  

הרווח התפעולי של הקבוצה הסתכם לכ-19.6 מיליון שקל, לעומת כ-22 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מקיטון בחלק החברה בתוצאות השקעות המטופלות לפי שווי השווי המאזני וכן גידול קל בהוצאות התפעול לאור איחוד חברות שנרכשו.  החברה רשמה ברבעון השני לשנת 2023 רווח נקי של כ-14 מיליון שקל, לעומת כ-16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022.  

יתרת מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר נכון למועד פרסום הדוח, עומדת על 241.9 מיליון שקל.  סך ההון העצמי עמד על 478.8 מיליון שקל (כ-476.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות). צבר ההזמנות הסתכם לכ-2 מיליארד שקל.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יוסי אלמלם, מייסד ומנכ"ל קבוצת רימון: "תוצאות הרבעון השני והמחצית הראשונה משקפות המשך תנופת פעילות עם המשך גידול משמעותי בהכנסות החברה. בשנים האחרונות הובלנו מהלכים לביצוע קפיצת מדרגה משמעותית בפעילות החברה, כשבחודש יולי השלמנו את רכישת חברת EUROHINCA  הספרדית. רכישה זו מצטרפת לרכישת חברת מר-טר לפני כשנה, שתי רכישות המאפשרות לספק הצעת ערך רחבה ומשודרגת יותר ללקוחותינו, וכן להיכנס לפרויקטים במנעד רחב יותר של יכולות ולהתרחב לשווקים גאוגרפיים חדשים. בין היתר בימים האחרונים דיווחנו על הסכם לביצוע עבודות דחיקה בפרויקט להקמת מתקן התפלה בצ'ילה בהיקף של כ-19 מיליון דולר, וכן לאחרונה עידכנו על הסכם לביצוע עבודות דחיקה בפרויקט להקמת מתקן ההתפלה גליל מערבי בהיקף של כ-140 מיליון שקל.

צבר העבודות של החברה הגיע לכ-2 מיליארד שקל, ואנו סבורים שלמרות סביבת מאקרו מאתגרת, נמשיך לראות גידול בתחום של פרויקטי תשתית בישראל, ואנו ערוכים להרחבת פעילותינו בהקשר זה, לצד הרחבת פעילותינו בחו"ל. הרחבת הפעילות מצריכה מאיתנו התאמות ניהוליות למיקסום הסינרגיה בין הפעילויות השונות של החברה ובחברות שבבעלותנו ואנו פועלים באינטנסיביות במישור זה ולטובת המשך צמיחת החברה ולהשאת ערך למשקיעים". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?