אופן איי אי
צילום: טוויטר

מרוץ החימוש של הבינה המלאכותית: תמונת מצב

לאחר שבסוף שנת 2022 נורתה יריית הפתיחה במרוץ החימוש של הבינה המלאכותית עם השקת ChatGPT, ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לעבוד; תמונת מצב אחרי שיחות המשקיעים לרבעון הראשון של 2023

איתן גרסטנפלד | (1)

השקת ChatGPT של חברת OpenAI בסוף שנת 2022 הפכה את תחום הבינה המלאכותית לשיחת היום כמעט בכל תחום. אך מעבר לכך, גם הזניקה את מרוץ החימוש של ענקיות הטכנולוגיה, אר הודיעו בזו אחר זו על השקעה חסרת תקדים בתחום והשקה מידית של מוצרים שהתקבלו בשוק בצורהד מעורבת. עדות להיסטריה שאופפת את הנושא ניתן היה לראות בשיחות המשקיעים לסיכום הרבעון הראשון שניהלו ענקיות הטכנולוגיה אלפבית, אמזון, מטא ומיקרוסופט. המונח "AI" הוזכר לא פחות מ-168 על ידי מנהלי החברות במהלך השיחות שהתקיימו בסוף השבוע שעבר.

מיקרוסופט

מי שמובילה לפחות כרגע את התחום היא ענקית התוכנה והמחשוב מיקרוסופט, אשר השקיעה כבר בשנת 2019 כמיליארד דולר בחברתOpenAI , ומאז הגדילה את ההשקעה בעוד 10 מיליארד דולר על רקע הבאז סביב השקת ChatGPT של החברה. ההשקעה, אשר על פי שיחת המשקיעים בשבוע שעבר צפויה לגדול בתקופה הקרובה, מעניקה יתרון יחסי למיקרוסופט ביחס למתחרותיה, שכן OpenAI מזוהה יותר מכל עם הפריחה של התחום ונהנית לפחות בשלב זה ממעמד של חלוצה בתחום. עם זאת, קשה לראות מצב בו החברה תהפוך לשליטה הבלעדית בתחום, וגם בחברה נערכים לכניסתן של מתחרות שיערערו על מעמדה הבלעדי.

בינתיים, בפברואר האחרון השיקה החברה גרסה מחודשת למנוע החיפוש שלה Bing אשר מבוסס על טכנולוגית הבינה המלאכותית שפותחה על ידי OpenAI. התגובות להשקה היו מעורבות, כשמצד אחד בחודש שעבר חצה המוצר לראשונה את רף 100 מיליון המשתמשים, אך מנגד הוא זכה לביקורת מצד גולשים לאחר שניפק טעויות סדרתיות והתקשה לספק תשובות רלוונטיות במענה לשאלות מורכבות.

גוגל

האיום הגדול ביותר למיקרוסופט לפחות כרגע מגיע מכיוונה של אלפבית חברת האם של גוגל. בחודש מרץ האחרון רשמה החברה צעד משמעותי בכיוון, עם השקת הצ'אטבוט הניסיוני Bard במטרה להתחרות ב-ChatGPT. המהלך זכה לביקורות נרחבות, כשבין היתר נטען שהחברה פעלה בפזיזות ובצורה נמהרת. כך למשל ברשת בלומברג דווח, כי עובדים בחברה סבורים שבעצם השקת המוצר, נעשתה התפשרות בכל הקשור לסוגיות של אבטחת מידע וכן אספקת מידע מוטעה. בתכתובות פנימיות של עובדי החברה, שפורסמו בבלומברג, כינה אחד העובדים את המוצר "שקרן פתולוגי", ואילו עובד אחר אמר כי הצ'אטבוט פשוט "מביך".

עדות ללחץ הקיים בחברה בכל הקשור לטכנולוגיית בינה מלאכותית, ניתן היה ללמוד מכמות האזכורים החריגה (64) לה זכה המונח "AI" בשיחות המשקיעים, ביחס ליתר שיחות המשקיעים של מנהלי ענקיות הטכנולוגיה. מנכ"ל החברה, סונדאר פיצ'אי פתח את השיחה בכך שהחברה הטמיעה "למידה עמוקה ובינה מלאכותית" במסגרת עדכוני מוצריה.

מטא

מי שלפחות בשלב זו נותרה מעט מאחור היא חברת האם של פייסבוק, מטאף שבחרה להשקיע בשנים האחרונות משאבים רבים בפיתוח של טכנולוגיית מציאות מדומה, ששיאה בהשקת הייקום הווירטואלי מטאוורס (Metaverse)בשנת 2021. דבר אשר על פי ההערכות בא על חשבון ההשקעה בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. עם זאת, בחברה השיקו בחודש פברואר מודל בינה מלאכותית בשםLLaMA , אשר מיועד לחוקרים ולארגונים. מתכוננים להשיק כלים ליצירת תמונות וסרטוני וידאו שיוטמעו ככל הנראה באינסטגרם ובפייסבוק. זאת לצד הטמעה אפשרית של טכנולוגיות בינה מלאכותית במוצרי התכותבות של החברה, ווטסאפ ומסנג'ר.

בשיחת המשקיעים דאג צוקרברג להדגיש, כי טכנולוגיות של בינה מלאכותית ישולבו בעתיד גם במטאוורס. לדבריו, בעזרת הטכנולוגיה "אנשים יוכלו ליצור אווטרים, חפצים, עולמות וקוד הרבה יותר בקלות". צוקרברג דחה גם את הביקורת בנוגע להשקעה חסרת התקדים במטאוורס אשר באה על חשבון הפיתוח של מוצרי הבינה המלאכותית, ואמר כי "אנחנו כבר לא מפגרים בבניית תשתית הבינה המלאכותית שלנו". ולבסוף, הוא סיכם בהבטחה, כי מוצרי בינה מלאכותית של החברה יצאו לשוק בחודשים הקרובים.

קיראו עוד ב"BizTech"

אמזון

לבסוף, ההשקעה בבינה מלאכותית לא חלפה מעל ענקית הקמעונאות המקוונת אמזון, אשר הזכירה בשיחת המשקיעים שלה את המונח "בינה מלאכותית" "רק" 7 פעמים. לפי מנכ"ל החברה אנדי ג'סי לפתח מודלים שיוטמעו במוצריה, אשר יעלו "מיליארדים" וייקח "שנים רבות" לפתחם, כשלדבריו "יהיו מספר קטן של חברות שירצו להשקיע את הזמן והכסף הזה, ואנחנו נהיה אחת מהן".

בינתיים בחודש שעבר הודיעה החברה על הפיכת שני מודלים חדשים של שפת בינה מלאכותית לזמינים, דרך פלטפורמת הענן שלה, Amazon Web Services, במטרה לאפשר ללקוחותיה לבנות בוטים משלהם. בכך בידלה עצמה החברה מהפתרונות של יתר ענקיות הטכנולוגיה, שכן היא אינה למשתמשי קצה, אלא מספקת פלטפורמה למפתחים באמצעות גישה למודלים של חברות אחרות. אחת החברות הללו היא AI21 Labs הישראלית, אשר הוקמה בשנת 2017 על ידי הפרופסורים אורי גושן (המשמש כמנכ"ל החברה), אמנון שעשוע ויואב שוהם. המודל שפותח על ידי החברה, Jurassic2, מסוגל לנהל שיחה בשפה טבעית ב-6 שפות שונות (בספרדית, צרפתית, גרמנית, פורטוגלית, איטלקית והולנדית).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עג 03/05/2023 01:09
    הגב לתגובה זו
    עבור חברות אחרות, מה שנקרא AI כתשתית (AI-IS). היה מביא להם פי כמה יותר מ-10 מיליארד.
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.