חבית נפט
צילום: אקסון

סוכנות האנרגיה הבינ"ל: הסנקציות על הנפט הרוסי אכן משפיעות

האמברגו של האיחוד האירופי על מוצרי נפט רוסיים נכנס לתוקף ב-5 בפברואר, בהתבסס על תקרת מחיר הנפט של 60 דולר שיישמו מדינות ה-G-7; סין, הודו וטורקיה הגבירו את הרכישות כדי לקזז חלקית ירידה ביצוא הנפט הרוסי לאירופה של 400,000 חביות ביום
דור עצמון | (1)

סנקציות ומכסות מחירים המכוונות לנפט הרוסי הן בעלות "ההשפעה המיועדת" למרות הייצור והיצוא המפתיעים בחודשים האחרונים, כך אומרת טוריל בוסוני מסוכנות האנרגיה הבינלאומית (ה-IEA). האמברגו של האיחוד האירופי על מוצרי נפט רוסיים נכנס לתוקף ב-5 בפברואר, בהתבסס על תקרת מחיר הנפט של 60 דולר שיישמו מדינות ה-G-7 ב-5 בדצמבר.

בוסוני, ראש חטיבת תעשיית הנפט והשווקים ב-IEA, אמרה כי הפקת הנפט והיצוא הרוסי החזיקו מעמד "הרבה יותר מהצפוי" בחודשים האחרונים. הסיבה לכך היא שמוסקבה הצליחה לנתב הרבה מהנפט הגולמי שנשלח בעבר לאירופה לשווקים חדשים באסיה. סין, הודו וטורקיה בפרט הגבירו את הרכישות כדי לקזז חלקית את הירידה של 400,000 חביות ליום ביצוא הנפט הרוסי לאירופה בינואר, כך עולה מדו"ח שוק הנפט של ה-IEA. חלק מהנפט הרוסי גם עדיין עושה את דרכו לאירופה דרך צינור דרוז'בה ובולגריה, ששתיהן אינן חלק מהאמברגו של האיחוד האירופי.

לפיכך, תפוקת הנפט הרוסית נטו ירדה רק ב-160,000 חביות ביום מהרמות שלפני המלחמה בינואר, עם 8.2 מיליון חביות נפט שנשלחו לשווקים ברחבי העולם. הסוכנות הוסיפה כי מכסות מחיר של ה-G-7 עשויות גם לסייע בחיזוק היצוא הרוסי במידה מסוימת, מכיוון שמוסקבה נאלצת למכור את הנפט שלה במחיר נמוך יותר לאותן מדינות שנשמעות למכסות, מה שעשוי להפוך אותו לאטרקטיבי יותר מאחרים.

למרות היקפי הייצוא המשמעותיים של רוסיה, בוסוני טענה שזה לא אומר שהסנקציות נכשלו. "מכסת המחיר נקבעה כדי לאפשר לנפט הרוסי להמשיך לזרום לשוק, אך במקביל להקטין את ההכנסות הרוסיות. למרות שהייצור הרוסי מגיע לשוק, אנחנו רואים שההכנסות שרוסיה מקבלת מהנפט והגז שלה באמת ירדו", אמרה. "לדוגמה בינואר, הכנסות הייצוא לרוסיה היו כ-13 מיליארד דולר, זו ירידה של 36% לעומת שנה שעברה", הוסיפה. "התקבולים הפיסקאליים הרוסיים מתעשיית הנפט ירדו ב-48% בשנה, אז מהבחינה הזו אנחנו יכולים לומר שלתקרת המחיר יש את ההשפעה המיועדת".

היא גם הדגישה את הפער ההולך וגובר בין מחירי הנפט הגולמי הרוסי לבין המדד הבינלאומי של נפט גולמי מסוג ברנט. הראשון עמד על ממוצע של 49.48 דולר לחבית בינואר, לפי משרד האוצר הרוסי, בעוד שהברנט נסחר מעל 85 דולר לחבית ביום חמישי. חשוב לציין, התקציב של רוסיה לשנת 2023 מבוסס על מחיר ממוצע של 70.1 דולר, כך שההכנסות הפיסקאליות הצונחות מפעילות הנפט משנה לשנה משאירות חור משמעותי בכספים הציבוריים.

בוסוני גם ציינה שהאינדיקציות מצביעות על כך שמוסקבה לא תוכל להקצות מחדש את הסחר במוצרי נפט באותו אופן כמו שיש לה יצוא גולמי, וזו הסיבה שה-IEA צופה שהיצוא והייצור ירדו עוד יותר בחודשים הקרובים. "אנחנו רואים כעת חלוקה מחודשת של הסחר במוצרים, אבל לא ראינו את אותו שינוי כמו שראינו עבור הנפט הגולמי, וזו הסיבה שאנו מצפים שהיצוא הרוסי יירד והייצור יירד", אמרה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עובד עד שרוסיה תחליט שזה לא יעבוד (ל"ת)
    מיקליס 17/02/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.