כסף
צילום: Josh Appel on Unsplash
קרנות נאמנות

קרנות נאמנות בינואר: הכספיות גייסו עוד 5.1 מיליארד, המסורתיות פדו 2.5 מיליארד שקל

אלטשולר צפוי לבלוט בצמרת אבל החוסכים שפודים את הכסף בהתאם לרוח לא נהנו מזה. המזל - בחודש ינואר הם לא ברחו בהמוניהם; למדריך קרנות כספיות - ומדוע מנהלי הכספים הקפיצו את דמי הניהול בקרנות הכספיות?

נתנאל אריאל |

אחרי שנה לא פשוטה ב-2022, כאשר התעשייה המסורתית פדתה 27 מיליארד שקל, ומנגד הקרנות הכספיות גייסו 33 מיליארד שקל, נדמה שהמגמה ממשיכה לתוך שנת 2023. בחודש ינואר הקרנות המסורתיות פדו עוד 2.5 מיליארד שקל, כשמנגד הקרנות הכספיות גייסו 5.1 מיליארד שקל. השאלה מתי ייעצרו הפידיונות בתעשייה המסורתית. זה יקרה מן הסתם אחרי שהשווקים יעלו.

הציבור יחזור לקרנות המסורתיות אחרי שהשווקים יעלו, ופה הבעיה - הניסיון לתזמן את השוק נדון לכישלון מראש: אי אפשר לדעת מתי השווקים יעלו ומתי הם יירדו. הנה, רק בחודש האחרון יש גופי השקעות מאוד רציניים בעולם, מנהלי נכסים, בנקים גדולים, שחששו שהשוק הולך ליפול ב-20%, הזהירו, אמרו שכדאי להוציא כסף לפני נפילות, אבל הם טעו. לחודש ינואר היו תוכניות משלו: השווקים בעולם דווקא זינקו - והקרנות המנייתיות צפויות לרשום תשואה של 4.3% בממוצע. מדד הנאסד"ק קפץ ב-11%, ה-S&P500 עלה ב-6.2%, הדאקס הגרמני טיפס ב-9% והניקיי היפני ב-5% (בארץ השווקים דווקא לא עלו).

הניסיון לתזמן את השוק נכשל, אבל הציבור פודה את הכסף כשהוא חושש מנפילות ומנגד חוזר לשוק אחרי שהשווקים עולים. הציבור מפסיד פעמיים אבל עושה את הטעות הזו שוב ושוב. הנה עוד דוגמה - כפי שהערכנו בביזפורטל לפני שבוע, אלטשולר שחם צפוי להיות גבוה בצמרת התשואות בחודש ינואר (בזכות העליות בשווקים בחו"ל), אבל החוסכים שפדו לא נהנו מזה. הם ספגו את ההפסדים אבל לא נהנים בעליות. גם בוועידת ההשקעות של ישראל המומחים אמרו שחבל על הניסיון לתזמן את השוק. זה פשוט לא עובד. אז האם לא חבל על הניסיון? האם לא עדיף לוותר על הרצון להיות 'יותר טוב מכולם' - כשזה בדרך כלל מוביל לתוצאות פחות טובות - ופשוט לתת לשווקים לעשות את שלהם, כשהתוחלת בחיסכון לטווח ארוך היא חיובית?

קרנות הנאמנות המסורתיות נחשבות כחיסכון לטווח קצר, אבל זה לא אומר שצריך להתייחס אליהן ככאלה. אפשר לחסוך גם לטווחים ארוכים יותר. בכל מקרה, באיילון - שרכשו את הקרנות של א.ד רוטשילד - סבורים שהעלאות הריבית במשק קרובות למיצוי ומעריכים כי השווקים יעלו בשנת 2023 (הנה בחודש ינואר הם צדקו). אם זה יקרה, הם מקווים, הכסף יתחיל לזרום בחזרה לתעשייה המסורתית (לראיון המלא - לחצו כאן)

בינתיים, הקרנות הכספיות נהנות מכך והן המגייסות הגדולות של 2022, ובינתיים גם של חודש ינואר 2023. בשנה שעברה איבדה התעשייה 9% מנכסיה (כ-35 מיליארדי שקלים), אבל בחודש ינואר היקף הכספים המנוהל גדל ב-6 מיליארד שקל. הסיבה היא העליות בשווקים.

הנה הגיוסים והפידיונות בחודש ינואר 2023:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התעשייה הפאסיבית:

למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.