קרנות נאמנות בינואר: הכספיות גייסו עוד 5.1 מיליארד, המסורתיות פדו 2.5 מיליארד שקל
אלטשולר צפוי לבלוט בצמרת אבל החוסכים שפודים את הכסף בהתאם לרוח לא נהנו מזה. המזל - בחודש ינואר הם לא ברחו בהמוניהם; למדריך קרנות כספיות - ומדוע מנהלי הכספים הקפיצו את דמי הניהול בקרנות הכספיות?
אחרי שנה לא פשוטה ב-2022, כאשר התעשייה המסורתית פדתה 27 מיליארד שקל, ומנגד הקרנות הכספיות גייסו 33 מיליארד שקל, נדמה שהמגמה ממשיכה לתוך שנת 2023. בחודש ינואר הקרנות המסורתיות פדו עוד 2.5 מיליארד שקל, כשמנגד הקרנות הכספיות גייסו 5.1 מיליארד שקל. השאלה מתי ייעצרו הפידיונות בתעשייה המסורתית. זה יקרה מן הסתם אחרי שהשווקים יעלו.
הציבור יחזור לקרנות המסורתיות אחרי שהשווקים יעלו, ופה הבעיה - הניסיון לתזמן את השוק נדון לכישלון מראש: אי אפשר לדעת מתי השווקים יעלו ומתי הם יירדו. הנה, רק בחודש האחרון יש גופי השקעות מאוד רציניים בעולם, מנהלי נכסים, בנקים גדולים, שחששו שהשוק הולך ליפול ב-20%, הזהירו, אמרו שכדאי להוציא כסף לפני נפילות, אבל הם טעו. לחודש ינואר היו תוכניות משלו: השווקים בעולם דווקא זינקו - והקרנות המנייתיות צפויות לרשום תשואה של 4.3% בממוצע. מדד הנאסד"ק קפץ ב-11%, ה-S&P500 עלה ב-6.2%, הדאקס הגרמני טיפס ב-9% והניקיי היפני ב-5% (בארץ השווקים דווקא לא עלו).
הניסיון לתזמן את השוק נכשל, אבל הציבור פודה את הכסף כשהוא חושש מנפילות ומנגד חוזר לשוק אחרי שהשווקים עולים. הציבור מפסיד פעמיים אבל עושה את הטעות הזו שוב ושוב. הנה עוד דוגמה - כפי שהערכנו בביזפורטל לפני שבוע, אלטשולר שחם צפוי להיות גבוה בצמרת התשואות בחודש ינואר (בזכות העליות בשווקים בחו"ל), אבל החוסכים שפדו לא נהנו מזה. הם ספגו את ההפסדים אבל לא נהנים בעליות. גם בוועידת ההשקעות של ישראל המומחים אמרו שחבל על הניסיון לתזמן את השוק. זה פשוט לא עובד. אז האם לא חבל על הניסיון? האם לא עדיף לוותר על הרצון להיות 'יותר טוב מכולם' - כשזה בדרך כלל מוביל לתוצאות פחות טובות - ופשוט לתת לשווקים לעשות את שלהם, כשהתוחלת בחיסכון לטווח ארוך היא חיובית?
קרנות הנאמנות המסורתיות נחשבות כחיסכון לטווח קצר, אבל זה לא אומר שצריך להתייחס אליהן ככאלה. אפשר לחסוך גם לטווחים ארוכים יותר. בכל מקרה, באיילון - שרכשו את הקרנות של א.ד רוטשילד - סבורים שהעלאות הריבית במשק קרובות למיצוי ומעריכים כי השווקים יעלו בשנת 2023 (הנה בחודש ינואר הם צדקו). אם זה יקרה, הם מקווים, הכסף יתחיל לזרום בחזרה לתעשייה המסורתית (לראיון המלא - לחצו כאן)
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, הקרנות הכספיות נהנות מכך והן המגייסות הגדולות של 2022, ובינתיים גם של חודש ינואר 2023. בשנה שעברה איבדה התעשייה 9% מנכסיה (כ-35 מיליארדי שקלים), אבל בחודש ינואר היקף הכספים המנוהל גדל ב-6 מיליארד שקל. הסיבה היא העליות בשווקים.
הנה הגיוסים והפידיונות בחודש ינואר 2023:
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
התעשייה הפאסיבית:
למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
