כמה עולה סליחה? 28 מיליון אירו למשפחות הנרצחים במינכן והמצפון הגרמני (שוב) מתנקה
כמה עולה סליחה? 28 מיליון אירו למשפחות הנרצחים במינכן והמצפון הגרמני (שוב) מתנקה. 50 שנה אחרי הטרור במינכן, המחדל של השלטונות שם, הטבח של 11 ספורטאים ישראלים על ידי טרוריסטים, יתקיים טקס מיוחד שבו ישתתפו המשפחות של הנרצחים. המשפחות וממשלת גרמניה הגיעו לפשרה - הם יקבלו 28 מיליון אירו ובזה הם בעצם מקבלים על עצמם את ההשתתפות בטקס האזכרה ואת "נרמול" היחסים בינם לבין שלטונות גרמניה. בעצם הכסף קנה סליחה. האמת - זה מה שנשאר. המתים לא יחזרו לחיים, אז לפחות יש פיצוי, אבל זה מעט מטריד, וזה מזכיר את התשלומים של גרמניה לניצולי השואה. לא היתה ברירה, הארץ היתה במיתון עמוק, והתשלומים מגרמניה, העלו את הכלכלה על דרך המלך. אבל התשלומים האלו הם בגין ניקיון המצפון של הגרמנים. והשאלה אם למתים-נרצחים יש מחיר? הנרצחים בשואה והנרצחים במינכן לפני 50 שנה.
ההסכם הוא הישג לנשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר שאמר היום: "בנאומי בטקס הממלכתי במינכן מחר אציין את ההערכות הלא-נכונות שעשו השלטונות והמחדלים במהלך המשחקים האולימפיים. אתייחס גם להדחקה ולשכחה של 50 השנים האחרונות, זה לקח 50 שנה להגיע לזה וזה מביך ומבייש". שטיינמאייר אמר במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, כי היו מחדלים והערכות לא נכונה ולא מספקת של השלטונות במשחקים האולימפיים במינכן 1972. מחדלים שהביאו לפיגוע טרור רצחני ולרצח של 11 ספורטאים ישראלים. "לקח 50 לנו שנה להגיע למסקנות האלו וזה מביך ומבייש", אמר שטיינמאייר.
מחר בעת הטקס הממלכתי במלאת 50 שנה לטבח במינכן , שטיינמאייר יודיע שגרמניה לוקחת אחריות למחדלים שהובילו לטבח הספורטאים וכן יקים ועדת היסטוריונים משותפת שתחקור את האירועים ותקבל לראשונה גישה מלאה לכל חומרי הארכיון שהוסתרו במשך שנים מהמשפחות.
השתתפות המשפחות בטקס התאפשרה בזכות פיצויים שגרמניה תשלם למשפחות הנרצחים. הממשלה הגרמנית תשלם 28 מיליון אירו למשפחות הנרצחים שדרשו בהתחלה פיצויים של 100 מיליון אירו.
- כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
- 100 יום למלחמה; הביטוח הלאומי: מעל 5.5 מיליארד ש' הועברו לנפגעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
" ההסכם על הפיצוי לא הצליח לרפא את כל הפצעים, אבל נוכל להיות אופטימיים בזכותו", אמר שטיינמאייר, "אנחנו שוב יכולים להתקרב זה לזה, נעשה הכל שזה לא יהיה עול על היחסים בין המדינות בעתיד".
הנשיא הרצוג אמר במסיבת העיתונאים המשותפת שהמשפחות ניסו להציף את הנושא הזה שוב ושוב, במשך שנים רבות, גם מול הוועד האולימפי הבינלאומי, ונתקלו בקיר. "ככל שישבתי יותר עם המשפחות ראיתי ושמעתי על מקרים בלתי-אנושיים, כולל הובלת בני ערובה לטבח כשהמשחקים ממשיכים. זה מתועד", אמר הנשיא הרצוג, ""זו תופעה אנושית שלא רצו לדבר עליה ולדעתי זו בושה, לכן ההסכם מאוד חשוב. הוא מאפשר להתמודד יעם תופעה אנושית, עם הכאב, הכשלים, הטרגדיה, הטעויות. ללמד את הדורות הבאים. אני רוצה שנלמד אותם כמה נורא הטרור. איך אפשר לחלל את הרוח האולימפית? אני יודע שהמשפחות מאד ציפו לזה".
- 7.האם ממשלת ישראל לא פיצתה ותמכה במשפחות כנפגעי טרור ? (ל"ת)קורמורן 05/09/2022 12:23הגב לתגובה זו
- 6.מי היו הטרוריסטים ולמה דווקא גרמניה צריכה לשלם? (ל"ת)ספרו לנו 05/09/2022 11:27הגב לתגובה זו
- 5.לא נעים להגיד, אבל זה נכון, כל הכבוד על הכתבה (ל"ת)גידי 05/09/2022 08:17הגב לתגובה זו
- 4.בן גוריון 05/09/2022 07:48הגב לתגובה זו28 מיליון יורו ל-11 משפחות, כ-8.5 מיליון ₪ למשפחה נשמע כמו אקסיט
- 3.(ל"ת)05/09/2022 07:00הגב לתגובה זו
- 2.שלום: כדאי להזכיר את המיסוי אם ישנם כאלה בכספים המ 05/09/2022 07:00הגב לתגובה זושלום: כדאי להזכיר את המיסוי אם ישנם כאלה בכספים המתקבלים מהגרמנים (פיצוי) בגין הנושא המזעזע והנורא…תודה
- 1.האמת על גרמניה 04/09/2022 23:40הגב לתגובה זולא הגרמנים רצחו את הספורטאים. לא הם תיכננו. אפשר להאשים אותם בחוסר מקצועיות ובזה מסתכם העניין. יהודים נרצחו בכל רחבי העולם אחרי מלחמת העולם ה-2 ומעולם שום מדינה לא פיצתה את המשפחות. תרדו מהם. לא הם רצחו את היהודים בשואה. אלה היו הסבא רבה שלהם. והם דאגו להצהיר על אחריות גרמניה בכל הזדמנות. נתנו לנו שילומים. תמכו בנו באו"ם. בין הידידים המועטים שיש לנו באירופה. די! הקטע הזה שאנחנו נהנים להאשים את הנכדים והנינים שלהם צריך להיפסק.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
