פרנק וולטר שטיינמאייר
צילום: עמוס בן גרשום לעמ

כמה עולה סליחה? 28 מיליון אירו למשפחות הנרצחים במינכן והמצפון הגרמני (שוב) מתנקה

האם אפשר לקנות הכל בכסף? משפחות 11 הספורטאים שנרצחו בפעילות טרור באולימפיאדת מינכן לפני 50 שנה, יקבלו את הכסף וישתתפו בטקס עם הגרמנים; אי אפשר כמובן לבוא אליהם בטענות 

כמה עולה סליחה? 28 מיליון אירו למשפחות הנרצחים במינכן והמצפון הגרמני (שוב) מתנקה. 50 שנה אחרי הטרור במינכן, המחדל של השלטונות שם, הטבח של 11 ספורטאים ישראלים על ידי טרוריסטים, יתקיים טקס מיוחד שבו ישתתפו המשפחות של הנרצחים. המשפחות וממשלת גרמניה הגיעו לפשרה  - הם יקבלו 28 מיליון אירו ובזה הם בעצם מקבלים על עצמם את ההשתתפות בטקס האזכרה ואת "נרמול" היחסים בינם לבין שלטונות גרמניה. בעצם הכסף קנה סליחה. האמת - זה מה שנשאר. המתים לא יחזרו לחיים, אז לפחות יש פיצוי, אבל זה מעט מטריד, וזה מזכיר את התשלומים של גרמניה לניצולי השואה. לא היתה ברירה, הארץ היתה במיתון עמוק, והתשלומים מגרמניה, העלו את הכלכלה על דרך המלך. אבל התשלומים האלו הם בגין ניקיון המצפון של הגרמנים. והשאלה אם למתים-נרצחים יש מחיר? הנרצחים בשואה והנרצחים במינכן לפני 50 שנה.

ההסכם הוא הישג לנשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר שאמר היום: "בנאומי בטקס הממלכתי במינכן מחר אציין את ההערכות הלא-נכונות שעשו השלטונות והמחדלים במהלך המשחקים האולימפיים. אתייחס גם להדחקה ולשכחה של 50 השנים האחרונות, זה לקח 50 שנה להגיע לזה וזה מביך ומבייש". שטיינמאייר אמר במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, כי היו מחדלים והערכות לא נכונה ולא מספקת של השלטונות במשחקים האולימפיים במינכן 1972. מחדלים שהביאו לפיגוע טרור רצחני ולרצח של 11 ספורטאים ישראלים. "לקח 50 לנו  שנה להגיע למסקנות האלו וזה מביך ומבייש", אמר שטיינמאייר.

מחר בעת הטקס הממלכתי במלאת 50 שנה לטבח במינכן , שטיינמאייר יודיע שגרמניה לוקחת אחריות למחדלים שהובילו לטבח הספורטאים וכן יקים ועדת היסטוריונים משותפת שתחקור את האירועים ותקבל לראשונה גישה מלאה לכל חומרי הארכיון שהוסתרו במשך שנים מהמשפחות.

השתתפות המשפחות בטקס התאפשרה בזכות פיצויים שגרמניה תשלם למשפחות הנרצחים. הממשלה הגרמנית תשלם 28 מיליון אירו למשפחות הנרצחים שדרשו בהתחלה פיצויים של 100 מיליון אירו.

" ההסכם על הפיצוי לא הצליח לרפא את כל הפצעים, אבל נוכל להיות אופטימיים בזכותו", אמר שטיינמאייר, "אנחנו שוב יכולים להתקרב זה לזה, נעשה הכל שזה לא יהיה עול על היחסים בין המדינות בעתיד".

 

הנשיא הרצוג אמר במסיבת העיתונאים המשותפת  שהמשפחות ניסו להציף את הנושא הזה שוב ושוב, במשך שנים רבות, גם מול הוועד האולימפי הבינלאומי, ונתקלו בקיר. "ככל שישבתי יותר עם המשפחות ראיתי ושמעתי על מקרים בלתי-אנושיים, כולל הובלת בני ערובה לטבח כשהמשחקים ממשיכים. זה מתועד", אמר הנשיא הרצוג, ""זו תופעה אנושית שלא רצו לדבר עליה ולדעתי זו בושה, לכן ההסכם מאוד חשוב. הוא מאפשר להתמודד יעם תופעה אנושית, עם הכאב, הכשלים, הטרגדיה, הטעויות. ללמד את הדורות הבאים. אני רוצה שנלמד אותם כמה נורא הטרור. איך אפשר לחלל את הרוח האולימפית? אני יודע שהמשפחות מאד ציפו לזה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    האם ממשלת ישראל לא פיצתה ותמכה במשפחות כנפגעי טרור ? (ל"ת)
    קורמורן 05/09/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מי היו הטרוריסטים ולמה דווקא גרמניה צריכה לשלם? (ל"ת)
    ספרו לנו 05/09/2022 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא נעים להגיד, אבל זה נכון, כל הכבוד על הכתבה (ל"ת)
    גידי 05/09/2022 08:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בן גוריון 05/09/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
    28 מיליון יורו ל-11 משפחות, כ-8.5 מיליון ₪ למשפחה נשמע כמו אקסיט
  • 3.
    (ל"ת)
    05/09/2022 07:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלום: כדאי להזכיר את המיסוי אם ישנם כאלה בכספים המ 05/09/2022 07:00
    הגב לתגובה זו
    שלום: כדאי להזכיר את המיסוי אם ישנם כאלה בכספים המתקבלים מהגרמנים (פיצוי) בגין הנושא המזעזע והנורא…תודה
  • 1.
    האמת על גרמניה 04/09/2022 23:40
    הגב לתגובה זו
    לא הגרמנים רצחו את הספורטאים. לא הם תיכננו. אפשר להאשים אותם בחוסר מקצועיות ובזה מסתכם העניין. יהודים נרצחו בכל רחבי העולם אחרי מלחמת העולם ה-2 ומעולם שום מדינה לא פיצתה את המשפחות. תרדו מהם. לא הם רצחו את היהודים בשואה. אלה היו הסבא רבה שלהם. והם דאגו להצהיר על אחריות גרמניה בכל הזדמנות. נתנו לנו שילומים. תמכו בנו באו"ם. בין הידידים המועטים שיש לנו באירופה. די! הקטע הזה שאנחנו נהנים להאשים את הנכדים והנינים שלהם צריך להיפסק.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.