הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
רמי רשף מנכל גנסל
צילום: אתר החברה

ג'נסל התרסקה ב-70%, היום קופצת ב-10% אחרי עסקה של 5 מיליון דולר

מדובר על עסקה עם EV מוטורסEV מוטורס, לשנתיים בלבד כך שבכל שנה ג'נסל תכיר בהכנסה של כ-2.5 מיליון דולר. מבחינת החברה מדובר בהרבה כסף שכן בשנת 2021 כולה היא הכניסה 5.5 מיליון דולר; 24% מההפסד השנתי הכולל של החברה הולך על תגמול הבכירים. יש סיבה?
נתנאל אריאל | (7)
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה ג'נסל מימן ירוק רמי רשף

חברת ג'נסל 3.83%  העוסקת בפיתוח של פתרונות אנרגיה ירוקה ושל גיבוי ואספקת חשמל מבוססי תאי דלק אלקליים הפועלים על מימן בינתיים לא מרשימה את המשקיעים. המניה איבדה מתחילת השנה 52% (מתואם 33% בחודש האחרון) וזאת לאחר שבשנה שעברה מחקה 34% מערכה. בסך הכל, חברת החלום שנסחרה בשווי של 1.75 מיליארד שקל איבדה כבר 70% מערכה ונסחרת כעת תמורת 550 מיליון שקל (כולל הזינוק היום של 10%). האם החברה מתחילה להראות מכירות משמעותיות? מוקדם לקבוע.

ג'נסל מדווחת היום כי השלימה בהצלחה את השלב הראשון בשת"פ עם חברת EV MOTORS וזו צפויה לרכוש מג'נסל עשרות מערכות תאי דלק לטעינת רכבים חשמליים תמורת כ-5 מיליון דולר, כאשר מדובר על עסקה לשנתיים, והמשמעות היא שג'נסל תכיר בהכנסות של כ-2.5 מיליון דולר בשנה. מבחינת החברה מדובר בהרבה כסף שכן בשנת 2021 כולה היא הכניסה 5.54 מיליון שקל. לדברי החברה, המערכות שפיתחה ישולבו במספר תחנות טעינה אוטונומיות היברידיות, שחלקן אף יהיו מנותקות מרשת החשמל הארצית בישראל.

רמי רשף, מנכ"ל ומייסד ג'נסל: "השלמת השלב הראשון בשת"פ האסטרטגי שחתמנו עם EV מוטורס, ורכישת עשרות מערכות תאי הדלק של ג'נסל לטעינת רכבים מהווה גושפנקא נוספת לטכנולוגיה של החברה ולערך המוסף במתן פתרונות טעינה אוטונומיים שאינם תלויים ברשת החשמל ובאפס פליטות. שוק עמדות הטעינה העולמי של רכבים חשמליים צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות ולהגיע על פי הערכות לכ-207 מיליארד דולר עד לשנת 2030, והתקדמות משמעותית זו ממצבת את ג'נסל בעמדת זינוק בשוק זה".

המשקיעים בחברה - הראל, מגדל ומיטב

הרבה הבטחות כמובן. אבל השאלה הגדולה היא האם יהיו להם כיסוי? מי שמוכנים לנסות להמר (עם הכספים של העמיתים שלהם כמובן) הם המוסדיים הראל, מגדל מיטב ואחרים שדרכם גייסה לאחרונה 113 מיליון שקל. חברת האנרגיה הנפיקה מניות בהיקף 10.4% בדילול מלא. הראל הפכה לבעל עניין עם 8.7% לאחר שהשקיעה 60 מיליון, מגדל הזרימה 30 מיליון ועלתה לשיעור אחזקה של 8.9% ומיטב דש השקיעה 16.5 מיליון ועלתה לאחזקה של 2.7%.

ומה אומרים הדוחות הכספיים?

ברבעון הראשון לשנת 2022 רשמה ג'נסל הכנסות של 816 אלף דולר, עליה לעומת 35 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2021. אבל ההפסד כמובן ממשיך להעמיק, החברה רשמה הפסד תפעולי של 6.2 מיליון דולר, זינוק של 22% לעומת 5 מיליון ברבעון המקביל. ההפסד הנקי עמד על 7.2 מיליון דולר, זינוק לעומת 5.8 מיליון ברבעון המקביל.

בשנת 2021 כולה הכניסה החברה כאמור 5.54 מיליון דולר, עליה לעומת 324 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2020. ההפסד התפעולי עמד על 20.4 מיליון דולר, עליה של 10% לעומת הפסד תפעולי של 18.6 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההפסד הנקי עמד על 21.1 מיליון דולר, לעומת 19 מיליון דולר בשנת 2020.

כמה מרוויחים המנהלים?

כדאי גם להתייחס לנושא תגמול הבכירים בחברה. חמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה מקבלים תגמול של 5 מיליון שקל, כ-24% מההפסד הכולל השנתי של החברה. האם זה מוצדק?

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הנה הטבלה:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שושנה 21/06/2022 11:52
    הגב לתגובה זו
    כל קוט"ש ממערכת כזו + עלות מימן ואורך חיי המערכת יהיה יקר
  • 5.
    מי שקונה את המניה שם כספו על קרן הצבי (ל"ת)
    ח 04/06/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    dw 02/06/2022 16:48
    הגב לתגובה זו
    כך ג'נסל מצטרפת לאלקטריאון, שכבר החלה לרשום הכנסות. אמנם כרגע הכנסות זעירות אבל לפחות משהו. יש סטארט אפים שאפילו את זה לא מסוגלים להציג, פורסייט למשל. סיפורים יש כמו חול, אבל עסקאות? אין מה לאכול. כמובן שגם אלקטריאון וגם ג'נסל תצטרכנה להציג למשקיעים עסקאות נוספות בהמשך.
  • זהו העתיד . 02/06/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
    זהו העתיד .
  • 3.
    משלמים משכורות עתק למרות הפסדי החברה ככה זה במדינה מושח (ל"ת)
    יוני 02/06/2022 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 02/06/2022 12:57
    הגב לתגובה זו
    ולא מוצדק.לעניות דעתי שער המניה גבוהה מאוד כעת.
  • 1.
    בדיחה 02/06/2022 12:36
    הגב לתגובה זו
    שוק משוכלל = קונה מרצון ומוכר מרצון. בישראל אין שוק משוכלל, כי אין מנגנונים שיבטיחו שהסחורה שמגיעה לבורסה עומדת בסטנדרט בסיסי.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.