הראל: מחירי הדירות ממשיכים לעלות אך הביקושים צפויים להתמתן בהמשך
עופר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים עורך סקירת מאקרו כלכלה בארץ ובעולם לאור ההתפתחויות האחרונות.
בארץ
מחירי הדיור זינקו ב-15.2% וצפויים לדעתו להמשיך לעלות. גם העלייה במדד תשומות הבניה מושפע מהזינוק מבחירי הסחורות השפיע על כך. יחד עם זאת הוא סבור כי תחילת תהליך העלאת הריבית, הגדלת שיעור המס, עליה בתשואות האג"ח ועלייות המחירים שכבר ראינו צפויים למתן את הביקושים בהמשך השנה.
להערכתו בחודשים הקרובים האינפלציה והריבית ימשיכו לעלות. למרות שמדד מחירי המזון לא עלה בחודש האחרון, קליין סבור שהוא יעלה בחודשים הבאים לאחר סיום המבצעים לאחר הפסח וזינוק במחירי התשומות בעולם. קליין צופה כי המדד באפריל יעלה ב-0.7% ובמאי ב-0.4%-0.5%. האינפלציה תעלה ל-4% ותישאר מעבר ליעד של בנק ישראל ב-12 החודשים הקרובים.
עוד הוא סבור כי המדד אינו תומך בתוואי העלאת ריבית מהיר, שכן אינפלציית הליבה נמוכה יחסית (2.3% ללא אנרגיה, רכבים ופעולות שיזמה הממשלה), ועל רקע החשש מהתחזקות השקל. סיכומי הדיונים והנוסח הסטנדרטי בהכרזת הריבית מעידים כי בכירי בנק ישראל אכן ינקטו בקו זה. בהמשך הסקירה כתב קליין:
בעולם
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה תחזיות הצמיחה מתעדכנות כלפי מטה והאינפלציה כלפי מעלה, כך גם תחזית קרן המטבע הבינלאומית שחוזה צמיחה של 3.6 אחוזים השנה ובשנה הבאה, כנקודת אחוז פחות בהשוואה לתחזית מלפני 3 חודשים. עיקר האשם מגיע מגוש האירו (2.8%) והשווקים המתעוררים (רוסיה) לצד צמיחה נמוכה יותר בסין (4.4%). בלטו לחיוב ארה"ב עם עדכון קל כלפי מטה (3.7%), לצד יצואניות הסחורות כגון ברזיל, ניגריה וערב-הסעודית שמרוויחות מהזינוק במחירי הסחורות. הקרן לא צופה מיתון בכלכלות הגדולות אך הסיכונים מוטים כלפי מטה במקרה שנראה הידוק מוניטרי מהיר של הבנקים המרכזיים כתוצאה מהעלייה באינפלציה.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בארה"ב - מתכוונים ללחוץ על הברקס בשתי הרגליים
בארה"ב האינפלציה ממשיכה לעלות ועמדה על 8.5 אחוזים במרץ (שיא של 40 שנה), להערכתנו היא תתמתן בחודשים הבאים, אך היא תישאר מעל ליעד הבנק המרכזי לפחות עד לסוף השנה הבאה. עליות השכר והעובדה שבניגוד לאירופה חלק גדול מהאינפלציה בארה"ב לא מגיע רק ממחירי האנרגיה דוחקת בבנק המרכזי לפעול במהירות. כפי שציינו בעבר אנו צופים עלייה של חצי נקודת אחוז בפגישות הבאות של הועדה המוניטרית תרחיש שכבר בא לידי ביטוי בשווקים, שצופים כעת שהריבית הקצרה תעמוד על כמעט 3 אחוזים בסוף השנה. המהלך יאט את הצמיחה לקראת סוף השנה לאור ההשפעה בפיגור של עליות הריבית על הכלכלה אך מוקדם לדבר על מיתון.
באירופה - כרגע הירידה בתחלואה מפצה על הפגיעה מהמלחמה
למרות המלחמה סנטימנט החברות בגוש האירו נותר איתן באפריל, כך על פי מדד מנהלי הרכש שעלה ל‑55.8 נקודות (אומדן ראשוני). הסרת הגבלות הקורונה הובילה לעלייה בביקושים, בדגש על ענפי התרבות ההארחה והנופש. מנגד, בהעדר גידול בהכנסה הביקושים מגיעים על חשבון צריכת מוצרים ובכך נרשמה ירידה בביקושים בענף התעשייה, שממשיך לסבול גם מהשיבושים באספקה שהוחרפו כתוצאה מהמלחמה במזרח אירופה. הערכות קרן המטבע שאירופה לא תגלוש למיתון לצד אינפלציה גבוהה (7.4% במרץ ו-2.9% ללא אנרגיה ומזון) יובילו להערכתנו את הבנק המרכזי בגוש האירו להעלות את הריבית עוד השנה. הבנק אכן אותת בהחלטת הריבית לפני פסח שהוא צפוי לסיים את תוכנית הרכישות בסביבות הקיץ, ואותת על אפשרות של העלאת ריבית בסמוך לכך. עם זאת, להערכתנו השווקים מתמחרים העלאת ריבית מהירה השנה שלא לוקחת בחשבון את השפעת המלחמה שתבוא לידי ביטוי בהמשך.
בסין – צריך לבחור הגבלות או צמיחה, אי אפשר את שניהם
הצמיחה בסין ברבעון הראשון הייתה טובה מהערכות המוקדמות כאשר התוצר עלה ב-4.8 אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. אך חשוב לזכור שהסגרים המחמירים החלו רק בסופו של הרבעון ושההשפעה השלילית רק מתחילה לבוא לידי ביטוי בנתונים. כך לדוגמא המכירות הקמעונאיות במרץ ירדו ב-3.5 אחוזים (בהשוואה למרץ בשנה שעברה). לכן תחזיות הצמיחה לסין (IMF=4.4%) עודכנו כלפי מטה. מלבד הפגיעה בענפי השירותים כתוצאה מהסגרים, ההאטה בשוק הנדל"ן נמשכת כך מכירות הדירות במרץ נמוכות ב-29 אחוזים בהשוואה למרץ בשנה שעברה. הדבר תומך להערכתנו בירידה במחירי חומרי הגלם לתעשייה בהמשך השנה. לאור זאת הבנק המרכזי בסין הפחית את יחס הרזרבה לבנקים ב-0.25 נקודת אחוז (0.5% לבנקים קטנים), המהלך שקול להפחתת ריבית. להערכתנו, כעת כמעט חודש מתחילת הסגר מתגברים גם הסיכויים להפחתה בריבית.
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
- 2.הגיע הזמן להודות באמ 28/04/2022 06:52הגב לתגובה זוהדבר היחיד שצריך להתמתן הוא הילודה המוגזמת כאן חבל שהורים כאן אנוכיים וטיפשים
- 1.אהכרון 26/04/2022 12:11הגב לתגובה זוהאם השקל ימשיך להתחזק חרף העלאת הריבית באמריקה או שהנגיד ימתן את התחזקות השקל
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
