דיויד מאייר מנכל פינרגי
צילום: יחצ

פינרג'י תקיים פיילוט להטמעת המערכות בריקשות חשמליות בהודו

במסגרת ההסכם, שנחתם עם תאגיד ה-IOP ההודי, תפעלנה החברות לשילוב מערכת האנרגיה של החברה באב טיפוש הריקשה החשמלית שלאחריו יחל הפיילוט במדינה. ככל שיושלם הפיילוט בהצלחה יפעלו החברות להתחלת אספקה מסחרית. סכום לא דווח
תומר אמן | (1)

חברת פינרג'י 3.74%  , המפתחת טכנולוגיה להפקת, גיבוי ואגירת אנרגיה בשילוב בין חמצן מהאוויר ומתכות מסוג אלומיניום ואבץ מדווחת הבוקר כי חתמה על הסכם פיילוט לבחינת שילוב מערכת האנרגיה של החברה בריקשה חשמלית עם חברת IOP (Indian Oil Corporation), חברת אנרגיה בשליטת ממשלת הודו הכפופה למשרד האנרגיה המונה על הגז הנפט והפלדה במדינה. בדיווח לא פורטו סכומים.

ריקשה היא סוג של רכב דו או תלת גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת, לרוב דלק אם כי גם חשמל. על פי הדיווח, החברות תפעלנה ביחד לשילוב מערכת האנרגיה של פינרג'י באב טיפוס הריקשה החשמלית שלאחריו יחל הפיילוט בישראל ובהודו.

לדברי החברה, במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, יפעלו החברות להתאמת מערכת האלומיניום-אוויר של פינרג'י לשוק הריקשות החשמליות ולהתחלת אספקה מסחרית, כאשר הפעולות שיידרשו לכך יפורטו ויסוכמו במסגרת הסכם מפורט שייחתם לאחר השלמה מוצלחת של הפיילוט.

על פי פינרג'י הסכם זה מגיע על רקע העובדה כי שוק הריקשות החשמליות בהודו צמח משמעותית בשנים האחרונות, כאשר התחזיות צופות עלייה משמעותית בביקוש גובר בשנים הקרובות עד לכדי מיליון כלי רכב כאלו בשנת 2025.

לדברי החברה, היא רואה בדרישה הגוברת לאפס פליטה מזהמת ולפתרונות אנרגיה חסכוניים עבור ריקשות חשמליות הזדמנות לפריסה רחבה של המערכות שפיתחה. חלק מהתוכנית הכוללת של החברות, שירותי הטעינה המחודשת שתותקן בריקשה החשמלית בשלב היישום, שהוא החלפת סוללות האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של IOCL, אשר מפעילה כיום לדברי החברה כ-30,000 תחנות דלק הפרוסות ברחבי הודו.

 

החברה מעריכה כי שיתוף הפעולה עם IOP צפוי לאפשר לריקשה החשמלית להפוך לכלי אטרקטיבי יותר ביחס לריקשות החשמליות הקיימות כיום בשוק ההודי ולהוות תחליף בעל יתרונות רבים ביחס לריקשות שמבוססות על מנועי בעירה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אב טיפוש 02/02/2022 15:26
    הגב לתגובה זו
    "באב טיפוש הריקשה החשמלית"
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.