קידוח נפט גז דלק
צילום: Pixabay

צעד נכון של האיחוד האירופי: יגדיר גז ואנרגיה אטומית כהשקעה ירוקה

הנציבות האירופית פרסמה המלצות של פעילויות ברות קיימא, הכוללות אפיקי השקעה ירוקים, וכללה לראשונה בקטגוריה השקעות בגז טבעי ואנרגיה גרעינית; מדינות האיחוד האירופי ופאנל מומחים יבחנו את טיוטת ההצעה, אך היא צפויה לצאת לפועל כך או כך
סתיו קורן | (16)

הנציבות האירופית פרסמה המלצות של פעילויות ברות קיימא, הכוללות אפיקי השקעה ירוקים, וכללה בתוכם גם את הקטגוריה גז טבעי ואנרגיה גרעינית.

הנציבות תכלול את השימוש בגז טבעי ובאנרגיה גרעינית בקטגוריה של השקעות "ידידותיות לסביבה" החל משנת 2023. וזאת במסגרת ההתחייבות של האיחוד האירופי להפחתה משמעותית של גזי חממה וכן הפסקת שימוש בדלקי מאובנים.

ארגונים ירוקים אולי יכעסו על הצעד הזה, כי הם חולמים על מעבר מהיר (ובלתי אפשרי) מאנרגיה מזהמת כמו פחם ישירות לאנרגיה ירוקה לחלוטין שמקורה בשמש ובאנרגיות מתחדשות. אבל זה לא מעשי. העולם נמצא היום בנקודה אחת ואי אפשר פשוט בבת אחת להעביר את כל השימוש באנרגיה בעולם לאנרגיות מתחדשות. משבר האנרגיה באירופה בשנה האחרונה רק הוכיח זאת בצורה ברורה - כאשר אזרחים רבים נתקעו בלי יכולת לחמם את הבית.

גם אצלנו הפופוליסטים מסוגה של שרת האנרגיה החדשה קארין אלהרר מדברים על מעבר מידיי, למרות שגם היא עצמה מבינה שזה בלתי אפשרי. מה שכן אפשרי הוא לעבור לשימוש בגז, כאמצעי ביניים, שהוא הרבה פחות מזהם מפחם. אז זה בהחלט כיוון שצריך לעודד אותו - והאיחוד האירופי צועד בכיוון הנכון.

עד תאריך ה-12 בינואר, יכולות מדינות האיחוד להגיב למסמך אך הוא עתיד להיות מאושר, אפילו אם מספר מדינות יגישו התנגדות. מדינות האיחוד האירופי ופאנל מומחים יבחנו את טיוטת ההצעה, שעשויה להשתנות לפני שהיא אמורה להתפרסם בהמשך ינואר. 

במסמך נכתב כי כורים אטומיים מהדור החדש, שהסיכון לתקלה בהם נמוך יחסית, וטורבינות המשתמשות בגז טבעי שלא פולטות יותר מ-100 גרם פחמן דו חמצני (גז חממה) לייצור קילו-ואט ייחשבו כידידותיים לסביבה. 

"בהתחשב בייעוץ מדעי והתקדמות טכנולוגית נוכחית, כמו גם באתגרי מעבר משתנים בין המדינות החברות, הנציבות סבורה שיש תפקיד לגז טבעי  כאמצעי להקל על המעבר לעבר עתיד המבוסס בעיקר על אנרגיות מתחדשות". כך נמסר מהנציבות בהצהרה.

כצפוי: ארגונים המקדמים את איכות הסביבה יצאו כנגד המסמך

ארגונים המקדמים את איכות הסביבה יצאו כנגד המסמך. לטענתם אנרגיה אטומית מלווה בסיכון רב לסביבה, כיוון שהיא מטמינה פסולת רדיואקטיבית שעשויה להיטמע במשך אלפי שנים. כמה פעילים סביבתיים ומחוקקים באיחוד האירופי הירוק מתחו ביקורת על ההצעה שהודלפה בנושא גז וגרעין.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

"הנציבות מסתכנת בסיכון האמינות של תפקידו של האיחוד האירופי כשוק מוביל למימון בר קיימא", אמר פיליפ למברטס, חבר בפלרמנט האירופי, ומייצג את הירוקים. 

יועצי האיחוד האירופי המליצו שלא לתייג מפעלי גז כהשקעות ירוקות, אלא אם כן הם עומדים במגבלה נמוכה יותר של 100 גרם CO2e/kWh, בהתבסס על קיצוץ הפליטות העמוק שהמדענים טוענים כי נחוצים כדי למנוע שינויי אקלים הרסניים.

אנרגיה גרעינית מייצרת פליטת CO2 נמוכה מאוד, אך הנציבות ביקשה השנה ייעוץ של מומחים האם יש להתייחס לדלק ירוק בהתחשב בהשפעה הסביבתית הפוטנציאלית של סילוק פסולת רדיואקטיבית.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חז 06/01/2022 09:46
    הגב לתגובה זו
    צ'רנוביל וגז ......אנרגיה ירוקה....חחחחח
  • 12.
    עידן 05/01/2022 11:32
    הגב לתגובה זו
    אנרגיה גרעינית זה כרגע האנרגיה הכי ירוקה שקיימת. אין שום פיתרון אחר בזמן הקרוב. זו הדרך הכי טובה שידועה כרגע להוציא כמות אנרגיה אדירה מכמות חומר קטנה עם 0 פליטות כל עוד מטפלים ב 2 דברים 1. בטיחות הכור עצמו - הכורים מהדור החדש מאוד בטוחים 2. הפסולת הרדיואקטיבית - יש דרכים לשנע ולאחסן אותה לעד בלי לסכן את הסביבה הזיהום כתוצאה מצריכת האורניום או הפלוטוניום הוא קטן ביותר יחסית לכל מקור אנרגיה אחר כולל תחנות רוח שאחרי 20 שנה כל הזבל הזה צריך להיזרק לאן שהוא ולא ניתן למיחזור רכת אורניום
  • 11.
    ביאליק 03/01/2022 23:13
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב 96 כורי כח מיצרים %20 מתפוקת החשמל עם 25,000 טון אורניום, 34% מיוצר ע"י 624 מליון טון גז טבעי, 30% מיוצר ע"י פחם, שאר 16%אנרגיה ירוקה. להשוואה....בשנה בארה"ב 1000 מיליארד טון נפט מניעים את התעבורה שהם 7200 מיליארד חביות נפט השווים ל 1500 מיליארד טון פחם. 1 ק"ג "עוגה צהובה" (UO3)=(US $130/kg) בעולם 11% מתפוקת החשמל מופק מכורים גרעיניים. תעשו את החשבון.....
  • 10.
    ממשלה פופוליסטית אבל יותר דביליסטית פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/01/2022 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אריק 03/01/2022 04:21
    הגב לתגובה זו
    במידה ויימשיכו להקטין בצורה לא מידתית שימוש במקורות אנרגיה רגילים.
  • 8.
    פשוט שקר 02/01/2022 22:50
    הגב לתגובה זו
    כולם למדו מביבי לשקר
  • אליך נאמר הפוסל במומו פוסל ממשלה שקרנית ביבי ישר (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/01/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מודאג 02/01/2022 15:45
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם אותי צחוק מר!!
  • 6.
    נועם 02/01/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
    כורים גרעיניים , מהדור החדש, הם בעלי סיכוי שואף לאפס של תקלה, וגם אם תהיה תקלה הסיכוי שתצא קרינה החוצה גם שואף לאפס. אנרגיה אטומית היא ללא פליטות וזיהום הסביבה שלהם הוא אפסי
  • 5.
    :-( 02/01/2022 13:26
    הגב לתגובה זו
    הימצאות גז טבעי בחקיקה שכזו, לעומת זאת, *בכלל* לא מתאימה. בטח תוצאה של עבודתם של הלוביסטים הרלוונטיים.
  • 4.
    לרציו דלקד דלקב (ל"ת)
    מצויין 02/01/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אווו איזה גיים צינגר זה עלול להיות (ל"ת)
    אנונימי 02/01/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רואה רווח בטווח הבינוני לדלק קבוצה עם מאגרי הגז לא? (ל"ת)
    שי עמר 02/01/2022 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 02/01/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
    כדי להצטלם טוב
  • תראה מי הבוס שלה יהיר האפס (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/01/2022 18:28
    הגב לתגובה זו
  • די לשקר 02/01/2022 22:51
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה לקדוח עוד
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.