עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו
שיטת השקשוקה

שיטת השקשוקה (2) - עידן עופר מנפיק את צים בשווי של 2.2 מיליארד דולר

חברת הספנות המוחזקת ע"י קנון של עידן עופר תנפיק 17.5 מיליון מניות במחיר 16-19 דולר למניה. החתמים, בהם סיטיגרופ וגולדמן זאקס יוכלו לרכוש 2.6 מיליון מניות נוספות. הערכות החברה ל-2020 כולה צופות רווח של חצי מיליארד ד' על הכנסות של 4 מיליארד ד'
איתי פת-יה | (11)
נושאים בכתבה הנפקה צים

לפני 16 שנה נמכרה חברת צים הממשלתית לאחים עופר בתמורה ל-230 מיליון דולר. שווי שעל פניו נראה נמוך. מיקי רוזנטל בסרטו שיטת השקשוקה שמבטא את יחסי ההון-שלטון, מביא ראיון עם עו"ד של האחים עופר, רם כספי שמסביר שהם עשו את שיטת השקשוקה. הגיעו הערכות שווי לצים מכמה מקומת, ערבבו/ מיצעו/ עשו "שקשוקה" ויצא השווי הזה. הסרטון הזה הפך למתאר את שיטת המסחרה וקשרי ההון-שלטון. לא בטוח שבצדק. כספי בסה"כ ניסה להסביר שעשו סוג של ממוצע להערכות השווי שהתקבלו. 

בכל מקרה, בהתחלה נראה היה שהאחים עופר עשו עסקה טובה - שהם עשו שקשוקה למדינה. אבל תוך שנתיים-שלוש התברר שצים שווה אפס. התברר בעצם שדווקא המדינה עשתה שקשוקה לאחים עופר. 

העלייה והירידה בערכה של צים נובעים משוק התובלה העולמית, שוק תנודתי, קשה מאוד לחיזוי. צים עברה 10 שנים קשות ושני הסדרי חוב במסגרתם הגופים מוסדיים קיבלו מניות במקביל להסדרי החוב. משפחת עופר דרך חברת קנון (שפוצלה מהחברה לישראל) נשארה בעלת המניות הגדולה בצים. אף אחד לא נתן שווי לפעילות הזו, עד שלפני כשנתיים החל מהפך - גם התייעלות וגם שוק התובלה חזר לחיים ובשנה האחרונה הוא ממש בשמיים. צים שווה 2.2  מיליארד דולר לצורך ההנפקה. עכשיו עידן עופר עושה שקשוקה למשקיעים בוול סטריט. (שיטת השקשוקה 2) וברצינות - "שיטת השקשוקה" זה משפט שתפס , אבל הבעיה שאף אחד לא יודע מי באמת עושה שקשוקה למי.  

ולהנפקה עצמה - חברת הספנות צים המוחזקת (32%) ע"י קנון -3.45% של עידן עופר פרסמה תשקיף לקראת הנפקה בבורסה של ניו יורק בשבוע הבא. החברה תגייס 322-382.3 מיליון דולר לפי שווי של 1.8-2.2 מיליארד דולר. צים תנפיק 17.5 מיליון מניות לציבור במחיר של 16-19 דולר למניה. את ההנפקה יובילו הבנקים סיטיגרופ, גולדמן זאקס וברקליס, לצד ג'פריס ובנק ההשקעות הנורווגי Clarksons Platou Securities. לחתמים תנתן אופציה בת 30 יום לרכוש 2.6 מיליון מניות של צים.

בחודשים האחרונים פורסם כבר על הכוונה של חברת הספנות להנפיק, כשלצד וול סטריט גם הבורסה בלונדון נבחנה כאופציה. הדיווחים הראשונים דיברו על שווי של 0.5-1 מיליארד דולר, ואלו שהגיעו בעקבותם העריכו את השווי בהנפקה ב-1.3 מיליארד דולר. כעת, הקצה העליון של טווח המחירים שחושפת צים משקף לה שווי הגבוה כמעט פי שניים מההערכות האחרונות.

צים נהנתה מעלייה במחירי ההובלה הימית, גם על רקע המחיר התחרותי בהשוואה להובלה האווירית וגם בשל הביקוש הגובר למשלוחים עקב התחזקות הרכישות באונליין. כך, פתחה צים בשנה האחרונה שלושה קווי הובלה חדשים. עוד קידמה החברה מעקב והתנהלות בכלים דיגיטליים מול הלקוחות שלה, מהלך שמטרתו להביא למקסום הרווחיות, וכן היא הפכה ליצואנית הבלעדית של עליבאבא משטח סין.

בין גורמי הסיכון שמציינת צים בתשקיף מוזכרים חוסר היציבות המאפיינת את תעשיית הספנות, שמושפעת בין היתר מתמורות גיאופוליטיות דוגמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, וכן עלייה בכיבולת המכולות של ספינות שעשויה לדחוף למטה את עלויות השינוע ולנגוס ברווחי החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה, אותה מנהל אלי גליקמן, מחזיקה בבעלות על ספינה אחת וחוכרת כמאה נוספות. נכון לסוף ספטמבר הפעילה 66 קווים בעולם, העוגנים ב-310 נמלים בלמעלה מ-80 מדינות. את הרבעון השלישי של 2020 סגרה צים עם הכנסות של כמיליארד דולר, לעומת 840 מיליון דולר בתקופה המקבילה, וכן רווח נקי של 142 מיליון דולר – גבוה בהרבה מרווח של 5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019. הרווחיות התפעולית עמדה על 18.6% (189 מיליון דולר) לעומת 5.4% בתקופה המקבילה אשתקד. נכון לתקופת הדוח החברה נמצאת בגירעון של 100 מיליון דולר בהון העצמי.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    איפה יעקובס? מעניין האם ההנפקה כוללת את נכסי הנדל"ן... (ל"ת)
    האשם תמיד 21/01/2021 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גאות 21/01/2021 13:13
    הגב לתגובה זו
    תוך שנה יחזור השפל, ומחי המנייה יתרסק. שוק הספנות הולך לסבול מתחרות הולכת וגבוהה. והריווחיות תישחק. מה ספינה של צים יכולה לעשות יותר טוב מספינה מויאטנם או פנמה?
  • 9.
    כל הכבוד לביזפורטל על הכתבה (ל"ת)
    איציק 21/01/2021 08:51
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    די 20/01/2021 15:29
    הגב לתגובה זו
    לאסור על המוסדיים להשקיע בחברות שביצעו תספורת
  • 7.
    למה שקשוקה , בשביל צרות העין הזאת , מה זה קשור לעיתונות (ל"ת)
    אדם 20/01/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שימי לא משקיע בתא 20/01/2021 14:47
    הגב לתגובה זו
    שיטת הנפקות אין סופיות למניות מייצרת פה מחלה ותוסיפו לה את כמויות האלגוטריידינג ללא בקרה וי לכם מתכונת לפרטיים מתוסכלים
  • 5.
    סאקו 20/01/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    בהנפקה של הספר המשקשק הזה...
  • 4.
    שקשוקה 20/01/2021 14:37
    הגב לתגובה זו
    איך איש עסקים קונה כל הזמן עסקים בעייתיים מהמדינה וסובל . לא די שהוא עוזר למדינה וקונה זבל בהרבה כסף הם גם מנצלים אותו לצרכים פוליטיים ומפריעים לו לעשות עוד כסף. כל מה שהוא קנה מהמדינה הוא הפסיד והמשקיעים איתו גם מופסדים הון . האיש מזוכיסט שאוהב שדורכים לו על היבלת במכבש.
  • 3.
    איפה שהוא דורך לא יצמח דשא הוא כמו ביבי נאחס (ל"ת)
    עידן בלופר 20/01/2021 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנית קנון בעלת מכפיל רווח נמוך שוות השקעה (ל"ת)
    מייק1 20/01/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סאקו 20/01/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
    בהנפקה של הספרים והמשקשקים לבית משפחת עופר...
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.