לקראת משבר? "היקף האשראי לנדל"ן מניב ירד בכ-40% בתשע"א"
בדיקה כלכלית שנערכה ע"י חברת מאן נכסים קובעת שבחודשים האחרונים הבנקים מקשים על יזמי נדל"ן וחברות נדל"ן, במיוחד בענף הנדל"ן המניב בנושא מימון אשראי. הערכה שבשנת תשע"א ירד היקף האשראי של הבנקים למימון פרויקטים בענף הנדל"ן המניב בכ- 40% לעומת שנת תש"ע שהאשראי למימון בענף הנדל"ן המניב היה כ- 100 מיליארד שקל.
ג'קי מוקמל, מנכ"ל החברה, מציין ש"משנת תשע"ב צפוי צמצום בפעילות חברות בענף הנדל"ן המניב וחוץ מחברות חזקות עם מזומנים כגון קרנות ריט, קופות גמל , עזריאלי, אשטרום ועוד, רוב החברות יאלצו לגייס את המזומנים מגופים פיננסים."
לדבריו, "חברות שהיו במצוקת מזומנים יאלצו להנפיק אגרות חוב אך לא בטוח שהציבור ימשיך להאמין בפוזיציית רכישת אגרות חוב של חברות הנדל"ן. חברות הנדל"ן יצטרכו להוכיח חסינות כלכלית חזקה יותר והון עצמי גדול יותר כדי להמשיך ליזום ולהקים פרויקטים."
מהבדיקה עולה שב-3 השנים האחרונות ירד היקף הפעילות של שוק הנדל"ן המניב בכ- 17% והצפי שהחל משנת תשע"ב תהיה ירידה נוספת של כ-15% בשוק זה.
- 3.שרון 29/09/2011 00:43הגב לתגובה זוללא מטרת רווח כפי שהיה כל השנים לפני שהליכוד עלה לשילטון. היו חברות בנייה כמו: סולל בונה, שיכון ופיתוח ושיכון עובדים שבנו בכל הארץ. המדינה שילמה משכורות לעובדים ומכרו את הדירות ללא רווח או עם רווח מצומצם. הבעייה שהדור הצעיר לא יודע איך הדברים התנהלו בעבר. ולכן לכל אחד היתה אפשרות לקנות דירה מבלי להשתעבד כל החיים. ולא בנו רק שיכונים. היתה לי דירה 4 חדרים ואח" כ גם של 5 חדרים מפוארת 140 מ" ר במרכז כ" ס ולא תאמינו מי בנה: שיכון ופיתוח. אז חסל קבלנים. יש לדרוש מהממשלה לבנות בעצמה דירות. ולא לוותר. לא צריך תחרות ולא סיפורים אחרים.
- 2.אורלי 27/09/2011 14:08הגב לתגובה זוהציבור ישקיע בהנפקות אג" ח של חברות נדלן בהתאם לאמינות בעלי החברות. מפני שנתונים כלכליים משתנים וכמו שראינו בדלק נדלן גם ניתנים לשינוי בהתאם לאמינות בעל השליטה (חוסר אמינות) בדו" ח האחרון שפורסם הסבירו במצגת על פעולות שייעשו . על בעל השליטה שיקנה חלק מחברת - בת. ויזרים כספים לחברה בהנפקת זכויות. ויבצעו הנפקת אג" ח. ובנתיים העבירו את כל התמורה ממכירת נכסים . לבנקים ולדלק קבוצה. ועכשיו בעלי האג" ח נתונים לחסדיו של תשובה ויד ימינו וולס. שמסרבים לשלם אפילו את הריבית שחייבים לנו.
- 1.כולם גנבים 27/09/2011 13:23הגב לתגובה זושנה שעברה חילקה הרבה כסף דיבידנד השנה כלום הבעלים התחלפו להם והם הבטיחו לחלק 30% מהרווח כדיבידנד רק שכחו להגיד מתי. חחחח גנבים מחליפים ידיים

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
