הפתרון המיידי לעליית מחירי הדיור - החלפת האוהל בקוטג'
עליית מחירי הנדל"ן היא בעיה קשה שיש לה השלכות חברתיות מרחיקות לכת. עם זאת, לפני הכל, מדובר בבעיה מתחום תורת הכלכלה. לא לחינם נכלל מדע הכלכלה בין תחומי מדעי החברה לצד סוציולוגיה ופסיכולוגיה. המשותף לכולם הוא הניסיון להסביר את ההתנהגות האנושית. במקרה הספציפי של מדע הכלכלה, מדובר בניתוח ההתנהגות האנושית בהינתן שהמשאבים מוגבלים. במילים אחרות, עקומות הביקוש וההיצע שנפגשות בנקודה אחת: במחיר. פירושו של שוק הנדל"ן למגורים הוא שמחירי הדירות עולים. הואיל ובמשק יש יותר אנשים שמעוניינים לרכוש דירה לעומת מי שמעוניינים למכור. עד כאן הכל ברור וידוע. אם כך, הבה נבחן חלק מההצעות הממשלתיות והצעדים שכבר ננקטו לפתרון הבעיה, על בסיס הניסיון לשנות את עקומות הביקוש וההיצע לצורך הורדת המחיר. הממשלה מנסה להקטין את הביקוש באמצעות תהליך העלאת הריבית, העלאת מס הרכישה והגבלת המשכנתאות. לעומת זאת, את ההיצע, מנסה הממשלה להגדיל באמצעות תמריצים להאצת הבניה (כיום עדיין בגדר רעיון, למרות שכבר בוצע בעבר בשנות ה-90), קיצור ההליכים הבירוקרטים לקבלת היתרים ותמרוץ התחלות בניה (הוד"ל- ועדת הדיור הלאומית הידועה יותר בשמה העממי ה"סופרטנקר"), הקטנת מס שבח (שבוצעה), השלמת הרפורמה במנהל (שנמצאת בתהליכים מתקדמים), הקטנת המס על חומרי גלם לבניה, תמרוץ ייזום לפי תמ"א 38 ועוד. עיקר ה"אש" מופנה בימים אלה לוד"ל אשר לכשתוקם יהיה תפקידה לקבוע הסדרים מיוחדים לקידום מהיר ויעיל של תכניות בניה למגורים, כך שאישור כזה ייקח כשנה בלבד ולא שלוש שנים, כפי שקורה היום. לטעמי, יהיו לוד"ל חבלי לידה קשים לרבות: מחלוקות עם הוועדות המקומיות וביהמ"ש, שיצטרך לתת את הדעת על כך שבהליך החדש אין זכויות למתנגדים לתוכנית המוצעת. כמו כן, מדברים לאחרונה על דיור בר השגה - רעיון שכולל הוזלת הקרקע ושיווק מקרקעין למטרת השכרה בלבד, במחיר נתון וידוע מראש לתקופה של כ-10 שנים. כמו כן, עלתה גם הצעה למכור קרקעות מוזלות למעונות סטודנטים. לכל ההצעות הללו טובות יותר או פחות יש מכנה משותף אחד - ייקח זמן רב ליישמן וזמן רב עוד יותר עד שהשפעתן על המחיר תורגש. אז מה אפשר לעשות כדי לשנות את עקומות ההיצע והביקוש ממחר בבוקר? להחליף את האוהל בקוטג'. להזכירכם, לפני כחודשיים הגיע מחירו של גביע קוטג' לכ-7.4 ש'. חרם הצרכנים הוביל להורדת מחירים משמעותית. מה קרה כאן? תזוזה משמעותית של עקומת הביקוש והפיכתה בחלקה לקשיחה יצרה שיווי משקל (מחיר) חדש. מרד הצרכנים גרם לשינוי ביחסי הכוחות בשוק. בעבר היצרנים והמשווקים היו מאוחדים ומאורגנים ולכן היו הצד החזק אל מול הצרכנים אשר מהווים המון רב של רוכשים לא מאוחדים ולא מאורגנים, כלומר הצד החלש. בעקבות המרד, הפך הצד החלש לצד חזק ומאורגן שעומד על שלו והצד החזק הפך לחלש (פגיעה תדמיתית, עליהום תקשורתי על בעלי הממון ומריבות פנימיות). שוק הדיור סובל מבעיה דומה. ה"כוח", בדמות עקומת היצע קשיחה בחלקה, נמצא אצל היזמים והקבלנים אל מול רוכשים חלשים. לכן, חייבת מחאת האוהלים להפוך למחאת הקוטג'. על הנהגת המאבק לשנות את האסטרטגיה של תקיפת מדיניות הממשלה ולעסוק בשיווקו ויישומו של רעיון אחר: הפסקת רכישת הדירות. בדרך זו, ליצור עקומת ביקוש חדשה וקשיחה ושיווי משקל חדש בשוק. תנו לזה חודשיים ותראו מה קורה. האם מישהו מכם נתקל פעם בקבלן שלא מכר דירה במשך חודשיים לפני או אחרי השיחה עם פקיד הבנק? חודשיים כאלה יצרו טלטלה עצומה בקרב הקבלנים. שהם להזכירכם, הצד החזק, הצד שמקושר למוקדי הכוח והשלטון. כאשר הם יפעלו לפתרון הבעיה, בדרכים השמורות למקורבים למוקדי קבלת ההחלטות. אז ורק אז, יתקבלו החלטות פרקטיות ומהירות לפתרון הבעיה. פתאום נראה הורדת מיסים דרסטית ומהירה (למשל ביטול/הקפאת המע"מ שלא אושרה השבוע) ואת ה"סופרטנקר" באמת ממריא לכבות את השריפה. *יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא
- 12.גם ככה אנחנו ממתינים שנתים לירידת מחירי הבתים (ל"ת)כמה אפשר עוד? 30/07/2011 11:29הגב לתגובה זו
- משקיע דמגדל שוקי הון 31/07/2011 22:01הגב לתגובה זואם זה יועץ הנדל" ן של מיגדל, מזל שעד היום עשיתי את הפעולות שלי לבד.... לפי רוב התגובות אפשר לראות שהמגיבים יותר מבינים מה" יועץ" הנ" ל, אי אפשר להפסיק לקנות, צריכים לגור, צריך פשוט לבנות מהר ולהגדיל את התעסוקה בפריפריה
- 11.רן : המון דרישות 30/07/2011 11:14הגב לתגובה זובמדינה.אחוז ניכר של הרווחים שנוצרים במדינה זורם למספר משפחות קטן.רוב האזרחים בקושי גומרים את החודש עם משכורתם הקטנה ואילו מספר משפחות רוויחות מיליונים.זאת הבעיה לכל תחלואי האזרחים. חלוקה צודקת תפתור את כל הדרישות של האזרחים.
- 10.מיכאל 29/07/2011 17:21הגב לתגובה זובעיה בשוק נדלן,שהפכו אותו לבורסה מנופחת ודירה הפכה להיות מניה שמהריצים אותה ולא קונים לצורך מגורים המניות מחליפות ידיים מחיר עולה בלי סוף ומי שמפסיד אנשים מחוסרי דיור אין להם שום סיכוי נגד השוק מתורף
- 9.דן 29/07/2011 17:02הגב לתגובה זולשנות תוכניות מתאר בערי המרכז ולהפוך קרקע מיועדת ומאוכלסת בצמודי קרקע לקרקע מיועדת לבניה לגובה: 6, 7 קומות ויותר. במקביל להגדיל את המיסוי על מי שמחזיק קרקע מיועדת לבניה ואינו מנצל את זכותו למטרה שלשמה יועדה הקרקע. זה יגרום לכך שרבים מבעלי הבתים צמודי הקרקע בחולון, ראשון לציון, רמת גן, כפר אונו, גני תקוה וכו' יהיו מוכנים למכור את בתיהם לקבלנים המעונינים לבנות עליה לגובה. זה פתרון שיגדיל את היצע הקרקע הקיים באופן משמעותי ומהיר. תשתיות יש, העיריות יהיו מעונינות גם כן בגלל הגדלת ההכנסות ממיסים, בעלי הקרקע ירויחו גם כן והקבלנים יוכלו לגשת לעבודה. נראה שכולם ירויחו מזה.
- 8.קורא 28/07/2011 23:53הגב לתגובה זווהמחיר לא יעלה אחר כך - ברגע שאנשים יבינו פסיכולוגית שהמחיר יכול לרדת, ושהם רואים כבר עלייה בהתחלות בנייה - יירד החשק לקנות.
- 7.אבנר 28/07/2011 23:02הגב לתגובה זותפסיקו לקנות דירות ותראו אך המחירים יורדים באופן דרסטי . הכלל של היצע וביקוש הכי פשוט בעולם. אנחנו פשוט עם מטומטם אומנם יהודים אבל מטומטמים מה לעשות
- מיכאל 29/07/2011 17:24הגב לתגובה זותגיד מי מפסיק לקנות ולמכור מניות בבורסה לא קונים דירות למגורים זה שורש הבעיות
- 6.ישראלי 28/07/2011 21:30הגב לתגובה זורוב מוחלט של הדירות בישראל הן דירות ישנות. מכאן שדירה חדשה היא מוצר לוקסוס,שלא מיועד בכלל לזוג צעיר בתחילת דרכו, אלא למשפרי דיור. דירות קטנות וישנות יש הרבה. רק לפתוח יד2 ולראות כמה יש. המון, מעל 80 אלף. לא חייבים להתחיל את החיים עם דירה גדולה וחדשה. אפשר גם עם קטנה וישנה,ובהמשך לשדרג.
- 5.b127 28/07/2011 14:44הגב לתגובה זובמקום המנעות מקניה, שגורמת רק להזזת הביקוש לכמה חודשים קדימה, ומנגד גורמת לקבלנים לא לייצר, כך שהבעיה תחיף פי שניים כשצוואר הבקבוק ישתחרר. עדיף לעשות מחאה יותר פשוטה. לא משלמים משכנתא, עד שמחירי הדירות יורדים, לא משלמים שכירות עד שמחירי הדירות והשכירות יורדים. חודש חודשיים, וכל הכלכלה על הרגליים.
- 4.נמרוד 28/07/2011 12:59הגב לתגובה זואז הקבלנים יצטרכו לוותר על חלק מהרווח היזמי, כלומר על חלק מהשכר המופקע שלהם.
- 3.בן 28/07/2011 10:18הגב לתגובה זואנשים צריכים קורת גג. הקבלנים אולי יתנו קצת הנחות, אבל יפסיקו לבנות, והבנקים יפסיקו לממן כי הסיכון גבוה. בטווח הבינוני ארוך, מחירי הדירות יעלו עוד יותר..
- 2.r 28/07/2011 10:00הגב לתגובה זוירידת מכירות דרסטית (מה שמציע הכותב) תגרום לקבלנים להקטין כמות התחלות בנייה. ומה יקרה אז? ההיצע יקטן... לעומת זאת הביקוש לא יכול לקטון כי יש ריבוי טבעי, זוגות מתחתנים וחלקם גם מתגרשים ואז צריכים 2 דירות. ומה קורה כשההיצע קטן? " מחיר הקוטג' יעלה מחדש" (הדירות כמובן)
- כלכלן 28/07/2011 10:40הגב לתגובה זוהבעיה היא מצד ההיצע ולא מצד הביקוש. כל עוד אין מספיק היצע אנחנו בבעיה. אם נפסיק לקנות המחיר ירד ואז יותר אנשים יסכימו לקנות במחיר הנמוך והוא יעלה חזרה. כל המחאה תתפספס. חוץ מזה, המחאה עמוקה יותר משוק הנדל" ן - זו מחאה עק קריסה מול יוקר המחיה. לא יכול להיות שזוג עובד שמשתכר יפה נגרר למינוסים בעל כורחו!
- אחד שיודע 28/07/2011 17:01קשר לעצירה זמנית במכירות הואיל וגם מחירי הקרקע ירדו בשיעור חד יותר
- 1.דוקטור רוסי 28/07/2011 09:43הגב לתגובה זוכמה חודשים בלי עסקאות לא ישפיעו על קבלנים. זה כבר היה להם לפני 5 שנים. אבל לפחות שנה ויותר תגרום להם להתכווץ במחיר. כי בנקים ובעלי אג" חים יתחילו ללחוץ אליהם חזק.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
סמוטריץ ממשלהמשרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
לאחר כחודש וחצי של דיונים במשרד האוצר, הבהירה נציגי האוצר במהלך דיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת כי המדינה לא תפצה את הנוסעים הישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" במלחמת איראן
המהלך עורר מחאה חריפה מצד חברי הכנסת ונציגי הענף. ח"כ ולדימיר
בליאק (יש עתיד) האשים את שר האוצר בצביעות, כשהוא מציין כי "מצא 3.7 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה, אך מסרב להקצות 250 מיליון שקל לפיצוי אזרחי ישראל". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הגדיר את ההחלטה "שערורייה" ודרש מראש הממשלה להתערב.
העימות סביב
הפיצוי נמשך כבר חודשים בין האוצר למשרד התחבורה, עם פערים מהותיים: במשרד התחבורה דרשו פיצוי על חמישה ימי שהייה, ואילו באוצר התעקשו על יומיים בלבד. לפי ההצעה המקורית, כל נוסע היה אמור לקבל כ־150 דולר ליום, עד תקרה של 750 דולר – בכפוף להוכחה כי נתקע בחו"ל בעקבות
ביטול טיסות על ידי המדינה.
נציגי חברות התעופה התריעו בדיון מפני פגיעה קשה ביכולתן הפיננסית. עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, טען כי אלפי תביעות תלויות ועומדות נגד החברה, וכי היעדר פיצוי מהמדינה עלול להביא לקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות. אורי סירקיס,
מנכ"ל ישראייר, קרא להתערבות מיידית בחקיקה שתגן על החברות, בעוד שלומי זפרני מאל־על דרש להפסיק "לגלגל את הציבור ללא מענה או ודאות".
רגב מצדה סבורה כי המדינה צריכה להשתתף במימון שלושה ימי פיצוי נוספים מעבר לשני הימים שעל פי חוק יחולו על החברות, שכן
הפגיעה בנוסעים נגרמה מהחלטה ממשלתית – סגירת השמיים – ולא ממדיניות של חברות התעופה. בינתיים, ללא הסכמה בין המשרדים, אלפי נוסעים שנותרו תקועים בחו"ל בזמן המבצע, בהם גם מי שזומנו בצווי 8, נאלצים לשאת בעלויות הכבדות מכיסם.
- אירן מגרשת מעל חצי מליון פליטים אפגנים מחשש לריגול
- הכנסת אישרה: תוכנית פיצויים רחבת היקף לעסקים שנפגעו ממבצע עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר: "במסגרת המבצע נדרשנו לבטל עשרות טיסות ולהעביר מטוסים לחו"ל, אנחנו מקבלים מדי יום תביעות בהיקפים של מיליונים רבים, ואנחנו מבקשים התערבות מיידית לקידום חקיקה שתגן עלינו, כי בבימ"ש אומרים שביטלנו את הטיסה וזו סיטואציה בלתי אפשרית. בעיתוי ציני, יש היום דיון של שרת התחבורה לאפשר לוויז להקים כאן בייס".
