מה יהיה עם מחאת הנדל"ן כשהסטודנטים יחזרו ללמוד?
מחאת האוהלים ההולכת ומתעצמת בכל רחבי הארץ היא תופעה מבורכת שבניהול נכון תוכל להצעיד את המדינה לתיקון חברתי צודק ואמיתי. המחאה מבהירה שישראל איננה אי בודד בקרב עמי המזרח התיכון וכי דעתנו הפסיקה להיות מוסחת מהאיומים הבטחוניים שקברניטי השלטון מטיחים בנו השכם וערב.
מחאת האוהלים הצליחה לפעול על הצד היצרי של העם, שבאופן טבעי מנסה למרוד בשלטון, כפי שהתרחש בהפגנות הסטודנטים בפריז בשנת 1968, עת צעירים אינטליגנטים שלא היה להם מה להפסיד ניסו ליצור סדר חברתי חדש. אולם, כשבוחנים את מטרות ההפגנות לעומק, מוצאים כי מרבית המפגינים נסחפו לשטח לצורך שיחרור קיטור ויצירת אנרכיה, ללא כל מטרה פוליטית ואידאולוגית מבוססת.
אין ספק שמחאת האוהלים הנוכחית מוצדקת ועצרות המחאה שנערכות בכל חלקי הארץ בהחלט מוציאות מהאדישות את אחרוני הקפיטליסטים הדורסניים. אולם כאשר שאלתי את אחת מיוזמות המחאה לגבי מטרתם הסופית היא השיבה: "לשנות הכל מ-0 ולהפוך את המדינה למדינת רווחה". תשובה דומה קיבלתי מעוברים ושבים אחרים במאהל, אף אחד מהם לא סיפק תשובה ברורה מתי יקופלו האוהלים.
במהלך שיטוט בשדרת האוהלים ברוטשילד במהלך השבוע האחרון הרגשתי כמו ברחוב התרמילאים המפורסם של בנגקוק - הקואסן: עשרות צעירים ניגנו, שרו ושיחקו קלפים, חלקם עם רסטות בשיער כאשר ריח מתקתק של ג'וינטים היה מורגש בכל עבר. האם כך נראית מהפכה? האם יש כיסוי לסיסמאות הדורשות צדק חברתי או שמדובר בהוצאת קיטור רגעית שלא תוביל לדבר?
- 17.כתבה יפה ,המחאה קקיונית מונעת ע" י שמאל קיצוני (ל"ת)ניר 31/07/2011 08:42הגב לתגובה זו
- 16.חיים 30/07/2011 22:10הגב לתגובה זופוליטיקאים מושחתים גנבים להשבית את כל המדינה
- 15.חיים 30/07/2011 22:08הגב לתגובה זוצריך להשבית את כל המדינה לחסום כבישים לשרוף צמיגים ולהשבית הכל כדי שהפוליטיקאים ובעלי ההון הקומבינטורים יבינו שדי לעושק ולניצול העם יצא לרחובות
- 14.רקפת 30/07/2011 14:20הגב לתגובה זואיזה טור, יא חביבי! סחתיין
- 13.אם אתה נביא כזה חכם-מה המספרים של הלוטו (ל"ת)בבא לוטו 30/07/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 12.יגאל 30/07/2011 12:38הגב לתגובה זוהשוליים...נכון שקשה להגיד מה המטרה כי באמת יש בעיה עם השיטה הקפיטליסטית החזירית...
- 11.יובל 29/07/2011 14:51הגב לתגובה זוזו מחאה של כל מעמד הביניים הכוללת תחומים ומגזרים רבים כולל ימין. והם קמו ועשו מעשה. דור חדש ואיכותי שלא מוכן לקבל את הבולשיט שמכרו לנו פה כל השנים. שאפו למחאת האוהלים.
- 10.תל אביבי אוריגינלי 28/07/2011 21:23הגב לתגובה זולירן כנראה לא באמת מכיר את ת" א. אותם קומץ סטודנטים מפונקים מבקשים דיור זול באזורים הכי הכי מבוקשים בעיר, אולם מדוע בעצם שסטודנט, שזה בחור צעיר בריא ללא ילדים, לא יגור בשכונת התקווה? הוא יכול ללכת ברגל משם לתחנת רכבת ההגנה ומשם רכבת ישירה, תוך דקות בלבד, להגיע לתחנת האוניברסיטה. העיריה אפילו מתחננת שסטודנטים יבואו לגור בתקווה ואפילו מציע להם מילגה. רק תבואו. מי יודע? אולי אם סטודנטים וזוגות ישראלים תפרנים יבואו לגור בדרום העיר האזור יהיה טוב גם לתל אביבים שכבר גרים שם ולא רק לסודנים?
- 9.מה תעשה שביבי ופישר לא יוכלו לשמור לך על התחת (ל"ת)שלך? תתאבד? 28/07/2011 14:19הגב לתגובה זו
- 8.z 28/07/2011 13:49הגב לתגובה זולאחרונה כל הרשתות העלו את הרמה ויש תכניות ישאליות קומיות יוצאות מן הכלל.הייתי אומרת שהם עולות על הגשש החיוור המיתולוגי.מחירי השכירות בימים אלו בודאי יורדים תודות לכל יושבי האהלים שמשפרים את טכניקות המשא ומתן.החום עולה והחופש מתמוסס.צריך אנרגיות לחזור לספסל הלימודים.וכמו מסטיק הטעם בסוף. אתם יודעים.
- 7.לא מסכים בעליל 28/07/2011 11:58הגב לתגובה זולירן היקר, תפקידו של העם ביושב בציון להצביע על הנקודות הבעייתיות. לנו העם יש את הפריבילגיה להצביע על נקודה בעייתי. אך יש לזכור כי בחרנו פוליטיקאים מקרבנו, שתפקידם הוא למצוא פתרונות לבעיות שאנו מעלים. אל תטעה בחלוקת התפקידים. פוליטקאים מקבלים שכר נטו של כ-28 אלף שקל. זאת בכדי לפתור לנו את הבעיות. בקיצור - צא לרחובות, חפש בעיות, תצביע עליהם ותעביר את פנייתך לכנסת. מאוד נעריך אותך גם אם לא תמצא פתרון
- נמרוד 28/07/2011 13:05הגב לתגובה זועושה רושם שהכותב סמוך על שולחנם של הקבלנים. הם חוששים מאוד מירידת המחיר ומפריכים תיאוריות הזויות על העדר בועה והוגנות המחיר. תיאוריות שקשה להאמין שהם גם מאמינים להן. ומר סהר מצטט כמוצא שלל רב. לא מקצועי, בלשון המעטה.
- 6.רונית 28/07/2011 11:57הגב לתגובה זואי אפשר לגמור את החודש במדינתם הטייקונסטאן הזאת! תזהר ביבי, יהיו כאן עוד מהומות כמו בכיכר תחריר
- 5.הלימודים פשוט לא יפתחו (ל"ת)מיקי 28/07/2011 11:49הגב לתגובה זו
- 4.המאהל הפך להיות פסטיבל של מסוממים (ל"ת)נועם 28/07/2011 11:48הגב לתגובה זו
- 3.עדי 28/07/2011 11:48הגב לתגובה זווהם הצליחו להוביל למהפכה
- 2.אבירם 28/07/2011 11:47הגב לתגובה זולא תצליחו לשנות את השיטה, איפה הייתם 20 שנה?
- הם היו במערכת החינוך (ל"ת)נמרוד 28/07/2011 13:01הגב לתגובה זו
- 1.ניר 28/07/2011 11:44הגב לתגובה זוהמאבק מתחיל להתגבש, עובדה שראינו את עופר עיני מצטרף אתמול
- עוד פןליטיקאי שתפס טרמפ אחרי לבני (ל"ת)וככה הצדק פשט רגל 28/07/2011 12:07הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
