אגרות חוב (אג"ח) הן מכשירי חוב סחירים, שבאמצעותם לווים גופים - ממשלות, חברות ורשויות - כסף מהמשקיעים לתקופה קצובה. בתמורה להלוואה, מנפיק האיגרת מתחייב להחזיר למחזיק את הקרן במועד הפדיון, ולשלם לו ריבית (קופון) לאורך חיי האיגרת. אגרות
החוב נחשבות לאחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים, לצד מניות, והן נסחרות בבורסה.
קיימים סוגים שונים של אגרות חוב, הנבדלים במנפיק וברמת הסיכון: אג"ח ממשלתיות, המונפקות על ידי המדינה ונחשבות לבטוחות
יחסית, לצד אג"ח קונצרניות המונפקות על ידי חברות ונושאות בדרך כלל תשואה - וסיכון - גבוהים יותר. כמו כן קיימות אג"ח צמודות מדד או מטבע, אג"ח בריבית קבועה או משתנה, ואג"ח להמרה הניתנות להמרה למניות.
מחירי אגרות החוב ותשואותיהן
נעים ביחס הפוך: כאשר הריבית במשק עולה, מחירי האג"ח הקיימות נוטים לרדת (והתשואה לפדיון עולה), ולהפך. משום כך, שוק האג"ח רגיש מאוד להחלטות הריבית של הבנקים המרכזיים ולציפיות האינפלציה, והוא נחשב לאחד המדדים המרכזיים למצב הכלכלה ולרמת הסיכון שהמשקיעים מתמחרים.
אגרות חוב משמשות משקיעים לגיוון תיק ההשקעות ולהקטנת התנודתיות, שכן הן נחשבות בדרך כלל לסולידיות יותר ממניות ומספקות הכנסה שוטפת קבועה. עם זאת, גם באג"ח קיים סיכון - ובראשו סיכון חדלות הפירעון של המנפיק (סיכון אשראי) וסיכון הריבית. חברות דירוג אשראי מעניקות
לאיגרות דירוג המשקף את רמת הסיכון, ומסייע למשקיעים לתמחר את התשואה הנדרשת מהן.
ארבע מענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה כ-725 מיליארד דולר בתשתיות AI, בזמן שממשלת ארה"ב מגייסת מאות מיליארדי דולרים בכל רבעון כדי לממן חוב שכבר עבר 40 טריליון דולר וגירעון שנתי שמתקרב ל-2 טריליון. הכסף מגיע מאותם משקיעים, והתחרות הזאת כבר מורגשת בתשואות
האג"ח, בעלויות המימון ובשאלה כמה זמן חברות הטכנולוגיה יוכלו להגדיל השקעות בקצב הנוכחי
הפדרל ריזרב הותיר את הריבית בטווח 3.5% עד 3.75% בפעם השביעית ברציפות, שלושה מחברי הוועדה ביקשו העלאה מיידית, והתשואה על האג"ח ל-30 שנה זינקה ל-5.23%; וול סטריט נצבעה באדום, וגם התשואות הארוכות בתל אביב נגררות אחרי וושינגטון
רשות ניירות ערך טוענת שחישוב המינוף של נופר צריך לכלול חובות נוספים, מה שמעלה את החוב הקובע מכ-1.06 מיליארד שקל לכ-2.3 מיליארד שקל ואת יחס החוב ל-EBITDA מכ-9.76 לכ-21; החברה מבקשת ממחזיקי האג"ח לעגן את שיטת החישוב שלה, כשברקע כ-2.2 מיליארד שקל בארבע סדרות
ומסגרות מימון נוספות
הורדת הריבית של בנק ישראל והרגיעה בשוק החוב הישראלי נתנו רוח גבית לקרנות האג"ח שהציגו על פי רוב תשואה חיובית; מי המצטיינות בטווח הקצר והארוך ואיזו קרן מציגה כישלון
שכמעט רוקן אותה לחלוטין מנכסים?
שוק אגרות החוב עם מחצית רגועה יחסית עזר לקרנות המעורבות להציג תשואות סולידיות, ובכל זאת, הגדלה של הרכיב המנייתי משתלמת; בכל
זאת, אסטרטגיות השקעה שונות יוצרות שונות משמעותית בתשואות - איזה קרן הפסידה מאופציות על הדולר, ואיזו קרן השיגה תשואה עודפת ממניות בחו"ל?
שש חברות ענק גייסו השנה חוב בהיקף חסר תקדים של 244 מיליארד דולר למימון תשתיות בינה מלאכותית; בעוד הביקושים לשרתים ושבבים ממשיכים לעלות, מנהלי הקרנות בשוק החוב כבר לא מעניקים צ'ק פתוח ומקפיצים את המרווחים בהנפקות
עם נכסים שזינקו ל-1.3 מיליארד שקלים ורקורד תשואות שעוקף את מדד תל-בונד הכללי, קרן האג"ח של בית ההשקעות קבין מרכזת עניין רב; מאחורי הצמיחה המטאורית מסתתר תיק השקעות החשוף במיוחד לנדל"ן הישראלי, תוך ויתור על חוף המבטחים של האג"ח הממשלתי. הנה כל מה שצריך
לדעת על מנוע התשואה ומוקדי הסיכון של הקרן המובילה באג"ח בחמש השנים האחרונות
ארבעה כוחות פועלים בו-זמנית: האינפלציה מהורמוז, הגירעון האמריקאי, הכסף היפני שחוזר הביתה, וענקיות הטכנולוגיה שהפכו למנפיקות חוב ענק. התוצאה - עולם שבו אג"ח ל-30 שנה נוגע ברמות שלא נראו מאז 2007 ומניות צמיחה עוברות תמחור מחדש