אגרות חוב (אג"ח) הן מכשירי חוב סחירים, שבאמצעותם לווים גופים - ממשלות, חברות ורשויות - כסף מהמשקיעים לתקופה קצובה. בתמורה להלוואה, מנפיק האיגרת מתחייב להחזיר למחזיק את הקרן במועד הפדיון, ולשלם לו ריבית (קופון) לאורך חיי האיגרת. אגרות
החוב נחשבות לאחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים, לצד מניות, והן נסחרות בבורסה.
קיימים סוגים שונים של אגרות חוב, הנבדלים במנפיק וברמת הסיכון: אג"ח ממשלתיות, המונפקות על ידי המדינה ונחשבות לבטוחות
יחסית, לצד אג"ח קונצרניות המונפקות על ידי חברות ונושאות בדרך כלל תשואה - וסיכון - גבוהים יותר. כמו כן קיימות אג"ח צמודות מדד או מטבע, אג"ח בריבית קבועה או משתנה, ואג"ח להמרה הניתנות להמרה למניות.
מחירי אגרות החוב ותשואותיהן
נעים ביחס הפוך: כאשר הריבית במשק עולה, מחירי האג"ח הקיימות נוטים לרדת (והתשואה לפדיון עולה), ולהפך. משום כך, שוק האג"ח רגיש מאוד להחלטות הריבית של הבנקים המרכזיים ולציפיות האינפלציה, והוא נחשב לאחד המדדים המרכזיים למצב הכלכלה ולרמת הסיכון שהמשקיעים מתמחרים.
אגרות חוב משמשות משקיעים לגיוון תיק ההשקעות ולהקטנת התנודתיות, שכן הן נחשבות בדרך כלל לסולידיות יותר ממניות ומספקות הכנסה שוטפת קבועה. עם זאת, גם באג"ח קיים סיכון - ובראשו סיכון חדלות הפירעון של המנפיק (סיכון אשראי) וסיכון הריבית. חברות דירוג אשראי מעניקות
לאיגרות דירוג המשקף את רמת הסיכון, ומסייע למשקיעים לתמחר את התשואה הנדרשת מהן.
הקרנות הקצרות הניבו מתחילת השנה כ-3% בממוצע, הבינוניות כ-2.4% והארוכות כ-1.8%, ולכן ההשוואה הנכונה היא בין קרנות באותו טווח. מי הובילו באוקטובר, מתחילת השנה ובשנה האחרונה בכל אחת משלוש הקבוצות, ומה מסביר את הפערים
המסחר באופציות על אג"ח ארוכות וקרנות של חברות תשתיות מצביע על הימורים לירידת הריבית ארוכת הטווח, לאחר שהתשואות זינקו לשיאים של עשרות שנים. אלא שפרוטוקול הפד שפורסם היום מראה כי רוב חברי הוועדה עדיין רואים אפשרות
להעלאת ריבית נוספת השנה
תשואות האג"ח זינקו בספטמבר בארצות הברית, באירופה ובאסיה, והשלימו את אחד החודשים הקשים בשווקים הממשלתיים העולמיים. הזינוק במחירי הנפט, צורכי המימון הענקיים של תעשיית הטכנולוגיה, ועמדה נוקשה של בנקים מרכזיים ברחבי העולם דוחפים את עלויות המימון מעלה; המשבר
מאיים לזלוג גם אל חברות קטנות שניצבות מול סכנת מחזור חובות
האסטרטג הוותיק ג'ים ביאנקו שהחזיק בעמדה שלילית על איגרות החוב מאז שנת 2020 משנה כיוון: הזינוק בתשואות לרמה של למעלה מ-5.2% יוצר לדבריו נקודת כניסה נוחה; ביאנקו מסביר כי התשואה השוטפת מספקת למשקיעים כרית ביטחון מהותית מפני הפסדי הון, גם בתרחיש שבו ירידות
המחירים טרם הגיעו לסיומן
במאי הגדיל מייק קוהאן ב-4.5 מיליון דולר את החוב על חמישה בנייני משרדים במנהטן שכבר עברו לחברה. עכשיו הוא עוזב את הדירקטוריון, ואסף רביד מונה להכין תוכנית לשיפור מצב המזומנים
חברת הנדל"ן האמריקאית שגייסה בישראל 412 מיליון שקל באגרות חוב גילתה שימוש נוסף של בעל השליטה מייק קוהאן בכספי החברה, הפעם בהיקף של 2.7 מיליון דולר. הכסף הוחזר, אך הדירקטוריון החליט להדיח את קוהאן גם מתפקיד הנשיא ולבטל את זכות החתימה שלו. האיגרת נסחרת
סביב 94 אגורות ובתשואה של יותר מ-10%, כשהחשיפה של קרנות הנאמנות אליה עדיין גבוהה.
כ-90% מהכלכלנים מעריכים שבנק יפן יעלה את הריבית ברבע אחוז ל-1.25%, הרמה הגבוהה ביותר זה יותר משלושה עשורים. האינפלציה נשארת מעל היעד, השכר עולה והין עדיין חלש. מנגד, יפן מתמודדת עם חוב ציבורי של כ-200% מהתוצר, תשואה של כ-3% באג"ח ל-10 שנים וכלכלה שצומחת
בקצב של פחות מאחוז
ארבע מענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה כ-725 מיליארד דולר בתשתיות AI, בזמן שממשלת ארה"ב מגייסת מאות מיליארדי דולרים בכל רבעון כדי לממן חוב שכבר עבר 40 טריליון דולר וגירעון שנתי שמתקרב ל-2 טריליון. הכסף מגיע מאותם משקיעים, והתחרות הזאת כבר מורגשת בתשואות
האג"ח, בעלויות המימון ובשאלה כמה זמן חברות הטכנולוגיה יוכלו להגדיל השקעות בקצב הנוכחי
התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים נגעה ב-5%, הרמה הגבוהה ביותר בתוך יום מאז 2007; זה אינו מספר קסם ואינו אומר שהבורסה חייבת ליפול, אבל הוא משנה את החשבון של כל משקיע: פתאום אפשר לקבל סביב 5% בדולרים מאגרת ממשלתית, בלי לקחת את הסיכון של מניה. ככל
שהתשואה נשארת גבוהה יותר, מניות יקרות צריכות להציג רווחים חזקים יותר כדי להצדיק את המחיר שלהן