מנכ"ל שופינג.קום מאיים: נעביר הפעילות להודו וסין

[פרסום ראשון] בביקור בישראל מגלה דן ציפורין, כי החברה פותחת אתרים בצרפתית וגרמנית. מתכוונת להיכנס לשירותים פיננסיים - עם השווואת ריביות למשכנתא בארה"ב. ו...אין לו מושג מדוע המניה לא מתרוממת
רם דגן |

כחלק מההערכות להשקת דפי הבית של חברת האינטרנט שופינג.קום בצרפת וגרמניה, "קפץ" מנכ"ל החברה, דן ציפורין, לביקור במדינת האם של החברה - ישראל. במהלך פגישה עם פורום מצומצם ציין היום (א') ציפורין את המשק הישראלי לטובה, תוך שהוא מדגיש את היתרון היחסי שלנו בכל האמור לכשרון, כוח אדם וטכנולוגיה. אולם למרות כל הציונות והמחמאות, המסר של ציפורין הבוקר היה מאוד ברור: תנו לנו הטבות מס, או שנלך לגייס עובדים במקומות אחרים. שופינג.קום מעסיקה כיום כ-300 עובדים ברחבי העולם, כאשר מרכז המכירות והניהול העסקי מצוי בעיקרו בארה"ב ובריטניה, ומרכז הפיתוח ממוקם בישראל. בסך הכל מעסיקה שופינג.קום כ-160 עובדים בארץ, כאשר התוכניות של החברה להתפתח באזורים גיאוגרפיים ועסקיים נוספים, תצריך גיוס של כ-50 עובדים נוספים בטווח הזמן הקרוב. המכה הקשה שקבלו מחברות הדוט.קום הותירה בקרב המשקיעים בהן ספקנות רבה בכל הנודע לחברות הסקטור. גוגל, סיפור ההצלחה של שוק ההון האמריקני בשנה האחרונה, זכתה ללא מעט תחזיות של רואי שחורות, כך שהעליות החזקות שנרשמו במניה מאז הונפקה החברה, מלוות במקביל בלא מעט סימני שאלה. שופינג.קום הישראלית, אשר הנפיקה גם היא בסוף 2004, זכתה עד כה לקבלת פנים הרבה פחות חמה מזו של גוגל. על רקע דברים אלה הבהיר היום ציפורין, כי למרות האורינטציה הישראלית, וההערכה ל"גנום הטכנולוגי" של ישראל, הרי ללא הטבות מס מסויימות, לא תהיה לשופינג.קום ברירה, אלה לתור אחרי מרכזי פיתוח סיניים והודיים אשר מוכנים נכון להיום, לעבוד בעלויות שכר נמוכות יותר. בין השאר הלין היום ציפורין על חוק החברות הישראלי, אשר נכנס לתוקף בשנת 1999. עיקר ההאשמות של מנכ"ל החברה היו באשר לחוסר הוודאות שטמון בו: "נכון להיום אין אף גוף בישראל שיכול להתחייב בפנינו לגבי המשמעות של סעיפים מסוימים בחוק, וזה מקור לחוסר וודאות, שלנו כחברה לא נוח איתו". יש לציין, כי עניין חוסר הוודאות והפרשנות במשפט הישראלי הוא נוסה חוצה גבולות משפטיים, כך שבניגוד לנושא הטבות המס שמערב בעיקר שיקולים פוליטיים, נראה שלציפורין יש עוד דרך ארוכה עד אשר ישכנע את פרופסור אהרון ברק, לגבי המשמעויות הרצויות של חוק הפרשנות וסעיפי הפרשנות השונים שמרצפים את החקיקה הישראלית. באופן כללי סיפר היום ציפורין, כי החזון הקרוב של שופינג.קום הוא המשך ההתרחבות של החברה בשווקים נוספים. ברבעון השני של השנה מתכוונת החברה להשיק את אתר בצרפת, וברבעון שלאחריו תשיק החברה אתר נוסף בגרמניה. בעתיד הרחוק יותר מתכוונת החברה גם לצאת לשווקים של אסיה. כמו כן, סיפר היום מנכ"ל שופינג.קום, כי החברה מתכוונת להיכנס לתחום השירותים הפיננסיים, עם דגש חזק על מנגנוני השוואה של תנאי רביות בשוק המשכנתאות האמריקני. ליבת העסקים המובהקת של שופינג.קום היא פיתוח מנגנוני השוואת מחירים לרכישות מוצרים באינטרנט. הערך המוסף שמביאה החברה לרשת הוא מיקוד ופיקוס מקסימלי של הגולשים המחפשים לרכוש סחורות באינטרנט, כך שיקבלו את העסקה הטובה ביותר תוך השקעת מאמצי החיפוש המינימליים. בתמורה להפניית רוכשים פוטנציאליים לאתרי המכירות השונים, מתוגמלת שופינג.קום בסכום שנע בין 5 סנט לדולר בעבור כל הפנייה (ליד). בחודש שעבר אמר לנו אחד מהמשקיעים המשמעותיים יותר של החברה, כי הפוטנציאל שלה הוא בלתי נתפס. "אם שופינג.קום תעלה את המחיר שהיא גובה בעבור כל ליד בסנט בודד, היא יכולה לרשום גידול חריג בהכנסות", נאמר לנו אז. בתגובה לדברים אלה שהצגנו לו היום - הבהיר ציפורין, כי מנוע הצמיחה המשמעותי יותר של החברה הוא ללא ספק מספר הגולשים, כאשר אם תצליח להגדיל אותו, ולספק לספקים גם גולשים איכותיים שלוחצים בסופו של תהליך על כפתור הקניה, כי אז תוכל גם להעלות את התמלוגים שהיא גובה. ציפורין הזכיר הבוקר את המחקר הבלתי תלוי שמציגה החברה מזה חודשיים, בו נמצא, כי בעוד ההחזר של אתר מכירות שמשלם לגוגל דולר בעבור ההפניה הוא 4.4 דולר, ההחזר בתמורה לאותה השקעה בשופינג.קום הוא 17.82 דולר. את הנתונים הללו חשף כבר ציפורין במהלך ראיון עיתונאי שנתן ל- CBS, מה שהביא לזינוק יומי במניה, ששכח כמה ימים לאר מכן, ואף תוקן בירידות. לשאלת הנוכחים: מדוע זנח השוק את שופינג.קום, למרות המספרים המרשימים, ולמרות השוריות היחסית שמגלה הסקטור שלה? ענה מנכ"ל החברה, שאין לו מושג מדוע המשקיעים לא מרימים את המניה. באופן מעמיק יותר הסביר ציפורין, כי הוא לא מאמין באסטרטגיה קצרת טווח של פופולריות רגעית, אלה בחזון והשקעה לטווח ארוך. "אנחנו נשארים מפוקסים על מה שאנחנו עושים ואני מאמין שזה ייתן גם את הביטוי במחיר המניה", אמר היום ציפורין. אך האמת היא, כי מה שהביא לירידות במניה, היו הדוחות הכספיים הראשונים שפרסמה החברה כחברה ציבורית, אשר הצליחו איך שהוא לאכזב את קהל המשקיעים. בעניין המניה הרחיב ציפורין והסביר, כי להערכתו על המשקיעים לשפוט את ביצועי החברה על פי דוחות הפרופורמה, ולא על פי ביצועי ה-Gaapשלוקחים בחשבון גם את המרווחים של האופציות שמתרחבים ומתכווצים בהתאם לתנועת המניה. "למרות שאני מאמין שעל בסיס GAAP אנחנו צפויים להציג ביצועים הרבה יותר טובים ברבעון המקביל בשנה הבאה, אני עדיין ממליץ למשקיעים לבחון אותנו לפי נתוני הפרופורמה שמצביעים על הביצועים העסקיים שלנו. באשר לתרחיש הפחות אופטימי אמר היום ציפורין, כי הוא חדור ביטחון לגבי הפוטנציאל האדיר של שופינג.קום. "אנחנו מאוד יחודיים בתחום שלנו, ובניגוד לענקי אינטרנט אחרים, אנחנו מתמקצעים במשהו מאוד ספציפי", אמר. מכאן גם מגיע הסיכון הלא מבוטל שטמון בחברה, איתו מסכים גם ציפורן: "הבעיה היחידה שלנו היא שאנחנו פועלים בשוק עם שיעורי צמיחה גבוהים במיוחד, אשר עשוי למשוך עוד מתחרים בעתיד". לגבי הבעיה הזו מסביר ציפורין את התרופה ניתן למצוא בחסמי הכניסה היחסית גבוהים שמציג הסקטור". הוא הוסיף, "אנחנו פועלים בשוק כבר 7 שנים. פרוגל (מנגנון השוואת המחירים של גוגל), פועל כבר 3 שנים ואי אפשר להשוות בייננו, ולטובתנו", אומר ציפורין. מעבר לכך אמר ציפורין, כי החברה ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות חדשניות, כך שלהערכתו מי שיבקש להתחרות בה, יתקשה להדביק את הפערים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.