מנכ"ל שופינג.קום מאיים: נעביר הפעילות להודו וסין
כחלק מההערכות להשקת דפי הבית של חברת האינטרנט שופינג.קום בצרפת וגרמניה, "קפץ" מנכ"ל החברה, דן ציפורין, לביקור במדינת האם של החברה - ישראל. במהלך פגישה עם פורום מצומצם ציין היום (א') ציפורין את המשק הישראלי לטובה, תוך שהוא מדגיש את היתרון היחסי שלנו בכל האמור לכשרון, כוח אדם וטכנולוגיה. אולם למרות כל הציונות והמחמאות, המסר של ציפורין הבוקר היה מאוד ברור: תנו לנו הטבות מס, או שנלך לגייס עובדים במקומות אחרים.
שופינג.קום מעסיקה כיום כ-300 עובדים ברחבי העולם, כאשר מרכז המכירות והניהול העסקי מצוי בעיקרו בארה"ב ובריטניה, ומרכז הפיתוח ממוקם בישראל. בסך הכל מעסיקה שופינג.קום כ-160 עובדים בארץ, כאשר התוכניות של החברה להתפתח באזורים גיאוגרפיים ועסקיים נוספים, תצריך גיוס של כ-50 עובדים נוספים בטווח הזמן הקרוב.
המכה הקשה שקבלו מחברות הדוט.קום הותירה בקרב המשקיעים בהן ספקנות רבה בכל הנודע לחברות הסקטור. גוגל, סיפור ההצלחה של שוק ההון האמריקני בשנה האחרונה, זכתה ללא מעט תחזיות של רואי שחורות, כך שהעליות החזקות שנרשמו במניה מאז הונפקה החברה, מלוות במקביל בלא מעט סימני שאלה. שופינג.קום הישראלית, אשר הנפיקה גם היא בסוף 2004, זכתה עד כה לקבלת פנים הרבה פחות חמה מזו של גוגל.
על רקע דברים אלה הבהיר היום ציפורין, כי למרות האורינטציה הישראלית, וההערכה ל"גנום הטכנולוגי" של ישראל, הרי ללא הטבות מס מסויימות, לא תהיה לשופינג.קום ברירה, אלה לתור אחרי מרכזי פיתוח סיניים והודיים אשר מוכנים נכון להיום, לעבוד בעלויות שכר נמוכות יותר. בין השאר הלין היום ציפורין על חוק החברות הישראלי, אשר נכנס לתוקף בשנת 1999. עיקר ההאשמות של מנכ"ל החברה היו באשר לחוסר הוודאות שטמון בו: "נכון להיום אין אף גוף בישראל שיכול להתחייב בפנינו לגבי המשמעות של סעיפים מסוימים בחוק, וזה מקור לחוסר וודאות, שלנו כחברה לא נוח איתו".
יש לציין, כי עניין חוסר הוודאות והפרשנות במשפט הישראלי הוא נוסה חוצה גבולות משפטיים, כך שבניגוד לנושא הטבות המס שמערב בעיקר שיקולים פוליטיים, נראה שלציפורין יש עוד דרך ארוכה עד אשר ישכנע את פרופסור אהרון ברק, לגבי המשמעויות הרצויות של חוק הפרשנות וסעיפי הפרשנות השונים שמרצפים את החקיקה הישראלית.
באופן כללי סיפר היום ציפורין, כי החזון הקרוב של שופינג.קום הוא המשך ההתרחבות של החברה בשווקים נוספים. ברבעון השני של השנה מתכוונת החברה להשיק את אתר בצרפת, וברבעון שלאחריו תשיק החברה אתר נוסף בגרמניה. בעתיד הרחוק יותר מתכוונת החברה גם לצאת לשווקים של אסיה. כמו כן, סיפר היום מנכ"ל שופינג.קום, כי החברה מתכוונת להיכנס לתחום השירותים הפיננסיים, עם דגש חזק על מנגנוני השוואה של תנאי רביות בשוק המשכנתאות האמריקני.
ליבת העסקים המובהקת של שופינג.קום היא פיתוח מנגנוני השוואת מחירים לרכישות מוצרים באינטרנט. הערך המוסף שמביאה החברה לרשת הוא מיקוד ופיקוס מקסימלי של הגולשים המחפשים לרכוש סחורות באינטרנט, כך שיקבלו את העסקה הטובה ביותר תוך השקעת מאמצי החיפוש המינימליים. בתמורה להפניית רוכשים פוטנציאליים לאתרי המכירות השונים, מתוגמלת שופינג.קום בסכום שנע בין 5 סנט לדולר בעבור כל הפנייה (ליד).
בחודש שעבר אמר לנו אחד מהמשקיעים המשמעותיים יותר של החברה, כי הפוטנציאל שלה הוא בלתי נתפס. "אם שופינג.קום תעלה את המחיר שהיא גובה בעבור כל ליד בסנט בודד, היא יכולה לרשום גידול חריג בהכנסות", נאמר לנו אז. בתגובה לדברים אלה שהצגנו לו היום - הבהיר ציפורין, כי מנוע הצמיחה המשמעותי יותר של החברה הוא ללא ספק מספר הגולשים, כאשר אם תצליח להגדיל אותו, ולספק לספקים גם גולשים איכותיים שלוחצים בסופו של תהליך על כפתור הקניה, כי אז תוכל גם להעלות את התמלוגים שהיא גובה.
ציפורין הזכיר הבוקר את המחקר הבלתי תלוי שמציגה החברה מזה חודשיים, בו נמצא, כי בעוד ההחזר של אתר מכירות שמשלם לגוגל דולר בעבור ההפניה הוא 4.4 דולר, ההחזר בתמורה לאותה השקעה בשופינג.קום הוא 17.82 דולר. את הנתונים הללו חשף כבר ציפורין במהלך ראיון עיתונאי שנתן ל- CBS, מה שהביא לזינוק יומי במניה, ששכח כמה ימים לאר מכן, ואף תוקן בירידות.
לשאלת הנוכחים: מדוע זנח השוק את שופינג.קום, למרות המספרים המרשימים, ולמרות השוריות היחסית שמגלה הסקטור שלה? ענה מנכ"ל החברה, שאין לו מושג מדוע המשקיעים לא מרימים את המניה. באופן מעמיק יותר הסביר ציפורין, כי הוא לא מאמין באסטרטגיה קצרת טווח של פופולריות רגעית, אלה בחזון והשקעה לטווח ארוך. "אנחנו נשארים מפוקסים על מה שאנחנו עושים ואני מאמין שזה ייתן גם את הביטוי במחיר המניה", אמר היום ציפורין.
אך האמת היא, כי מה שהביא לירידות במניה, היו הדוחות הכספיים הראשונים שפרסמה החברה כחברה ציבורית, אשר הצליחו איך שהוא לאכזב את קהל המשקיעים. בעניין המניה הרחיב ציפורין והסביר, כי להערכתו על המשקיעים לשפוט את ביצועי החברה על פי דוחות הפרופורמה, ולא על פי ביצועי ה-Gaapשלוקחים בחשבון גם את המרווחים של האופציות שמתרחבים ומתכווצים בהתאם לתנועת המניה. "למרות שאני מאמין שעל בסיס GAAP אנחנו צפויים להציג ביצועים הרבה יותר טובים ברבעון המקביל בשנה הבאה, אני עדיין ממליץ למשקיעים לבחון אותנו לפי נתוני הפרופורמה שמצביעים על הביצועים העסקיים שלנו.
באשר לתרחיש הפחות אופטימי אמר היום ציפורין, כי הוא חדור ביטחון לגבי הפוטנציאל האדיר של שופינג.קום. "אנחנו מאוד יחודיים בתחום שלנו, ובניגוד לענקי אינטרנט אחרים, אנחנו מתמקצעים במשהו מאוד ספציפי", אמר. מכאן גם מגיע הסיכון הלא מבוטל שטמון בחברה, איתו מסכים גם ציפורן: "הבעיה היחידה שלנו היא שאנחנו פועלים בשוק עם שיעורי צמיחה גבוהים במיוחד, אשר עשוי למשוך עוד מתחרים בעתיד". לגבי הבעיה הזו מסביר ציפורין את התרופה ניתן למצוא בחסמי הכניסה היחסית גבוהים שמציג הסקטור".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
