לאחר שבשבוע הקודם הסערה היתה בשוק אגרות החוב הקונצרני, ואילו אגרות החוב הממשלתיות נסחרו בתנודתיות נמוכה, בשבוע החולף התהפכה המגמה ובעוד שהשוק הממשלתי סער, אגרות החוב הקונצרניות נסחרו באופן רגוע, יחסית כמובן.

אין ספק כי עליית מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.9%, הרבה מעבר לתחזיות המוקדמות, שנעו בין עלייה של 0.3% ועד עליה של 0.5%, נתנה תמיכה נוספת לאגרות החוב צמודות המדד במח"מים קצרים ובינוניים, ואכן אגרות חוב אלו רשמו עליות של כאחוז בשבוע החולף, זאת בזמן שאגרות החוב צמודות המדד ארוכות הטווח רשמו ירידות קלות, שכן השפעת נתון יחיד של מדד המחירים לצרכן, גבוה ככל שיהיה, נמוכה יחסית, וכנגדה פועלים החששות בדבר עליית הריבית קצרת הטווח.

לעומת אגרות החוב צמודות המדד, הסקטור השקלי היה, כצפוי, שלילי לכל אורכו ואגרות חוב אלו ירדו בשיעורים שנעו בין 0.4% ועד לכדי כ- 2%.

בעקבות ירידות אלו עלתה, שוב, תשואת אגרות החוב הארוכות (מח"מ כ- 11 שנים) וחצתה את רף ששת האחוזים, כשתשואתה בסוף שבוע המסחר עומדת על כ- 6.1%.

כאמור, ובניגוד לשבוע שקדם, השבוע החולף בשוק אגרות החוב הקונצרני היה רגוע, יחסית, ונראה, שהרעש הגדול שנוצר בעקבות גל פדיונות ענק שנמשך יומיים, שכך באותה מהירות בה הגיע.

ברוב ימי המסחר של השבוע החולף שוק זה עלה במתינות, זאת בשעה שכספים חדשים נכנסים לקרנות המשקיעות בסקטור, אם כי מדובר בכניסה איטית בהרבה מהתקופה שלפני מספר שבועות, בה הקרנות זכו לגיוסים ענקיים יחסית להיקפו הצר של השוק עצמו, וכך נוצרו עליות שערים חדות במיוחד בפרק זמן קצר במיוחד.

גם ברמת החברות עצמן לא זכינו לקבל השבוע חדשות רבות, לעומת החודשים מאי ויוני, בהם התקבצו מספר רב יחסית של תשלומי קרן וריבית, שגררו בעקבות אי תשלומם כותרות רבות בדבר הסדרים, אסיפות מחזיקי אג"ח וכיו"ב.

כעת, נראה שכל המעורבים (החברות, המשקיעים וגם בעלי הטורים) זוכים לסוג של הפוגה קלה, עד לקרבות הבאים, שכפי הנראה עוד צפויים להם בעתיד.

ובינתיים, חלק מן החברות, הנאנקות תחת עול החובות מהחודשים האחרונים, מנסות בכוחותיהן האחרונים להגיע להסדרים כלשהם ובלבד שלא להגיע לפשיטת רגל ולפירוקן.

אחת מהחברות הללו היא לנדמארק (לנדמארק אגח א), שהיתה אמורה לשלם רק את תשלום הריבית בחודש יוני, אולם כשלה במשימתה זו. יתרה מכך, על מנת לממן את הוצאותיה השוטפות נאלצה החברה, באמצעות חברת בת, למכור אגרות חוב של עצמה במחיר של כ- 12 אגורות, אירוע, שכפי הנראה ירשם בעוד מספר שנים כאחד מהרגעים המביכים והתמוהים ביותר של המשבר הנוכחי, בו, אגב, לא חסרו אירועים מהסוג הנ"ל.

ההסדר, אליו הגיעו נציגות מחזיקי אגרות החוב והחברה, פשוט למדי וניתן לתמצת את רובו במשפט אחד, שהוא כמעט בגדר סוג של פטנט רשום בו החברה עוברת ממצב של חוב גבוה לאיפוס (כמעט מלא) שלו.

הנה הפטנט: יש חוב-לא יכולים לשלם- תמירו אותו למניות- אין חוב.

נראה, שריבוי ההסדרים היצירתיים בשוק בעת האחרונה בלבל מאד את החברה - בהסדר אחד מדובר על העלאת ריבית ובהסדר אחר על שעבודים, בשלישי פריסת תשלומים חדשה, וברביעי מוזכרת ערבות של בעל השליטה, אז למה צריך להתמודד עם כל הבלגן הזה כשאפשר באמצעות הפטנט הרשום לגמור עניין?

לנדמארק, אגב, הנפיקה שתי סדרות אג"ח, כאשר ההסדר המלא כולל המרה מלאה למניות של כל אגרות החוב מסדרה 3, ואילו רק 75% מאגרות החוב מסדרה 1 תומרנה למניות, בעוד שלגבי יתרת 25% מאגרות החוב מסדרה זו ידחו התשלומים לתשלום אחד מרוכז בתום 7 שנים מאישור ההסדר.

הריבית על יתרת הערך הנקוב הנדחית תיוותר על 6.75%, ואילו החברה מתחיבת לא למכור עוד אגרות חוב, אלא אם מחירן של אלו האחרונות יעלה על 90 אגורות (אשרי המאמין).

בזמן כתיבת שורות אלו לא ידוע האם קיבלו המחזיקים את הצעת החברה ונציגות מחזיקי האג"ח, אולם לקראת האסיפה פרסמה החברה את דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון, מה שלפחות יאפשר לניירות הערך של החברה לחזור ולהיסחר, לאחר תקופה מסוימת בה הופסק המסחר בהם בשל עיכוב בפרסום הדו"חות הכספיים.

נסיים השבוע דווקא בהודעה משמחת, ששיגרה חברת מנופים לבורסה, הודעה שבה חתמו בעלי השליטה בחברה על הסכם עם חברה סינגפורית, שבשליטת מרקוס ובר, שבעבר הלוותה כספים למנופים, להשקעה חדשה במניותיה של החברה בהיקף כספי של 342 מיליון שקל ולפי מחיר למניה של 81 אגורות.

מעבר לעובדה שהעסקה נותנת שווי לחברה ולמניותיה, מה שגוזר בעיני אלו המשקיעים בהון שווי מלא (פארי) לחוב החברה, יש לומר כי מדובר בהזרמת כסף משמעותית ביותר לחברה, מה שאמור לשמח במיוחד את מחזיקי אגרות החוב שלה, המרגישים הרבה יותר בטוחים באחזקתם זו, מכפי שהרגישו לפני ההודעה.

ואכן, על אף שהעסקה לא נסגרה והיא זקוקה לאישורים שונים, זינקו אגרות החוב של חברת מנופים השבוע בשיעורים של כ-24% ו-26%, מה שהוריד את התשואה הגלומה בהן לפדיון לכ-20% וכ-15%, ועדיין, כפי שניתן לראות, מדובר בתשואות ריאליות דו ספרתיות.