ראלי בממשלתי, תיקון בקונצרני - אבל הגדולים קונים

ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות, על השבוע שהיה בשוק האג"ח
ערן סטפק |

גם השבוע החולף היה שבוע שהיטיב עם שוק אגרות החוב הממשלתי, הן בצד השקלי שלו והן בצד צמוד המדד שלו, אך בניגוד לשבוע שלפניו, השבוע, לאחר מסע עליות קצר אך עצמתי, התממשו מעט אגרות החוב הקונצרניות המדורגות.

נתחיל בממשלתי, שם כבר מספר שבועות נרשמות עליות שערים מרשימות, כאשר השוק השקלי נהנה מעליות שערים חדות יותר בהשוואה לשוק אגרות החוב הצמודות למדד, וזאת על רקע האינפלציה החזויה לטווח הקצר, הצפויה להיות נמוכה מאד, הן בשל המשבר העולמי וירידת מחירי הסחורות, והן בשל ההערכות שהמשבר העולמי יגרום למיתון, בעצמה זו או אחרת, במשק הישראלי, לפחות במהלך 2009.

במצטבר, בסיכומו של השבוע, רשמו אגרות החוב השקליות עליות שערים חדות, שהגיעו אף ל-למעלה מ-3% בטווחים הארוכים, בעוד שאגרות החוב הצמודות למדד עלו בשיעורים נאים אך מתונים יותר של כ 0.5% בטווחים הקצרים-בינוניים ועד לכדי 1.25% בטווחים הארוכים של כ 10-12 שנות מח"מ.

כתוצאה מהראלי הנ"ל, תשואת אגרות החוב השקליות במח"מ של כ-11 שנים, שהתקרבה לפני כחודש בקצב מבהיל ל 7%, נמצאת כעת ברמה של 6%, ואילו תשואת אגרת החוב הצמודה במח"מ דומה, שחצתה את רף 4.5 האחוזים נושקת כעת ל-4%.

שוק אגרות החוב הקונצרני לא הצטרף, כאמור, לאחיו "הגדול" הממשלתי, והשבוע, לאחר תקופה קצרה של עליות חדות מאד, התממשו מדדי התל בונד השונים בשיעורים שנעו בין 2%-ל3%.ויחד עם זאת, ועל אף ירידות השערים, יחסית לתנודתיות הרבה שהיתה בשוק זה בחודשים האחרונים, מדובר בשבוע "שקט" (כאמור יחסי...), ללא עודף של סערות, פשיטות רגל, הודעות מפתיעות לרעה וכיוצא באלו.

ובכל זאת גם בשבוע שקט יחסי לא חסרו ארועים מעניינים הן בחברות הגדולות והן בקטנות. נתחיל באחד הקונצרנים הגדולים במשק, אי.די.בי, שם החליטו כנראה להוציא מעט מן המזומנים שאגרו בשנים האחרונות, ולרכוש באמצעותם אג"חים, במחירים נמוכים יחסית, ובתשואות אטרקטיביות בהרבה מאלו שבהן קנו אותם המשקיעים מהציבור.

כך נרכשו השבוע אגרות חוב של חברת כור בהיקף של כ-60 מיליון ע"נ, שמצטרפים לרכישות נוספות קודמות, שמצטברות לכ-170 מיליון ע"נ.

חברת האם של כור, דסק"ש, הסתפקה ברכישה של כ-20 מיליון ע"נ, ואילו חברת האחות של דסק"ש, כלל תעשיות, רכשה כ-30 מיליון ע"נ של החברה.

עוד בקונים בקבוצת אידיבי, נכסים ובנין, שרכשה, רק השבוע, למעלה מ-100 מיליון ע"נ אג"ח (שמצטרפים לקניות קודמות של החברה וכן להצעת הרכש למניות החברה ע"י דסק"ש) וכן כלל פיננסים שרכשה השבוע 54 מיליון ע"נ אג"ח.

חישוב מהיר מראה שהקבוצה רכשה רק השבוע למעלה מ-260 מיליון ע"נ אג"חים חזרה. חברות נוספות, שונות מהותית באופיין ובמצבן יש לציין, שביצעו רכישות אג"חים משמעותיות השבוע הן ארזים ואלרן השקעות.

בארזים אין כל חדש ברכישות- החברה רוכשת זה תקופה ארוכה את אגרות החוב שלה חזרה במחירים שנעים בין 25 אג' ל 35 אג', לאחר שהחברה סובלת מקשיים מהותיים עוד בטרם המשבר פרץ במלוא עוזו בישראל.

לעומת זאת הרכישות באלרן השקעות מפתיעות קצת יותר, הן בשל ראשוניותן, והן בגלל שהחברה איננה מצליחה, כבר תקופה ארוכה, לייצר חדשות טובות למשקיעים שלה, ומזה מספר רבעונים מתנוססת בדוחותיה, שמציגים בין היתר גרעון בהון העצמי בהיקף של 125 מיליון שקל, אזהרת עסק חי.

אם כן, על אף העסקים הכושלים, החליטו בני משפחת דנקנר "לנקות" מהשוק את אגרות החוב להמרה (סדרה ב') של החברה והם רכשו כ 2/3 ממנה במחירים של קצת למעלה מ 30 אגורות, המשקפים תשואה "צנועה" של כ 250% -270% לשנה (תסלחו לי על חוסר הדיוק, זה כבר לא ממש משנה...).

אדגיש עוד כי החברה אמורה לשלם כ-33 מיליון שקל בחודש פברואר הקרב ובא (רבע מהסדרה+ריבית) ובנוסף עוד 23 מיליון שקל כתשלום אחרון בגין אגרות החוב מסדרה א', כשעפ"י המאזן כלל לא ברור מניין ימצאו הסכומים הנ"ל. אבל הדנקרנים (גדי ושמואל) קנו, ויתכן שהם יודעים. בכל מקרה התשובות, כאמור, תתקבלנה בחודשים הקרובים.

עוד חברה שנכנסה לקשיים חמורים, וגם בה בעל השליטה מחזיק בשם נוצץ, היא חברת גמול בבעלותו של ליאון רקנאטי, שגם בדוחותיה "זכו" המשקיעים למצוא אזהרת עסק חי וספקות משמעותיים לקיומה של החברה.

לא זו בלבד, אלא שבנק הפועלים מימש לזכותו נכסים פיננסים של החברה על מנת לסגור חוב (או חלקו ) של החברה כלפיו, וזאת ללא תאום עם החברה.

המחזיקים באגרות החוב של החברה לא נותרו אדישים להתפתחויות "המשמחות" הנ"ל והם שלחו את איגרת החוב של החברה לצניחה חופשית של 33% השבוע, עד שאלו "התייצבו" במחיר המפתה של 19 אג'.

נסיים דווקא באחת מן החברות שבה אין שמות נוצצים כמו "דנקנר" או "רקנאטי", והכוונה לחברת ליטו, שהשבוע, הגיע תורה של החברה להודיע על כך שהיא איננה מסוגלת לשלם את חובה, לא בסדרה א' ולא בסדרה ב' (ריבית בלבד).

נזכיר עוד כי אך לאחרונה הגיעה ליטו להסדרים שונים בגין אגרות החוב שלה.

חברת ליטו נדל"ן, חברת הבת, ביצעה הצעת רכש לכל סדרת האג"ח שלה במחיר של כ 76 אג', מה שמהווה בימים טרופים אלו מחיר נאה, בוודאי בהתחשב בכך שקשייה של החברה הם מן הותיקים בבורסה, ואינם נובעים באופן ישיר מן המשבר האחרון.

מאידך החברה עצמה הגיעה אך לפני חודשים ספורים, זמן קצר לפני החרפת המשבר, בספטמבר, להסדר בגין אגרות החוב שלה מסדרה א', הסדר שכעת מודיעה החברה שהיא אינה מסוגלת לעמוד בו. בכך מצטרפת ליטו לחברות שכבר הודיעו שאינן יכולות לשלם את חובן והודכרו בטור זה בשבועות האחרונים: אורן, גלובליקום, דיירקט קפיטל ואפיק הירדן שהיו הראשונות, אך נראה שלא האחרונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני לנדא
צילום: יחצ

פימי רוכשת את לנדא דיגיטל פרינטינג ב-80 מיליון דולר: הסדר חוב אושר, הנושים יקבלו תשלומים

רקע, הסדר חוב, מה עם העובדים ולאן ממשיכים מכאן? 

עמית בר |
נושאים בכתבה בני לנדא פימי

בית המשפט המחוזי מרכז, בהחלטת השופטת חנה קיציס, אישר את הסדר החוב של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהקים היזם הסדרתי בני לנדא ונקלעה לחובות של כ-1.7 מיליארד שקל. קרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, תרכוש את החברה תמורת 80 מיליון דולר, תקבל 100% מהבעלות, תזרים כספים לפעילות השוטפת ותשלם לנושים 74.5 מיליון שקל. בנוסף, הנושים יקבלו נתח מרווחים עתידיים, והרוב המוחלט של העובדים ימשיכו במלוא זכויותיהם.

רקע: מהצלחה למשבר

לנדא דיגיטל פרינטינג נוסדה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 על ידי בני לנדא, היזם שמכר ב-2002 את חברת אינדיגו ל-HP תמורת 830 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית ננוגרפיה - טכנולוגיה מהפכנית לדפוס דיגיטלי שמשתמשת בננו-חלקיקים ליצירת דיו ייחודי המאפשר הדפסה איכותית במהירות גבוהה. לנדא הציג את הטכנולוגיה לראשונה באפריל 2012 ומאז השקיע מכספו האישי מעל 220 מיליון דולר בחברה.

במהלך השנים גייסה החברה סכומי עתק: ביוני 2018 השלימה גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. המשקיעים העיקריים כללו את חברת הכימיקלים הגרמנית Altana ואת SKion GmbH של המיליארדרית הגרמנית זוזנה קלאטן, בעלת אחזקות משמעותיות ב-BMW. סך כל ההשקעות בחברה הגיע ליותר מ-1.3 מיליארד דולר.

החברה פיתחה סדרת מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות, ביניהן ה-W10P שמסוגלת להדפיס 200 מטרים רבועים בדקה בהדפסה דו-צדדית. המכונה, ששוקלת 35 טון ותופסת שטח של 200 מ"ר, נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתעשיית הדפוס. למרות החדשנות הטכנולוגית, החברה התקשתה להגיע לרווחיות והחלה לצבור חובות כבדים.

הסדר החוב: תשלומים מיידיים ותקווה לעתיד

ההסדר שאושר כולל תשלום מיידי של 74.5 מיליון שקל לנושים, כאשר בנק מזרחי טפחות יקבל את מלוא החוב המובטח שלו, כ-25 מיליון שקל, במסגרת שיעבוד קיים. המשקיעים הזרים, שהזרימו כ-1.4 מיליארד שקל בהלוואות המירות למניות, יקבלו החזר חלקי לפי מעמדם בהיררכיית הנושים. מדובר בגופים פיננסיים בינלאומיים משמעותיים, כולל Altana Netherlands B.V, SKion Digital Printing GmbH ו-WINDER PTE.