מצד אחד שבוע טוב, מצד שני - לא הכל היה טוב
אני יודע שאתם לא רגילים לזה, זה אפילו יישמע מוזר, אבל זה הגיע. השבוע, לאחר שבועות ארוכים, ארוכים מאד, של ירידות שערים בלתי פוסקות, יוצאים פעילי השוק כשחיוך (קטן) נסוך על שפתותיהם, זאת לאחר ששוק אגרות החוב עלה השבוע, כמעט לכל אורכו.
נתחיל בשוק ה"משעמם" יחסית, שוק אגרות החוב הממשלתי, שגם בו נרשמו השבוע עליות שערים חדות יחסית, במיוחד באגרות חוב בעלות מח"מ ארוך, שם העליות הגיעו עד לכדי 5% ואף למעלה מכך.
כתוצאה מכך, ירדו התשואות בטווחים אלו לרמה של 4.15% (צמוד) ו-6.32 (שקלי) לעומת 4.5% ו-6.85% בהתאמה בסוף השבוע שלפניו, כך ששני העקומים השתטחו משמעותית השבוע, ובפרט העקום הצמוד שבו התשואות מתחילות ב-4% (מח"מ שנה) ומסתיימות כאמור ב-4.15% (מח"מ 12 שנים).
אבל, מטבע הדברים, ובוודאי בתקופה זו, השוק שמספק לנו את עיקר ההתרחשויות והסיפורים המעניינים הוא שוק אגרות החוב הקונצרני, הן באגף אגרות החוב המדורגות שבו, והן בגזרת אגרות החוב הבלתי מדורגות, שם "זכינו" השבוע לקבל מספר תזכורות על הסיכונים הגלומים באגרות חוב אלו, ועל כך בהמשך.
השבוע, ובין היתר על רקע תוכנית האוצר, אבל בפרוש לא רק בגללה, נרשמו עליות חדות מאד בכל מדדי התל בונד השונים, המכילים את אגרות החוב המדורגות, עליות שהגיעו עד לכדי למעלה מ-16% במדד תל בונד 40, מדד שכידוע רווי באגרות חוב מסקטור הנדל"ן, שרובן נרמסו קשות תחת מגפי המשקיעים המבוהלים, שנמלטו מהן כמו מאש בחודשיים האחרונים.
על מנת להמחיש את עוצמת העליות השבוע אביא כאן מעט דוגמאות מאגרות החוב הנ"ל, אלו ממש דוגמאות מקריות וקוראיו החרוצים של הטור מוזמנים להוסיף משלהם בתגובות:
גזית גלוב ד' זינקה ב-33%, נכסים ובנין ד' ניתרה ב-18% (בין היתר על רקע רכישות של החברה עצמה באגרות החוב שלה) והגדילה לעשות קבוצת דלק (סדרה י"ג) שזינקה השבוע בלא פחות מ-50%!.
אבל, לא הכל היה משמח השבוע, שכן זה היה השבוע שבו נפרץ הסכר ולא פחות מ-3 חברות הודיעו זו אחר זו על כך שאינן יכולות (רוצות?) לשלם את תשלומי הקרן בגין אגרות החוב שלהן.
נתחיל בחברה הראשונה גלובליקום (לשעבר מילומור סחר) שבבעלות אמנון סלע ואייזיק ולדמן. גלובליקום גייסה באמצעות 2 סדרות אג"ח בשוק, שאמורות היו להיפרע לשיעורין, כשכעת מדובר בסה"כ בתשלום הראשון בלבד מתוך 5 מהסדרה השניה ( התשלום הראשון בסדרה הראשונה שולם במועדו במאי השנה).
דא עקא, מתברר שאפילו בתשלום זה החברה לא מסוגלת לעמוד, לאחר שכל כספי ההנפקות הושקעו בעסקים שונים ברומניה, עסקים, שככל הנראה נכון לרגע זה אינם מסוגלים לספק את הנזילות והמזומנים הדרושים, ולשרת את חובה של החברה.
יחד עם זאת, הדבר קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שרק לאחרונה השתמשה החברה בכספיה הפנויים לרכישה עצמית של אגרות חוב, או במילים ספיציפיות יותר החברה דיווחה על רכישות אג"ח ב- 29.10.08 בשעה ששלושה שבועות לאחר מכן ב- 23.11.08 היא הודיעה כי קיים חשש ממשי שלא תוכל לשלם את התשלום הסדיר החל ב 30.11.08. האם העמקתו של המשבר בשבועות האחרונים הורידה מתאבונם ורצונם של בעלי השליטה ל"הפוך כל אבן" על מנת להחזיר את חובותיה של החברה?
ומה פשרן של קניות האג"חים המוקדמות בשעה שמספר שבועות אח"כ החברה מגיעה למצב שבה היא אינה יכולה לשרת את חובה? התשובה של המשקיעים לשאלות הללו, ואחרות, ניתנה בשוק, בשעה שאגרות החוב של גלובליקום נזרקו לשוק וסיימו את שבוע המסחר במחיר המפתה של 8 אג' ו-9 אג' בהתאמה.
אבל גלובליקום כאמור לא לבד, וגם בחברת אפיק הירדן, שבבעלותו של יאיר עיני, כנראה שלא ממש תכננו מוקדם מספיק איך להחזיר את התשלום הראשון (מתוך 9) בסדרת אג"ח ב' וכך עומדים המשקיעים, שתוהים, מדוע מתוך הנפקות של למעלה מ 150 מיליון ₪ ב 3 סדרות שונות לא נותרה לחברה כרית מזומן מינימלית (כ 10 מיליון ₪), שתספיק לפחות כדי לממן את התשלום הראשון וכך לצלוח את השנה הנוכחית.
הסיבה שאגרת החוב סדרה ב' לא ירדה למחירים אליהם הגיעו אגרות החוב של חברת גלובליקום היא שלמזלם של מחזיקי אגרות החוב יש ברשותם בטחונות, שלפחות במחיר האג"ח הנוכחי (כ 30 אג') נראים כטובים מאד, ויתכן אף שיניבו למחזיקים הסבלניים יותר ממחירה הנוכחי של איגרת החוב.
אחרון ברשימת "כוכבי" השבוע הוא אריה פרשקובסקי בעליה של חברת דיירקט קפיטל, שאף היא, בדומה לאפיק הירדן, גייסה סכומים ניכרים ב 3 סדרות אג"ח (סה"כ 260 מיליון ע"נ אג"חים!) והנה כי כן משהגיע התשלום הראשון בלבד בסדרה הראשונה לפדיון החברה מוצאת את עצמה,
כפי הנראה, במצב בו היא אינה יכולה לשרת את חובה.
ציינתי "כפי הנראה" מכיוון שבניגוד לחברותיה שהוזכרו קודם, התשלום בחברת דיירקט קפיטל אמור להשתלם רק בסוף חודש דצמבר, ובעליה של החברה התאמצו, ויתכן שעדיין מתאמצים, במטרה להשיג מימון אישי ולרכוש מהחברה את אחד מנכסיה (פרויקט בסרביה) ובכך לאפשר את תשלום האג"ח.
יחד עם זאת, ההודעה האחרונה של החברה בעניין היתה פסימית מאד ובה הובהר שבעל השליטה לא הצליח להשיג את המימון הנדרש, ובמידה ולא יצליח עד סוף החודש הבא לא ישולם תשלום הקרן במועדו.
אנו נמתין, נעקוב ונעדכן כמובן, אך המשקיעים לא ממש מחכים והם הצניחו את אגרות החוב של דיירקט קפיטל למחירים הסקסיים של 9, 10 ו-15 אגורות, כל איגרת ותג המחיר שלה.

פימי רוכשת את לנדא דיגיטל פרינטינג ב-80 מיליון דולר: הסדר חוב אושר, הנושים יקבלו תשלומים
רקע, הסדר חוב, מה עם העובדים ולאן ממשיכים מכאן?
בית המשפט המחוזי מרכז, בהחלטת השופטת חנה קיציס, אישר את הסדר החוב של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהקים היזם הסדרתי בני לנדא ונקלעה לחובות של כ-1.7 מיליארד שקל. קרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, תרכוש את החברה תמורת 80 מיליון דולר, תקבל 100% מהבעלות, תזרים כספים לפעילות השוטפת ותשלם לנושים 74.5 מיליון שקל. בנוסף, הנושים יקבלו נתח מרווחים עתידיים, והרוב המוחלט של העובדים ימשיכו במלוא זכויותיהם.
רקע: מהצלחה למשבר
לנדא דיגיטל פרינטינג נוסדה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 על ידי בני לנדא, היזם שמכר ב-2002 את חברת אינדיגו ל-HP תמורת 830 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית ננוגרפיה - טכנולוגיה מהפכנית לדפוס דיגיטלי שמשתמשת בננו-חלקיקים ליצירת דיו ייחודי המאפשר הדפסה איכותית במהירות גבוהה. לנדא הציג את הטכנולוגיה לראשונה באפריל 2012 ומאז השקיע מכספו האישי מעל 220 מיליון דולר בחברה.
במהלך השנים גייסה החברה סכומי עתק: ביוני 2018 השלימה גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. המשקיעים העיקריים כללו את חברת הכימיקלים הגרמנית Altana ואת SKion GmbH של המיליארדרית הגרמנית זוזנה קלאטן, בעלת אחזקות משמעותיות ב-BMW. סך כל ההשקעות בחברה הגיע ליותר מ-1.3 מיליארד דולר.
החברה פיתחה סדרת מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות, ביניהן ה-W10P שמסוגלת להדפיס 200 מטרים רבועים בדקה בהדפסה דו-צדדית. המכונה, ששוקלת 35 טון ותופסת שטח של 200 מ"ר, נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתעשיית הדפוס. למרות החדשנות הטכנולוגית, החברה התקשתה להגיע לרווחיות והחלה לצבור חובות כבדים.
- המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסדר החוב: תשלומים מיידיים ותקווה לעתיד
ההסדר שאושר כולל תשלום מיידי של 74.5 מיליון שקל לנושים, כאשר בנק מזרחי טפחות יקבל את מלוא החוב המובטח שלו, כ-25 מיליון שקל, במסגרת שיעבוד קיים. המשקיעים הזרים, שהזרימו כ-1.4 מיליארד שקל בהלוואות המירות למניות, יקבלו החזר חלקי לפי מעמדם בהיררכיית הנושים. מדובר בגופים פיננסיים בינלאומיים משמעותיים, כולל Altana Netherlands B.V, SKion Digital Printing GmbH ו-WINDER PTE.