כשארזים נסחרת ב-126% ואפריקה נסחרת ב-15%

ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב, מסכם את אחד השבועות היותר קשים מאז ומעולם בשוק האג"ח הישראלי
ערן סטפק |

קשה מאד לסכם שבוע מסחר כל כך סוער כפי שהיה השבוע החולף בשוק האג"ח בישראל, אולם אם לתמצת זאת במשפט אחד מדובר בתוהו ובוהו של ממש, פאניקה מוחלטת, ומרדף אחרי הנזילות בכל מחיר.

ננסה להתחיל כרונולוגית, כאשר בפתיחת השבוע, למי שעוד זוכר, נראה היה שהעניינים יסתדרו (יחסית כמובן), לאחר שהדיווחים שהגיעו מעבר לים בסוף השבוע שעבר, על כך שככל הנראה יימצא רוכש לליהמן ברדרס נתנו תקווה למשקיעים. מרגע שהתבררו העובדות לאשורן, עם קניית מריל לינץ' ע"י בנק אוף אמריקה והתמוטטותו של ליהמן ברדרס החל שוק המניות ואיתו שוק האג"ח הקונצרני, בעיקר אגרות החוב המדורגות, לאבד גובה במהירות מפחידה.

בשלב זה, אגב, עדין לא הורגש מחסור כה חמור בנזילות וניתן היה לראות זאת בשוק אגרות החוב הממשלתיות, שם, למרות המדד היחסית גבוה (מישהו בכלל זוכר שהמדד עלה ב 0.8% ?) אגרות החוב השקליות נסחרו בעליות שערים.

אציין כי תגובה שכזו, קרי ירידת שערים של כ 1%-2% באגרות חוב ממדדי התל בונד, נראית לי אישית בהחלט סבירה עד מתונה מאד, בהתחשב בארוע כה גדול כקריסת בית ההשקעות ליהמן ברדרס וקניתו של בית ההשקעות מריל לינץ'.

אולם, את מה שארע בימים רביעי וחמישי בשוק אגרות החוב באמת כבר קשה מאד להסביר ממקום רציונלי, מה גם שהחדשות שהגיעו מעבר לים היו הפעם חיוביות (יחסית) לאחר שהממשל מנע את קריסת ענקית הביטוח AIG, מה שעודד את הבורסות בעולם, ואף לשעה קלה תמך בשוק המניות המקומי.

בצד זאת, התפתח ביומיים אלו משבר חמור ביותר בשוק האג"ח אותו הגדרתי בתחילת דבריי כתוהו ובוהו מוחלט. מה שככל הנראה הצית את התבערה היה קריסתן הדרמטית של אגרות החוב של חברת אפריקה ישראל, ארוע שגרר אחריו מיידית את כל אגרות החוב מסקטור הנדל"ן ולאחריו גם את אגרות החוב של חברות האחזקה הגדולות במשק. על מנת להבין, מדובר בקריסה של 25% (בשבוע!) בשערי אגרות החוב של אפריקה ישראל, חברה שעד לפני קצת למעלה משנה יכלה להנפיק את אגרות החוב שלה בתשואה של כ-4% ובפרמיה זעומה יחסית על אגרות החוב הממשלתיות המקבילות.

בעקבות הבהלה שפקדה את השוק והרצון העז להגיע אל הנזילות בכל מחיר, קרסו אגרות חוב מדורגות רבות, שרובן אגב נסחרות במדדי התל בונד השונים, בשיעורים חדים מאד, מה שגורר מיידית פדיונות כבדים מאד בתעודות הסל וקרנות הנאמנות הרלוונטיות. אלו בתורם, מאיצים כמובן את הירידות וחוזר חלילה.

מעט דוגמאות מספריות לתוצאות הצונאמי ששטף אותנו השבוע: דלק נדל"ן נסחרת בתשואה הקרובה ל-50% (מח"מ 1.6). קבוצת דלק, חברת האם, נסחרת בקרוב ל-14%. ארזים, חברה המדורגת עדיין בדרוג של BBB, נסחרת בתשואה של 126% (מח"מ 1.25). אגרות החוב של אפריקה ישראל, שעדיין, למי ששכח מדורגות A , נסחרות בקרוב ל-15%.

אגרות החוב של מבני תעשיה, להן דרוג מחמיא של AA- , נסחרות בלמעלה מ-13% במח"מים של 1-1.5. נזכיר עוד, למי שעוד מאמין שהחברות הנ"ל ישלמו את חובן במלואו, שהתשואות הנ"ל גם צמודות למדד. קצת קשה להתיחס לשוק אגרות החוב הממשלתי ולנסות להבין משהו מתוך הסערה הנוכחית, אולם בהחלט ניתן לומר, שבהתנהגותו, הפנים השבוע השוק כניסה למיתון/האטה, מה שצימצם את פערי התשואות בין אגרות החוב השקליות לבין אלו הצמודות (כלומר האינפלציה הצפויה) שעומדים כעת על בין 1.7% ל-2.5% , וזאת על אף המדד הגבוה יחסית, שפורסם השבוע, ועלה בשיעור של 0.8%.

כצפוי, לא יכלו השבוע המשקיעים למצוא נחמה גם בשוק אגרות החוב הבלתי מדורגות, אולם שם הירידות היו כל כך חדות כבר בתקופות הקודמות, כך שבחלק מן המקרים פשוט לא סחרו בהן, ובחלק אחר הירידות היו אמנם חדות, אולם לא שונות מהותית מהירידות באגרות החוב המדורגות.

נקודת אור אחת בסקטור, ולמעשה זאת נקודת האור היחידה בשוק השבוע (אולי פרט לירידת מחירי הנפט), ניתן למצוא ברכישות האגרסיביות מאד של החברות עצמן באגרות החוב אותן הנפיקו.

כך, בעלי החברות לא נותרו אדישים למתרחש השבוע בשוק ההון וקנו עשרות מיליוני ע"נ באגרות החוב במחירים זולים במיוחד, אותם בהחלט ניתן להגדיר כ"מחירי סוף עונה". בין הקונים הבולטים (וזאת רשימה חלקית):

פולאר בינ"ל, אקסטרא פלסטיק, איתמר, אלעזרא וחברת הבת הכשרה החזקות ביטוח, מעין, רבד, רוזבאד, מליבו, מידאס, יורופורט, מדיפאואר, חנן מור, ברן, קבוצת כרמל, מטיס, פאנגאיה, אירפורט סיטי, שניב, וקבוצת שרם, בעיקר בשרם פודים גרופ ובשרם פודים טכנולוגיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים

נחשפה רשת שזייפה מסמכי פטור והוציאה החזרי מס במרמה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בפשיטות נתפסו רכבי יוקרה, כספים מזומן ומסמכים; בית המשפט האריך את מעצרם של החשודים עד ל-10 בספטמבר



צלי אהרון |


מפלג ההונאה של מחוז חוף במשטרה, יחד עם יחידת חקירות מס הכנסה חיפה והצפון ברשות המסים ובליווי פרקליטות מחוז חוף, חשפו פרשייה רחבת היקף שנחקרת בשנה האחרונה. במסגרת החקירה נעצרו חמישה חשודים המשתייכים לחברות ביטוח ופיננסים, בחשד לעבירות מרמה, זיוף וקבלת דבר במרמה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.החקירה החלה כהליך סמוי והפכה לאחרונה לגלויה, עם פשיטות נרחבות שביצעו כוחות המשטרה וחוקרי רשות המסים על בתים ומשרדים ברחבי הארץ. במהלך הפעילות נתפסו רכבי יוקרה, סכומי כסף גדולים ורבים במזומן, מסמכים חשובים ומחשבים, שהיוו עדות מוחשית להיקף הפעילות של החשודים.

על פי החשד, המעורבים יצרו שיטה שיטתית של זיוף מסמכי פטור ממס הכנסה, באמצעותם הצליחו להוציא החזרי מס פיקטיביים בסכומי עתק. ההיקף הכספי של המעשים מוערך בעשרות מיליוני שקלים, כאשר מאות אנשים היו מעורבים בפרשה: חלקם כקורבנות, שנוצלו והוטעו, ואחרים כמי שסיפקו שירותים שונים או היו שותפים לעבירות.החשודים שהובאו בפני בית המשפט הוגדרו כמעורבים המרכזיים שעומדים בראש הפרשה. בקשת המשטרה ורשות המסים להאריך את מעצרם התקבלה ובית המשפט האריך את מעצרם עד ל-10 בספטמבר, דבר שדי מעיד על חומרת החשדות המיוחסים להם, ועל הצורך של החוקרים להעמיק את הבדיקות שלהם.

מעבר להיבט הפלילי, מדובר בפרשייה שנחשבת למשמעותית מאוד למשק ולמערכת הפיננסית. זיוף מסמכים רשמיים של רשות המסים פוגע לא רק באמון הציבור. הוא יוצר נזק ישיר לקופת המדינה. ואנחנו כבר יודעים כמה רשות המסים מנסה לדאוג לקופה זו - בין אם זה בעקבות המלחמה שנארכת קרוב לשנתיים וגוררת הוצאות גדולות ובין אם זה במימון צרכים נוספים. חשוב לציין - בשנת 2024 הגרעון של המדינה גדל ועמד נכון לשנה הנוכחית ( לפי מה שהגדירה הממשלה) על כ-4.8% מהתוצר. והסתכם בכ-37 מיליארד שקל מתחילת השנה. הדבר התאפשר בעיקר בעקבות רשות המסים אשר הגדילה את קופת המדינה בעיקר בעקבות המהלך של חוק המס על הרווחים הכלואים וגם בחקירות מע"מ שהורחבו בתקופה האחרונה.

בנוסף, העובדה שמדובר באנשי חברות ביטוח ופיננסים,  תחום אשר אמור לגלם יציבות ואמינות. מעלה שאלות גדולות על מנגנוני הבקרה והפיקוח בענף. האם לא יכלו לזהות את זה מוקדם יותר? איך קרה שהם הצליחו לגייס סכומים כלכך גבוהים שהגיעו להיקפים של עשרות מיליוני שקלים? ועוד שאלות רבות שנוגעות למערכת האכיפה וההרתעה כיום.

מה צפוי בהמשך?

זיוף מסמכים רשמיים והוצאת כספים מקופת המדינה במרמה,במקרה שיוכח דפוס פעולה שיטתי, עשוי להעמיד את החשודים בפני אישומים של זיוף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עבירות שעונשיהן עשויים להגיע לשנות מאסר בפועל. הארכת המעצר עד 10 בספטמבר מעידה שבית המשפט שוכנע בקיומה של תשתית ראייתית ראשונית ובחשש לשיבוש הליכים או להשפעה על עדים. ככל הנראה - ועל פי תהליכים בעבר, בשלב הבא ייבחנו שרשרת הראיות הדיגיטליות (מחשבים, טלפונים, מסמכים) והקשרים בין המעורבים, וייכרע האם מדובר ביוזמה נקודתית או ברשת מאורגנת. ככל שייווצר קו מחבר בין גורמים נוספים בענף, ייתכן שהחקירה תתרחב ותוביל לכתבי אישום גם נגד בעלי תפקידים נוספים.