פרוטוקול החלטת הריבית באנגליה: "לא נראה שבנק המרכזי באנגליה יגיע לקונצנזוס במהלך החודשים הקרובים"
קובעי המדיניות בבנק המרכזי באנגליה התפצלו ל-3 קבוצות בהחלטת הריבית בחודש אוגוסט, האחת רצתה לעלות את הריבית בכדי להילחם באינפלציה, השנייה דבקה השארת הריבית ללא שינוי בכדי להלחם במיתון המאיים, ואילו השלישית הצביעה על הותרת הריבית ללא שינוי.
המושל מרווין קינג ושישה חברים אחרים בועדת המדיניות המוניטרית הצביעו למען הותרת הריבית ללא שינוי בשיעור של 5%, כך עולה מפרסומי פרוטוקול הועידה היום. ט'ימותי בסלי הצביע לטובת העלאת הריבית, בטענה כי "המהלך יתרום לריסון הציפיות האינפלציוניות". דיוויד בלאנצ'פלאור קרא להורדת הריבית לאחר שהבנק חתך את תחזיות הצמיחה.
"לא נראה שבנק המרכזי באנגליה יגיע לקונצנזוס במהלך החודשים הקרובים", הגיבה היום לנה קומילבה, כלכלנית בטולט פרבון הממוקמת בלונדון, בראיון לערוץ בלומברג. "הבנק המרכזי באנגליה מבין שהוא יאלץ להגיב מאוחר יותר בכדי להתחמק מספירלת עלויות השכר, אך זאת על חשבון שיעור הצמיחה".
מהפרוטוקול עולה, שקינג ציין כי "הכלכלה עומדת בפני תקופת התאמה כואבת וקשה", במהלך הצמיחה תאט ומחירי הצרכנים יטפסו. בשעה שאנגליה מתקרבת בצעדי ענק לצמיחה השלילית הראשונה שלה מאז שנות ה-90, האינפלציה זינקה בחודש שעבר ביותר מפי 2, מעל יעד ה-2% של הבנק המרכזי.
בשוק מט"ח, הפאונד נחלש ביחס לדולר לרמה של 1.8572, מרמה של 1.8658 אתמול. נציין, כי המטבע האנגלי נחלש ב-6% ביחס לדולר החודש, בזמן שהמשקיעים הימרו לטובת הורדת הריבית.
בנוסף, קינג שבוע שעבר שהצמיחה הכלכלית תהיה מתונה במהלך הרבעונים הקרובים, וסרב לדחות את קיומו של המיתון במדינה. יתרה, המפעלים באנגליה הנמיכו את ציפיותיהם לקצב גידול התפוקה לרמה הנמוכה ביותר מאז 2001, כך עולה היום מסקר קונפדרציית התעשייה הבריטית.
מדיווחים אחרים עולה, כי יתכן שהכלכלה הבריטית מצליחה להחזיק את הראש מעל המים. גידול היצע הכסף באנגליה האט בפחות מתחזיות השוק בחודש יולי, כך עולה מנתוני הבנק המרכזי באנגליה. רמת ה-M4, המודדת את היקף המחזור והפיקדונות בבנקים, התחזקה ב-0.9% בחודש יולי, לאחר שטיפסה ב-1.8% בחודש יוני. הכלכלנים ציפו לעלייה מתונה יותר, בשיעור של 0.5%, על פי סקר הכלכלנים של בלומברג.
קינג, שהציג מוקדם יותר החודש את התחזיות הרבעוניות של הבנק, אמר ששיעור האינפלציה יגיע לכ-5% במהלך החודש הקרובים ויתכן שיאט מתחת לרמת היעד של הבנק, 2%, במהלך השנתיים הקרובות אם שיעור הריבית יוותר ללא שינוי. מדד המחירים לצרכן טיפס ב-4.4% בחודש יולי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
הפרוטוקול שפורסם היום מסתמן, כי הבנק המרכזי באנגליה אינו מוכן להאיץ את הצמיחה הכלכלית באנגליה על ידי הורדת הריביות. זאת, לאחר קובעי המדיניות שקלו מהלך של העלאת ריבית ושל הורדת ריבית בפגישת הועידה המוניטרית החודש. "יתכן שהעלאת הריבית תפגע בצמיחה; ואילו הורדת הריבית תסכן את הכלכלה בחיזוק אינפלציוני", נכתב בפרוטוקולים.
"יתכן שנשאר חלוקים בדעותינו למשך זמן רב, אך עם הזמן יהיה ברור יותר שחייבים לחתוך את הריבית", אמר ג'ורג באקלי, כלכלן בדויטשה בנק.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
