לאחר תקופה ארוכה בה שוק אגרות החוב התפצל לשניים: עליות בצמודים הממשלתיים ובקונצרנים המדורגים גבוה, וירידות באגרות החוב השקליות ובאג"ח חברות ללא דרוג, השבוע נשברה התבנית הנ"ל כאשר אגרות החוב השקליות היו האפיק היחידי שרשם תשואה חיובית ומנגד ירידות היו מנת חלקם של המחזיקים ביתר אגרות החוב.

אז לאחר תקופת עליות ארוכה, שהובילה לעליה חדה מאד ברמת האינפלציה החזויה ע"י שוק ההון (פערים בין גלילים לשחרים במח"מים זהים), בשבוע שעבר, ובעיקר בתחילתו, התממשו אגרות החוב הצמודות הממשלתיות, ובעצמה רבה, מה שגרר גם את התגובה המידיית של מימושים באגרות החוב הקונצרניות ה"חזקות" ,אלו שלרוב נסחרות במדדי התל בונד השונים. מנגד נרשמו עליות נאות באפיק השקלי, ורק ביום חמישי ולאחר הודעת בנק ישראל בנוגע להאצת רכישות הדולרים, התהפכה המגמה ואגרות החוב הנ"ל עברו לטריטוריה השלילית. יחד עם זאת, במצטבר, רשמו אגרות חוב אלו, כאמור, עליות שערים נאות השבוע, והציפיות האינפלציוניות כעת נאמדות בשיעור של כ-3%-3.2% במח"מים של בין שנתיים ל 10 שנים.

אבל בעוד שבאגרות החוב הממשלתיות התהפכה המגמה, הרי שבאגרות החוב הקונצרניות הבלתי מדורגות, נמשכה המגמה השלילית, ובעצמה רבה, כאשר שוב, גם השבוע ישנן אגרות חוב רבות שהשילו ממחירן אחוזים ניכרים, לעיתים אף דו-ספרתיים.

המקרה הבולט השבוע היה בחברת ארזים, שהודיעה, בסוף השבוע שעבר, על אזהרת רווח וקשיים מהותיים של שוכר מרכזי שלה. בעקבות ההודעה ירדו אגרות החוב של החברה (סדרה 2) בקרוב ל-40%, והתיצבו על תשואה של כ 37% וזאת אף לאחר שתיקנו מעט בימי המסחר האחרונים של השבוע, בין היתר בזכות רכישות של החברה עצמה של כ-12 מיליון ע"נ אגרות חוב.

גרוע מכך, אגרות החוב האחרות של החברה (סדרה 3 וסדרה 4 ) נסחרו בהיקפים דלים ביותר כך שמי שרצה למכור כמעט ולא יכל לעשות כן.

ובכל זאת "הספיקו" אגרות החוב הנ"ל של החברה לרדת אף הן: אג"ח סדרה 3 ירדה בקרוב ל-30% ואילו סדרה 4 הגדילה לעשות בירידה של כמעט 50% השבוע! ואגב, מאותה סיבה ירדו אגרות החוב של חברת מידאס השבוע בשיעור של כ-12%.

גם במקרה הזה קניות חוזרת של החברה באגרות החוב שלה עזרה מעט לאגרות החוב לאחר שהירידה המצטברת בראשית השבוע היתה בעצמה חזקה הרבה יותר.

אבל לא רק בארזים נפלה שלהבת, באגרות חוב רבות, בעיקר בלתי מדורגות או מדורגות בדרוגים לא גבוהים, נרשמו, גם השבוע, ירידות שערים חדות מאד, כהמשך לחודשים ארוכים של נפילה/צלילה/קריסה/התמוטטות שלהן.

אני מציין כאן לאחרונה, כמעט מדי שבוע, את חשיבות המעקב אחר פעולות בעלי העניין בהקשר זה.

יש לזכור שאגרות חוב רבות הגיעו לשיעורי תשואות "מפחידים" של 30%, 40% ואף יותר מכך. על כן, מתבקש מאד שבעלי העניין ירכשו חזרה את חובם בדיסקאונט ענקי (לעיתים מדובר בחצי מהערך המתואם), שכן מעט מאד חברות יכולות להתהדר ביכולת לייצר תשואה כפי שמציעה להם ההשקעה החוזרת באגרות החוב שלהן, ובוודאי כשמדובר מבחינתן באפס סיכון (בהנחה שיש כוונה אמיתית להחזיר את החוב). לכן, כשבעלי העניין אינם קונים במחירים הנוכחיים הדבר עשוי לעורר סימני שאלה כבדים מאד לגבי יכולתם/נכונותם להחזיר את החוב.

נכון הוא שלעיתים לחברה אין את יתרות המזומנים הפנויות ולכן היא אינה יכולה, גם אם היא מאד רוצה, לרכוש את אגרות החוב שלה, אבל מעטים הם בעלי העניין בחברות הללו שבחשבונם אין כספים פנוים המניבים, כמעט בודאות, תשואות נמוכות בהרבה מהתשואות שמציעות אגרות החוב שלהם.

מדוע יש בעלי שליטה שאינם משתמשים בכספים הללו לעשות זאת? האם הם יודעים כבר כעת משהו רע על החברות שלהם, מה שמונע מהם כל רצון לקניה שכזו?

ובכל זאת, ובעיקר בגלל התמשכות המשבר, אציין כי השבוע גבר מאד זרם הקניות של בעלי הענין באגרות החוב של החברות שלהם, ולמעשה כמעט מדי יום הם מדווחים על קניות בהיקפים של עשרות מיליוני ע"נ, בין אם באופן פרטי ובין אם ע"י החברות עצמן.

כך השבוע, מלבד ארזים ומידאס שכבר הוזכרו בהקשר זה, בלטו ברוכשים חברות אלבר, בסר פרויקטים, מטיס, סטארנייט, רבד, גילאון, פלג ניא, לנוקס , ענבר ואספן , שכבר תקופה ארוכה רוכשת , כמעט ללא הפסקה, את אגרות החוב שלה על אף שתשואתן אינה מן הגבוהות בבורסה.

בכל מקרה, לאור התעצמותו של המשבר, והגידול שראינו בתקופה האחרונה של רכישות כנ"ל, סביר שגם בתקופה הקרובה נראה קניות אגרסיביות של בעלי עניין, ויתכן כי תצטרפנה חברות נוספות למעגל הרוכשות.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות