המדד חילק את השבוע ל-2: מי עלה ומי ירד?

שבוע המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתי נחלק השבוע לשניים. בחלקו הראשון התנהל המסחר על רקע הירידה בשער הדולר בעקבות דבריו של נגיד בנק ישראל, מה שגרם לעליות שערים בכל האפיקים הממשלתיים ובעיקר בשוק השקלי. בחציו השני של השבוע ולאחר פרסום מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.3% לעומת ציפיות לירידה של 0.2%-0.3% נרשמו עליות שערים חדות בצמודים כמעט לאורך כל העקום (למעט הטווח הארוך) בעוד שאגרות החוב השקליות בריבית קבועה ירדו בשיעורים חדים מאד. במצטבר, אגרות החוב השקליות ירדו השבוע בשיעורים שהתקרבו על לכדי 1% בעוד שאגרות החוב הצמודות רשמו עליות של כ 1%-1.5%. כתוצאה מכך נפתחו פערים גבוהים יחסית בין אגרות החוב השקליות לעומת אלו הצמודות, פערים שמבטאים ציפיות אינפלציוניות של כ-3% ולעיתים אף יותר.

יש לציין כי באגרות החוב הצמודות בטווחים הקצרים לפדיון ובשל בעיית חוסר הסחירות שהוזכרה כאן כבר בעבר, התשואות הריאליות שליליות ( במח"מים מתחת לשנה) או כ-0.5% במח"מים שנה – שנה וחצי מה שמבטא פערי אינפלציה גבוהים במיוחד של כ-3.5%-4%.

גם שוק אגרות החוב הקונצרני נחלק השבוע לשניים כאשר באגרות החוב "החזקות" (מדורגות , נסחרות במדדי התל-בונד השונים) נרשמו עליות שערים חדות יחסית כתגובה לעליות השערים הנאות באגרות החוב הממשלתיות הצמודות. לעומתן, ברוב אגרות החוב האחרות, המשיכה הסערה שנמשכת כבר מס' חודשים, כאשר הפדיונות בקרנות הנאמנות הרלוונטיות נמשכו גם השבוע. שורה ארוכה של אגרות חוב ירדו בשיעורים ניכרים ונציין את חלקן: פסגות מימון, דיגל, אסים, פטרוגרופ, דנירקו, לנדמארק ונאות הפסגה "הסתפקו" בירידה של 6%-7%, סיאלו ירדה ב 8%, יורוגלוב 9%, בשיכון דיירים הירידות הגיעו עד לכדי 12%, אולם בנידר עם ירידות של 15% ו 24% בשתי סדרות אגרות החוב של החברה, ובאמריס, עם ירידה שבועית של 23% המצב היה אף גרוע יותר.

מנגד, על פוטנציאל הרווח שיש באגרות החוב מהסוג הנ"ל ניתן ללמוד מעליות השערים באגרות החוב של חברת ניו הוריזון, בשיעורים של 7% ו-8.6% השבוע, בעקבות הודעת החברה על אקזיט חלקי בעסקיה במזרח אירופה.