הסקטור בו נעלמו הקונים: כשהסערה בעיצומה

ערן סטפק, ממיטב בית השקעות, על השבוע בשוק האג"ח בכלל ועל השבוע הקשה של שוק האג"ח הקונצרני בפרט
ערן סטפק |

בדומה למתרחש בארה"ב, שם, בצל הסערה הפיננסית, בורחים המשקיעים אל אגרות החוב הממשלתיות, כך גם התאפיין המסחר בבורסה בתל-אביב השבוע, כאשר מלבד הסערה בשוק המניות, סוער מאד היה גם בשוק האג"ח הקונצרני. האג"ח הקונצרני ריכז עניין רב תוך כדי ירידות שערים חדות, ולעומתן המשיכו אגרות החוב הממשלתיות לעלות, לעיתים בשיעורים ניכרים, כך שבסופו של השבוע גדלו מאד המרווחים (הספרדים) בין אגרות החוב הממשלתיות לבין אלו הקונצרניות.

תהליך דומה, כאמור, מתרחש בארה"ב בשל הביטחון היחסי שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות, ואילו פה, נפדו השבוע כספים רבים מקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח כללי (בניגוד לאלו המשקיעות באג"ח ממשלתי ) מה שיצר לחץ כבד מאד על האג"ח הקונצרני בכל שכבות הסיכון.

העליות באפיק השקלי הגיעו עד לכדי 0.65%, כאשר גם השבוע אגרות החוב במח"מ בינוני של כ 4-7 שנים היוו את ההשקעה המוצלחת מכולן, אבל השבוע עליות שערים ניכרות נרשמו אפילו באגרות החוב הקצרות מאד (מק"מ לשנה) שעלו בקרוב ל-0.4% ותשואתם כעת היא 3.43%.

תשואה זו מבטאת ציפיות להורדת ריבית משמעותית ע"י בנק ישראל, ואכן השבוע ייפתח המסחר על רקע הציפיות הנ"ל, כאשר לאחר ההפתעות האחרונות מצדו של בנק ישראל (הורדת ריבית של 0.5% בפעם האחרונה וההתערבות במסחר במט"ח) קשה להעריך מה תהיה החלטתו של הנגיד השבוע, אולם ברור שהשוק מצפה להורדת ריבית בשיעור כלשהו בין היתר על מנת למנוע מהשקל להתחזק עוד.

גם האפיקים הצמודים הממשלתיים במח"מים קצרים - בינוניים היו השבוע השקעה טובה, כאשר הם עלו כ-0.5%-0.6%. מנגד במח"מים ארוכים מאד ( 10-12 שנים) נרשמו ירידות שערים חזקות יחסית של כ 0.9%.

אבל הירידות החדות באמת השבוע היו כאמור באגרות החוב הקונצרניות כאשר לאחר תקופה ארוכה בה אגרות החוב "החזקות" הפגינו עצמה רבה, השבוע הן לא יכלו לעמוד בעומס הפדיונות שהגיעו מקרנות הנאמנות ותעודות הסל. כך יכולנו לראות השבוע ירידות שערים חדות של כ-2% ולפעמים אפילו למעלה מכך באגרות החוב של חברות כמו בזק, חברת חשמל, בנק דיסקונט, דלק, אי.די.בי פיתוח וכד'.

אבל אם באגרות החוב הללו עוד ניתן היה למצוא קונים, הרי שבאגרות החוב של החברות החלשות יותר, קשה לעיתים היה למצוא קונים, ואם כבר אלו נמצאו, הרי שמדובר היה תוך כדי ירידות שערים חדות מאד.

ניתן למצוא שורה ארוכה מאד של אג"ח חברות שירדו השבוע בשיעורים דו ספרתיים :

סובריין אג"ח ירדה ב 20%, אגרות החוב של חברת בסר פרויקטים ירדו ב-18% ו-17% , אגרת החוב של אפיק הירדן ירדה ב-15% , לנדמארק אג"ח ירדה ב- 13%, דיירקט קפיטל אג"ח ירדה ב-11% וכך גם ירדו אגרות החוב של חברת אסים ואביב.

חמור מכך, באגרות חוב רבות כלל לא נמצאו קונים גם בירידות שערים חדות מאד כך שמי שמחזיקים כמויות גדולות באגרות החוב הללו פשוט לא יכולים למכור אותן, ובהעדר קניות של בעלי העניין או החברות עצמן לא נראה כי בטווח הקצר יהיה קל לצאת מסוג זה של אגרות החוב.

ואגב חוסר סחירות, באגרות החוב של חברת פסיפיקה לא מתקיים מסחר כבר למעלה מחודש בשל מה שהוגדר ע"י הבורסה כ"אי בהירות בעניני החברה" בשל אפשרות של הצגה מחדש של הדוחות הכספיים. בינתיים לאחר מספר אסיפות של בעלי אגרות החוב הוחלט על ידם להעמיד את אגרות החוב לפרעון מיידי, אולם דירקטוריון החברה החליט כי אין הצדקה לפרעון כזה כך שלא מן הנמנע שהצדדים יגיעו לבית המשפט על מנת ליישב את חילוקי הדעות, מה גם שכלל לא ברור אם יש לחברה יכולת לעמוד בפרעון מיידי לכל סדרת האג"ח. בינתיים "תקועים" בעלי אגרות החוב עם נכס בלתי סחיר, כאמור למעלה מחודש ימים, מה שכמובן מחמיר מאד את מצבם.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.