רמי לוי
צילום: BIZPORTAL
דוחות

האינפלציה והתחרות הקשה בענף המזון: גם תוצאות רמי לוי ממשיכות להיפגע

למרות עליה של 4% בהכנסות ברבעון הרביעי ל-1.7 מיליארד שקל, הרווח התפעולי ירד ב-14% ל-80 מיליון שקל והרווח הנקי נחתך אף יותר ל-50 מיליון שקל. המניה במכפיל רווח 15; החברה תחלק דיבידנד של 45 מיליון שקל (לאחר 191 מיליון מתחילת השנה)
נתנאל אריאל | (1)

אחרי דוחות שופרסל וגם ויקטורי, כעת תורו של רמי לוי לדווח על פגיעה בתוצאות גם ברבעון הרביעי של 2022. התחרות בענף חזקה, הרווחיות התפעולית נמוכה ועומדת על 2.7% אצל שופרסל, 3.1% אצל רמי לוי הוא יצא הפעם דווקא גבוה יותר (אבל גם נמוך) עם 4.7%. את הסיבה ליוקר המחיה - חפשו במקומות אחרים, לא סתם חברות בינלאומיות לא נכנסות לישראל - אין כאן מרווחים. החברה שמפעילה 56 סניפים נסחרת כעת לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל, מכפיל רווח 15. רשת רמי לוי -0.66% מדווחת אמנם על עליה של 4% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל לעומת 1.64 מיליארד שקל ברבעון המקביל, אבל זה לא הגיע לרווחיות הגולמית שנשחקה ל-24.1% לעומת 24.7% ברבעון המקביל. הסיבה היא כמובן המשך המבצעים של רמי לוי. התחרות לא פשוטה אבל רמי לוי רוצה שלא רק תחשבו שהוא זול ביחס לאחרים, אלא גם שהוא יהיה כזה, והוא משקיע בכך לא מעט - אבל מה לעשות, זה גם פוגע בתוצאות.    שורת הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכמה ב-80 מיליון שקל, ירידה של 14% לעומת 93 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי ברבעון בענף ממשיך להיות נמוך ואצל רמי לוי הוא עומד על 4.7%, ירידה לעומת 5.7% ברבעון המקביל, כאשר ברמי לוי מסבירים שהירידה נובעת בעיקר מהעלאות שכר לעובדים, הוצאות דמי שכירות והוצאות אחזקה - כלומר אינפלציה.   בשורה התחתונה, רשת רמי לוי רשמה רווח נקי רבעוני של 50 מיליון שקל, ירידה של 18% לעומת 61 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד לכ-152 מיליון שקל (כ-9% מההכנסות), לעומת כ-159 מיליון שקל (כ-9.7% מההכנסות) ברבעון המקביל. לחברה קופת מזומנים, מזומנים משועבדים והשקעות לזמן קצר של כ-912 מיליון שקל, עם חוב קטן של 15 מיליון שקל. החברה תחלק דיבידנד של 45 מיליון שקל (לאחר 191 מיליון מתחילת השנה). רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה אומר בעקבות הדוחות: "השנה החולפת הייתה שנה שבה התמודדו הצרכנים עם סביבה מורכבת של שערי ריבית עולים ולחצים של יצרנים להעלאות מחירים. אל מול זאת, המשכנו ביתר שאת לבוא לקראת הלקוחות עם העמקת המבצעים והורדת מחירים. זאת כחלק מהאסטרטגיה ארוכת השנים שלנו של הרשת להטיב עם הלקוחות ולהציע את סל המוצרים הזול במדינה, תוך הקפדה על איכות ושירות ברמה הגבוהה ביותר. צעדים אלה הביאו ב-2022 לירידה מסוימת בשיעור הרווח הגולמי, אך אסטרטגיה זו מוכיחה את עצמה היום יותר מתמיד, כאשר אנו מציגים צמיחה בהכנסות לשיא של למעלה מ-7 מיליארד שקל, ובתוך כך גידול במכירות בחנויות זהות הכולל גם את הגידול בכמות הלקוחות בחנויות הרשת, כאשר אנו בטוחים כי הלקוחות החדשים יישארו איתנו לאורך זמן וכך נגדיל את בסיס הלקוחות הנאמן של הרשת. "אני קורא ללקוחות להמשיך לקנות חכם ולהשוות חלופות שונות של מוצרים. לכל מוצר יש תחליף זול יותר, ולרוב גם לא פחות איכותי, וצריכה נבונה עשויה לחסוך לצרכנים עשרות אחוזים בכל קנייה". תוצאות שנת 2022: הכנסות של 7 מיליארד שקל, רווח של 192 מיליון שקל. הרווחיות התפעולית נשחקה ל-4.6% ההכנסות בשנת 2022 צמחו בכ-9%, חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד שקל, והסתכמו בכ-7.04 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-6.48 מיליארד שקל בשנת 2021. בחברה מסבירים כי הסיבות לגידול הן פתיחת סניפים חדשים, עלייה בפדיון חנויות זהות, גידול בהכנסות ממכירת בדיקות אנטיגן באמצעות חברת הבת גוד-פארם, וגידול בהיקפי הפעילות של החברות הבנות – קופיקס, גוד פארם, מועדון הלקוחות ופעילות הסלולר.    הרווח התפעולי בשנת 2022 הסתכם ב-320 מיליון שקל, יציבות לעומת 321 מיליון שקל בשנת 2021. שיעור הרווח התפעולי עמד על כ-4.6% לעומת כ-5% בשנת 2021. ה-EBITDA בשנת 2022 עלה בכ-4% לכ-559 מיליון שקל (כ-8.5% מההכנסות), לעומת כ-576 מיליון שקל (כ-8.9% מההכנסות) בשנת 2021.   החברה רשמה רווח הנקי של 192 מיליון שקל, ירידה של 10% לעומת 212 מיליון שקל  בשנת 2021. הסיבה נובעת לדברי החברה מהפסד בתיק ניירת ערך וכן גידול בהוצאות המימון ל-67 מיליון שקל, לעומת 45 מיליון שקל בשנת 2021.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 29/03/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    אצל רמי הרבה פרסומת, סחורה לא איכותית שירות לא טוב,חתולים ועכברים בחינם
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.