האינפלציה והתחרות הקשה בענף המזון: גם תוצאות רמי לוי ממשיכות להיפגע
אחרי דוחות שופרסל וגם ויקטורי, כעת תורו של רמי לוי לדווח על פגיעה בתוצאות גם ברבעון הרביעי של 2022. התחרות בענף חזקה, הרווחיות התפעולית נמוכה ועומדת על 2.7% אצל שופרסל, 3.1% אצל רמי לוי הוא יצא הפעם דווקא גבוה יותר (אבל גם נמוך) עם 4.7%. את הסיבה ליוקר המחיה - חפשו במקומות אחרים, לא סתם חברות בינלאומיות לא נכנסות לישראל - אין כאן מרווחים. החברה שמפעילה 56 סניפים נסחרת כעת לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל, מכפיל רווח 15. רשת רמי לוי -1.11% מדווחת אמנם על עליה של 4% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל לעומת 1.64 מיליארד שקל ברבעון המקביל, אבל זה לא הגיע לרווחיות הגולמית שנשחקה ל-24.1% לעומת 24.7% ברבעון המקביל. הסיבה היא כמובן המשך המבצעים של רמי לוי. התחרות לא פשוטה אבל רמי לוי רוצה שלא רק תחשבו שהוא זול ביחס לאחרים, אלא גם שהוא יהיה כזה, והוא משקיע בכך לא מעט - אבל מה לעשות, זה גם פוגע בתוצאות. שורת הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכמה ב-80 מיליון שקל, ירידה של 14% לעומת 93 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי ברבעון בענף ממשיך להיות נמוך ואצל רמי לוי הוא עומד על 4.7%, ירידה לעומת 5.7% ברבעון המקביל, כאשר ברמי לוי מסבירים שהירידה נובעת בעיקר מהעלאות שכר לעובדים, הוצאות דמי שכירות והוצאות אחזקה - כלומר אינפלציה. בשורה התחתונה, רשת רמי לוי רשמה רווח נקי רבעוני של 50 מיליון שקל, ירידה של 18% לעומת 61 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד לכ-152 מיליון שקל (כ-9% מההכנסות), לעומת כ-159 מיליון שקל (כ-9.7% מההכנסות) ברבעון המקביל. לחברה קופת מזומנים, מזומנים משועבדים והשקעות לזמן קצר של כ-912 מיליון שקל, עם חוב קטן של 15 מיליון שקל. החברה תחלק דיבידנד של 45 מיליון שקל (לאחר 191 מיליון מתחילת השנה). רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה אומר בעקבות הדוחות: "השנה החולפת הייתה שנה שבה התמודדו הצרכנים עם סביבה מורכבת של שערי ריבית עולים ולחצים של יצרנים להעלאות מחירים. אל מול זאת, המשכנו ביתר שאת לבוא לקראת הלקוחות עם העמקת המבצעים והורדת מחירים. זאת כחלק מהאסטרטגיה ארוכת השנים שלנו של הרשת להטיב עם הלקוחות ולהציע את סל המוצרים הזול במדינה, תוך הקפדה על איכות ושירות ברמה הגבוהה ביותר. צעדים אלה הביאו ב-2022 לירידה מסוימת בשיעור הרווח הגולמי, אך אסטרטגיה זו מוכיחה את עצמה היום יותר מתמיד, כאשר אנו מציגים צמיחה בהכנסות לשיא של למעלה מ-7 מיליארד שקל, ובתוך כך גידול במכירות בחנויות זהות הכולל גם את הגידול בכמות הלקוחות בחנויות הרשת, כאשר אנו בטוחים כי הלקוחות החדשים יישארו איתנו לאורך זמן וכך נגדיל את בסיס הלקוחות הנאמן של הרשת. "אני קורא ללקוחות להמשיך לקנות חכם ולהשוות חלופות שונות של מוצרים. לכל מוצר יש תחליף זול יותר, ולרוב גם לא פחות איכותי, וצריכה נבונה עשויה לחסוך לצרכנים עשרות אחוזים בכל קנייה". תוצאות שנת 2022: הכנסות של 7 מיליארד שקל, רווח של 192 מיליון שקל. הרווחיות התפעולית נשחקה ל-4.6% ההכנסות בשנת 2022 צמחו בכ-9%, חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד שקל, והסתכמו בכ-7.04 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-6.48 מיליארד שקל בשנת 2021. בחברה מסבירים כי הסיבות לגידול הן פתיחת סניפים חדשים, עלייה בפדיון חנויות זהות, גידול בהכנסות ממכירת בדיקות אנטיגן באמצעות חברת הבת גוד-פארם, וגידול בהיקפי הפעילות של החברות הבנות – קופיקס, גוד פארם, מועדון הלקוחות ופעילות הסלולר. הרווח התפעולי בשנת 2022 הסתכם ב-320 מיליון שקל, יציבות לעומת 321 מיליון שקל בשנת 2021. שיעור הרווח התפעולי עמד על כ-4.6% לעומת כ-5% בשנת 2021. ה-EBITDA בשנת 2022 עלה בכ-4% לכ-559 מיליון שקל (כ-8.5% מההכנסות), לעומת כ-576 מיליון שקל (כ-8.9% מההכנסות) בשנת 2021. החברה רשמה רווח הנקי של 192 מיליון שקל, ירידה של 10% לעומת 212 מיליון שקל בשנת 2021. הסיבה נובעת לדברי החברה מהפסד בתיק ניירת ערך וכן גידול בהוצאות המימון ל-67 מיליון שקל, לעומת 45 מיליון שקל בשנת 2021.
- 1.אזרח 29/03/2023 09:20הגב לתגובה זואצל רמי הרבה פרסומת, סחורה לא איכותית שירות לא טוב,חתולים ועכברים בחינם
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
