טוויטר לוגו חדש
צילום: Linda Yaccarino

הסוף לציפור הכחולה: מאסק חשף את הולגו החדש של טוויטר

איתן גרסטנפלד |
לאחר שאתמול עדכן את משתמשי טוויטר על כוונתו לשנות את שמה של הרשת החברתית שבבעלותו, היום פרסם אילון מאסק את הסמל החדש - האות "X" בצבע לבן על רקע שחור כתחליף לסמל הציפור הכחול המוכר. לפני שעה קלה חשפו מאסק ומנכ"לית טוויטר, לינדה יאקרינו, את הלוגו החדש של פלטפורמת המדיה החברתית. "X כאן! בוא נעשה את זה", צייצה יאקרינו, שפרסמה גם תמונה של הלוגו המוקרן על משרדי החברה בסן פרנסיסקו. על אף שהציוצים של השניים מציגים את הלוגו החדש, הציפור הכחולה של טוויטר נותרה בפלטפורמה לפחות בשלב זה.   הלוגו החדש מגיע לאחר שאתמול צייץ מאסק, כי בכוונתו לשנות את הלוגו של טוויטר, ושאל את מיליוני העוקבים שלו אם הם מעדיפים גם לשנות את ערכת הצבעים של האתר מכחול לשחור. הוא הוסיף כי "בקרוב נתחיל להיפרד מהמותג טוויטר, ובהדרגה גם מכל הציפורים". מספר שבועות לפני השלמת רכישת טוויטר, בשנה שעברה, אמר מאסק כי רכישת החברה תזרז את שאיפתו ליצור "אפליקצייה של הכל" בשם "X" תוך שלוש עד חמש שנים. הוא אף השווה בעבר את התוכנית שלו ל-WeChat הסינית, המשלבת הודעות, פוסטים ותשלומים, במקום אחד. בשנת 1999, ייסד מאסק את x.com כבנק מקוון, שהפך מאוחר יותר ל-PayPal. ב-2017 רכש מאסק חזרה את הדומיין x.com בחזרה מ-PayPal, תוך שהוא מציין את ה"ערך הסנטימנטלי" של שהם. בעוד שהעמוד הרשמי של טוויטר בפלטפורמה שונה ל-"X", הדומיין x.com אינו פעיל. "X הוא המצב העתידי של אינטראקטיביות בלתי מוגבלת - באודיו, וידאו, הודעות, תשלומים/בנקאות - יצירת שוק גלובלי לרעיונות, סחורות, ושירותים", צייצה יקארינו אתמול. השינוי מגיע לאחר תקופה קשה מאד עבור הרשת, בעקבות השינויים שהנהיג מאסק, אשר הביאו לצניחה בהכנסות, ולבריחה של מפרסמים ומשתמשים. לצורך שיפור מצב החברה גוייסה למשימה לינדה יאקרינו ראש מערך הפרסום לשעבר ב-NBCUniversal, שהחלה כמנכ"לית החברה בתחילת החדוש שעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.