טלוויזיה
צילום: Pixbay
פרסום ראשון

השרים ידונו: האם לחייב שירותי סטרימינג להשקיע בתוכן מקורי

ועדת השרים לחקיקה תדון בשני הקרוב בהצעה של חברות הכנסת אמילי מואטי ואבתיסאם מראענה לחייב את חברות הסטרימינג הפועלות בישראל להקצות בין 4% ל-12% מהכנסותיהן בתוכן מקורי
אלכסנדר כץ |

כמעט שנה לאחר שביקשו לתקן סעיפים בחוק התקשורת, ובצל תוכניתו של שר התקשורת יועז הנדל לשינויים עמוקים בשוק התקשורת המקומי, הצעתן של חברות הכנסת אמילי מואטי ואבתיסאם מראענה לחייב חברות סטרימינג הפועלות בישראל להשקיע בתוכן מקורי ישראלי, תידון בשני הקרוב בוועדת השרים לחקיקה - כך נודע ל"ביז מדיה". במידה וההצעה תאושר, היא תקודם לחקיקה, עם כי עשויה להיתקל בבעיות בגלל הקשיים שחווה הקואליציה.

 

הדיון בוועדת השרים מגיע זמן קצר לאחר שמיזם הסטרימינג FREETV של קשת ו-RGE, הצהיר כי למרות שלא חלה עליו חובת ההשקעה בתוכן מקורי, משום שהוא ישודר על גבי OTT (שידור על גבי אינטרנט, א"כ), הוא ישקיע 8% מהכנסותיו בתוכן מקורי, בדומה ל-HOT ו-yes – שמחויבות רגולטורית לעשות כן.

 

ההצעה של מואטי ומראענה מכוונות לכמה שירותים ספציפיים שכבר פועלים: סלקום TV, פרטנר TV, וגם אפליקציית yes פלוס ואפליקציית NEXT TV של HOT - כולן משודרות על גבי אינטרנט וכן נהנות בשלב זה מכך שלה חלה עליהן מחויבות רגולטורית.

.

עוד בנושא סטרימינג:

* הסקר שאמור לשכנע בנחיצותו של מיזם הסטרימינג FREETV

קשת תוקפת את הרשות השנייה: מעכבת יותר משנה החלטה על FREETV

מלחמת הסטרימינג: על מה בדיוק רבים HOT וקשת?

* ראיון TV: "שוק הסטרימינג הבינלאומי נמצא ברוויה מסוימת"

.

תעשיית הטלוויזיה המקומית נמצאת בשנים האחרונות בפריחה כלפי חוץ – עם תוכן רב שנמכר לחו"ל. ומאידך, היא נמצאת גם בסכנה, וזאת משום שההכנסות של הפלטפורמות הרב-ערוציות HOT ו-yes הולכות וקטנות, וכפועל יוצא – גם ההשקעה בתוכן מקורי. הירידה בהכנסות נובעת בין היתר מהחדירה המאסיבית של נטפליקס לישראל, וגם בשל התחרות המקומית. yes ו-HOT גם הקימו מיזמים חליפיים על גבי האינטרנט (כאמור yes פלוס ו-NEXT TV ) שמציעות שירותי טלוויזיה מוזלים יותר, שאינם מפוקחים על ידי הרגולציה, ולכן אינם צריכים להקצות חלק מהכנסותיהם לתוכן. הערכות הן שמדובר על ירידה של כ-100 מיליון שקל בהשקעה בהפקות מקור, שפוגע בתעשייה שמספקת "מקומות עבודה ופרנסה לאלפי עובדים, ביניהם תסריטאים, במאים, מפיקים, אנימטורים, מלהקים, שחקנים, תאורנים, מקליטים, מעצבים, מלבישים, עורכים ובני משפחותיהם", כפי שנכתב בהצעה.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

בדברי ההסבר של הצעתן של מראענה ומואטי, נכתב: "שוק השידורים חווה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. מגזר הטלוויזיה הרב-ערוצית, שנשלט בעבר באופן בלעדי על ידי חברות הכבלים והלוויין, נפתח לתחרות מצד מתחרים נוספים, המעבירים תכנים על גבי רשת האינטרנט... שירות ה-OTT משנה באופן דרמטי את שוק השידורים, ומערער מודלים עסקיים שהתבססו על אמצעי הפצה והעברת תוכן כמקשה אחת".

 

"הרגולציה הקיימת כיום בחוק התקשורת המסדירה את שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית למנויים, ומופקדת בעיקרה בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, חלה כיום רק על מי שמשדר באמצעות תשתית כבלים או לוויין, ואינה חלה על אותם שחקנים חדשים המציעים את שירותיהם על גבי האינטרנט", נכתב. "העדר האסדרה בחוק התקשורת לגבי שחקנים המשדרים על גבי רשת האינטרנט בלבד יוצר כשלי שוק רבים, הכוללים היבטים של פגיעה בתחרות, העדרה של חובת רישיון לפעילותם של השחקנים החדשים, וכן העדר פיקוח על השחקנים החדשים בכל הנוגע לאופן ההפרשה התקציבית מסך ההכנסות השנתיות הכוללות של אותם שחקנים להפקה או רכישה של הפקות מקומיות".

 

ההצעה של מראענה ומואטי לתיקון חוק התקשורת, תחייב את כל גופי השידור, בטלוויזיה, באינטרנט, בלוויין, או כל פלטפורמה אחרת, להשקיע אחוז מהתקציב שלהם בהפקות מקומיות. על כמה מדובר? בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע בעל היקף פעילות בינוני מוגדר כספק תכני חוזי-שמע שסך ההכנסות השנתיות הכוללות שלו מהעברת תכני חוזי-שמע הוא 50 מיליון שקלים ומעלה בשנה, ולא יותר מ-100 מיליון שקלים בשנה. אותו ספק יצטרך להשקיע "סכום שינוע בין 4% בשנה הקובעת, לבין 10% בשנתיים שלאחר השנה הקובעת".

 

"בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע בעל היקף פעילות רחב" מוגדר כספק תכני חוזי-שמע, שסך ההכנסות השנתיות הכוללות שלו מהעברת תכני חוזי-שמע הוא למעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה, יצטרך להשקיע 12% מהכנסותיו השנתיות "לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני".

 

מנכ"ל איגוד עובדי הטלוויזיה והקולנוע איתמר אביטן, מסר ל"ביז מדיה": "שוק השידורים חווה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. הטלוויזיה הרב-ערוצית, שנשלטה בעבר באופן בלעדי על ידי חברות הכבלים והלווין, נפתחה לתחרות מצד מתחרים נוספים המעבירים תכנים על גבי רשת האינטרנט, ללא כל רגולציה המחייבת אותם בהשקעה בהפקות מקור מקומיות. הצעת החוק מתקנת את חוק התקשורת כך שגם גופים המשדרים תוכן על גבי האינטרנט יחויבו בהשקעה בהפקות מקומיות ששומרות על התרבות הישראלית ומעניקות גם פרנסה לאלפי עובדים, ביניהם תסריטאים, במאים, מפיקים, אנימטורים, מלהקים, שחקנים, תאורנים, מקליטים, מעצבים, מלבישים ועורכים".

בתוך כך, איגוד המפיקים פרסם היום מכתב "לכל מאן דבעי" בו ציין כי התרשם מהודעת FREETV על השקעה של 8% מההכנסות שלה בתוכן מקורי, וכי הוא קורא לכל הפלטפורמות שפועלות על גבי אינטרנט לעשות כן, וכי יש להסדיר את פעילות חברות הסטרימינג.

 

בין היתר פרסם כי על פי דוח מועצת הכבלים והלווין לשנת 2019, חלה ירידה של 34 מיליון שקלים בחובות ההשקעה של HOT ו-yes, כלומר ירידה של כ-5% רק בשנה זו. "ב-2016 עמד סכום ההשקעה בהפקות מקור קנויות על 292 מיליון שקלים לשנה, כלומר ירידה של 54 מיליון שקלים בחובת ההשקעה בשלוש שנים, כתוצאה מירידה בהכנסות. באיגוד מציינים למשל כי חברת yes "דיווחה בדין וחשבון השנתי של חברת בזק ברבעון הראשון 2022, כי 47% מלקוחותיה עברו לשירות ה-OTT שלה, שאינו נמצא תחת רגולציה ואינו חייב בהשקעה בהפקות מקור. המשמעות ליצירה המקורית בישראל הינה קטסטרופלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טלוויזיה
צילום: Pixbay

HBO Max מגיע לישראל: מה צריך לדעת על השירות החדש

השירות יושק ב-13 בינואר כשירות סטרימינג עצמאי, עם שני מסלולים חודשיים וגישה גם דרך פלטפורמות מקומיות קיימות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה HBO סטרימינג

שירות הסטרימינג HBO Max יושק בישראל ב-13 בינואר כשירות עצמאי, ויצטרף לשוק מקומי שכבר די צפוף. השירות יעלה עם שני מסלולים חודשיים, ויהיה זמין גם ברכישה ישירה וגם דרך פלטפורמות ישראליות קיימות, כך שההצטרפות לא חייבת לעבור רק דרך האפליקציה של HBO Max.

המהלך הזה שם על השולחן עוד שחקן בינלאומי בזירה שבה כבר פועלות Netflix, Amazon Prime Video ו-Disney Plus, לצד שירותי הטלוויזיה של yes, HOT וסלקום-TV. בפועל, HBO Max מגיע בתקופה שבה המאבק הוא פחות על עצם ההגעה למסך ויותר על זמן הצפייה ועל השאלה כמה מנויים בית אחד באמת יכול או מרגיש צורך להחזיק במקביל.


שני מסלולים וספריית תוכן שמגיעה עם מותג מוכר

HBO Max יפעל בישראל במודל של שני מסלולים חודשיים. המסלול הסטנדרטי יעלה 50 שקל לחודש וכולל צפייה בשני מכשירים במקביל באיכות HD, לצד אפשרות להוריד עד 30 תכנים לצפייה אופליין. זה משרת שימוש יומיומי רגיל, במיוחד למי שלא מחפש 4K או כמה מסכים בבית.

המסלול המורחב יעלה 65 שקל לחודש ויאפשר צפייה בארבעה מכשירים במקביל באיכות 4K Ultra HD, עם תמיכה בשמע Dolby Atmos, וגם הורדת עד 100 תכנים. בנוסף, מנויים במסלול הבסיסי יוכלו להוסיף חבילת ספורט בתוספת של 20 שקל לחודש, מה שמרחיב את ההצעה מעבר לסדרות וסרטים ואולי מציע אותם כחלופה במקום שילוב של מספר פלטפורמוט סטרימניג.

בצד התוכן, HBO Max מגיע עם סדרות מקור כמו House of the Dragon, The Last of Us, The White Lotus ו-Euphoria. לצד זה יש גם סרטים כמו The Batman, Dune וסרטי Harry Potter, וגם סדרות ותיקות שממשיכות לעבוד חזק כמו Friends ו-The Big Bang Theory. בתוך החבילה יש גם דוקו וריאליטי, כך שההיצע לא נשען רק על כותרות פרימיום.

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיות

הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14

גם אתמול אף אחד מערוצי הטלוויזיה לא שידר תוכן מקורי, למעט תכנית הסאטירה "ארץ נהדרת"; מבחינת המהדורות המרכזיות, הפער בין 12 ל-14 הולך ומצטצמם ועומד על עשרות אלפים בודדים בלד - לטבלת הרייטינג המלאה

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של חדשות 12 היא המהדורה הנצפית ביותר ובפער על פני מהדורות החדשות האחרונות. זו המהדורה הדומיננטית בעשורים האחרונים והיא לא מאויימת. ועדיין, מגמת ההיחלשות של 12וההתחזקות של 14 נמשכת, אם כי בקצב קטן יותר ממה שהיה בשנתיים-שלוש שנים האחרונות. ערוץ 14 שזוכה לפופולאריות של תומכי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם רייטינג שצומח, אבל לא כמו בשנים האחרונות. 

מהדורת החדשות של 12 השיגה אמש רייטינג פושר יחסית של 11.6% וכמות צופים של 285 אלף. בד בבד, ערוץ 14 עמד על 8.2% אבל מבחינת כמות צופים עמד על 229 אלף.

מבחינת שאר המהדורות, חדשות 13 חזרו לנורמה, עם 4.7% ו-125 אלף צופים. מהדורת החדשות של כאן11 הפגינה יציבות מבחינת המיקום, אבל המשך היחלשות מבחינת הרייטינג וכמות הצופים, עם 4.3% רייטינג בלבד ו-106 אלף צופים בסך הכל.

החיפוש אחר התוכן המקורי בפריים טיים

גם אמש לא הועלה שום תוכן מקורי בפריים טיים. אמנם הפקה כמו "ארץ נהדרת" רוויה בכתיבת תכנים, אבל זו עדיין לא סדרת טלוויזיה מקורית. כך או כך, ארץ נהדרת היא להיט זהב של שנים רבות, וגם אמש היתה התכנית במקום הראשון, עם 14.8% רייטינג ו-368 אלף צופים. אחריה היתה עוד תכנית שמניבה רייטינג גבוה וקבוע, "הפטריוטים" של ערוץ 14, שהיתה עם 9.1% רייטינג ו-287 אלף צופים. במקום השלישי היתה "יהיה טוב" של כאן11, עם החלק השני של הראיון של עמרי אסנהיים עם אלי פלדשטיין,  שעמדה על 8.5% ו-207 אלף צופים. לאחר היתה "המקור" של רשת עם 4%, ו-113 אלף צופים בלבד. 

תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם אלמוג בוקר, ורייטינג של 2.8% ו-72 אלף צופים. אחריה היתה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר, עם 2.5% רייטינג ו-51 אלף צופים, ואילו העולם הבוקר של 13, היתה במקום השלישי עם 1.8% רייטינג ו-53 אלף צופים. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת, עם אדווה דדון היה במקום הראשון עם 2.6% ו-63 אלף צופים, על הבוקר" של 14, עם נוי בר, היה במקום השני, עם 1.5% ו-34 אלף צופים, ואילו "פותחים יום" של רשת היה במקום האחרון , עם 1% ו-24 אלף צופים בסך הכל.