טוויטר רשת חברתית אפליקצייה פלאפון
צילום: Istock

המהפכה שמתכנן מאסק והחשש של חובבי סתימת פיות

מאסק לא קנה את טוויטר רק כדי להוסיף עוד חברה לאוסף אלא כי, לדבריו, היא חיונית לשמירת חופש הביטוי. זו בדיוק הסיבה שממשטרי השיח חוששים מהאפשרות שאנשים יוכלו להתבטא שוב בחופשיות ברשת החברתית
גיא טל | (11)

אלון מאסק מבהיר חזור והבהר שהוא בא לטוויטר כדי לשנות, שלא לאמר לנער את הרשת החברתית מכמה פגמים שדבקו בה לשיטתו.

טוויטר אולי לא מצליחה כל כך להרוויח כסף, אך היא הפכה בשנים האחרונות לרשת החברתית המשפיעה ביותר על השיח הציבורי. ככל שפייסבוק הופכת להיות פחות רלוונטית, ורשתות כמו אינסטגרם או טיק טוק מתמקדות יותר בבידור ובדור הצעיר, הרשת בה מתנהל השיח הציבורי, הפוליטי והתרבותי האמיתי היא הרשת עם הלוגו של הציפור הכחולה, או כפי שמאסק קרא לה: "כיכר השוק הדיגיטלית". 

מאסק הסתכל על הכיכר הזאת ולא אהב את מה שראה, כך לפחות לפי הציוצים שלו שכבר נתנו כיוון כללי לשינויים שהוא רוצה לעשות. הוא ראה בכיכר הזו צנזורה וחסימות סלקטיביות, כשנשיא ארצות הברית לשעבר, שמעל 70 מיליון אמריקאים הצביעו לו בבחירות האחרונות, נחסם באופן קבוע, בעוד נשיא אירן יכול להפיץ רעל אנטישמי ואנטי מערבי באופן חופשי.

"השקעתי בטוויטר" כתב מאסק במסמכים שהגיש ל-SEC לצורך הצעת הרכישה שלו, "ואני מאמין בפוטנציאל שלה להיות פלטפורמה לחופש הביטוי ברחבי העולם, ואני מאמין שחופש הביטוי הוא מרכיב הכרחי לדמוקרטיה מתפקדת". בהתבטאות אחרת הוא אמר כי טוויטר היא כיכר העיר הדיגיטלית היכן שנידונים נושאים חיוניים לעתיד האנושית, ולכן הכרחי לשמור שם על חופש הביטוי, שלא כמו המדיניות הנוכחית עם הצנזורה הסלקטיבית. 

ספקולציות שונות דיברו על כך שמאסק עתיד להחזיר לתחיה את החשבון המיתולוגי של טראמפ (כולל הקאפס לוק), אך הנשיא לשעבר הבהיר שאין לו שום כוונה לחזור לטוויטר, ושהוא יפעל מהרשת החברתית החדשה שהוא מייסד - Truth. בינתיים, DWACU, הספאק המיועד לאותה רשת חברתית, התרסק במסחר אמש ב-9% וממשיך במגמה השלילית המאפיין אותו לאחרונה לאור הקשיים בה נתקלת הרשת החברתית החדשה. 

המדיניות החד צדדית של טוויטר מצאה חן בעיני כמה חובבי מישטור השיח והנדסת תודעה מהצד הפרוגרסיבי. ג'ף גאבריס, פורפסור באוניברסיטת ניו יורק אמר שטוויטר נאבקה מזה זמן ארוך לבנות נוסחה שתאפשר למשתמשים להתבטא בחופשיות בעוד היא מגבילה את התוקפנות, דיסאינפורמציה ודיבור רעיל. מאסק, לדעתו, עלול לפגוע ב"הישג" הזה. כמה נוח לסמן כל דיבור של יריב פליטי, נציגה של כמעט חצי אומה, כ"רעיל" וכך לסתום לו את הפה. כנגד אותם "אדוני הארץ" סותמי פיות חסרי מודעות עצמית יוצא מאסק. 

איתן צוקרמן, מנהל יוזמה לתשתיות דיגיטליות ציבוריות באוניברסיטת מסצ'וסטס מצטער על כך שפלטפורמה כה חשובה נמצאת בידי "מיליארדי אינטרנט צעירים", כשהוא מציין גם את פייסבוק, אינסטגרם ווואטסאפ בהם שולט מארק צוקרברג (לא ברור עד איזה גיל יחשב מאסק בן ה-50 כצעיר בעיניו). "אני חושב שאנשים צריכים להרגיש מודאגים מאד מכך שהרעיון שלשני אנשים כאלה, שעשירים באופן בלתי נתפס ויש להם דעות ואמביציות מורכבות יש השפעה כה משמעותית על מה שאנו אומרים או לא אומרים ברשת ואיך הסביבה הזו פעולת".

קיראו עוד ב"גלובל"

גם פה הצביעות כמובן חוגגת. עד כה בעל מניות משפיע מאד בטוויטר היה בית המלוכה הסעודית, שפחות ידוע בערכים דמוקרטיים המושרשים בתרבות השלטונית שלו, והדבר פחות הפריע לצוקרמן. בנוסף, מיליונרים ששולטים בגופי תקשורת אינם דבר חדש בנוף הציבורי, כך לדוגמה רשת סי אן אן הייתה בבעלות המיליארדר טד טרנר. אז למה זה שהוא צעיר (?) או בא מהאינטרנט אמור ליצור בעיה מיוחדת. זו הרי בדיוק כוונת מאסק, שזהות הבעלים לא תשפיע על התוכן שיוצג במערכת. 

מאסק מעוניין בשינויים נוספים. הרשת החברתית מלאה בבוטים וסובלת גם ממשק בעייתי ולא מושך. הוא רוצה, על פי ציוציו, ליישם מנגנונים שיוודאו שהתוכן מגיע ממשתמשים אמיתיים ולא מבוטים, וכן להפוך את הממשק לידידותי ונוח יותר. הוא הצהיר גם שיהפוך את הקוד עליו בנויה הרשת לפתוח כך שתהיה שקיפות לגבי הדרך בו האלוגריתם מציג בפנינו את הציוצים שהוא מוצא לנכון. 

מאסק הצהיר בראיון קצת לאחר הגשת ההצעה כי אין לו עניין עסקי בטוויטר וכי "זו אינה דרך לעשות כסף". אך בכל זאת, קרוב לוודאי שהוא לא יתעצב על ליבו אם העסק יכניס סוף סוף קצת מזומן. מאסק, על פי ציוציו, חושב על שינוי המודל העסקי באופן שיתבסס יותר על מינויים מאשר על פרסומות, ובכך ינסה להפוך את הרשת לקצת יותר רווחית. 

אחרים מפקפקים בטהרת הכוונות של מאסק. הארי קראמר מבית הספר לניהול Kellogg אמר בהקשר הזה: "אתה לא מבזבז 50 מיליארד דולר על משהו שאתה לא חושב שהוא יהיה כלכלי. הוא בחור מבריק, אז אולי הוא ימצא דרך לעשות דברים שיתאימו לדרך בה הוא רוצה להפעיל את זה. אני לא חושב שמישהו עושה מהלך של צדקה בגובה 50 מיליארד דולר בגלל שהוא אוהב את חופש הביטוי". 

ייתכן שהדרך להפוך את החברה לרווחית יותר עובר דרך מודל המנויים. לאחר שרכש 9% מהחברה, וחשב להצטרף לצוות הניהול, מאסק צייץ על האפשרת לשפר את הגירסה בתשלום של טוויטר שעולה כיום 2.99 דולר לחודש עם תוספת של פיצ'רים מסוימים, דבר שייתכן שייצור הכנסות במקום מודל הפרסומות עליו מבוססת כיום טוויטר. "היכולת של תאגידים להכתיב מדיניות תלויה מאד כשטוויטר תלויה בפרסומות כדי לשרוד".

כך או כך, נראה שהתקופה הקרובה תהיה מעניינת מאד בהקשר של טוויטר. אם יש משהו שיש קונצנזוס לגביו זה שמאסק יודע לעשות כותרות ולעורר רעשים. בתוך כל הרעש שהוא עוד ייצור, טוויטר תעבור באופן כמעט וודאי מספר שינויים חשובים, החל מהרחבת חופש הביטוי ועד שינוי ממשק המשתמש והמודל העסקי, ומי יודע, אולי אפילו תתווסף סוף סוף היכולת לערוך ציוצים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טארמפ :לשתות אקונומיקה נגד קורונה (ל"ת)
    חופש ביטוי לגבלס 26/04/2022 15:53
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שרה 26/04/2022 15:10
    הגב לתגובה זו
    אמנם לא בטוח שתפרסמו אבל, אולי סוף כל סוף תהיה רשת שאפשר להביע דיעות שלא בעד השמאל, אולי אפשר יהיה לקרוא דעות יותר אמיתיות של דיעות שונות, אני בכל אופן שמחה בשביל מצביעי דמוקרטיה אמיתית ולא משבחת רק דיעות שמאל.........
  • 5.
    כל הכבוד למאסק נמאס לנו הפרוגרסיביות הבולשביקית רוצים ח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 26/04/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
  • מאסק גאון (ל"ת)
    1 בדור 26/04/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הפוך 26/04/2022 14:03
    הגב לתגובה זו
    שיח אלים ומניפולטיבי.
  • 3.
    ירושלמי 26/04/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    חופש ביטוי בלתי מוגבל זה חופש להסית, חופש לגזענות ולאנטישמיות ולתיאוריות קונספירציה אינסופיות, חופש להונאה ולראמאות ולאחיזת עינים, חופש להכפשה והשמצה ודיבה, חופש להפעלת לחצים חברתיים וחרמות שגורמים לצעירים להתאבד, חופש לשיימינג, להפצת מידע אישי ודיסקרטי ותמונות פרטיות מביכות
  • 8 26/04/2022 23:02
    הגב לתגובה זו
    בפועל, התקשורת הפכה לשחקן ולמעצב תודעה על פי אינטרסים ושיוך פוליטי.
  • 2.
    לרון 26/04/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
    "נשיא העולם",סליחה נשיא ארה"ב,הכל התחיל באובמה שניצל את האינטרנט להיבחר,טראמפ ראה כי טוב.....וממשיך,מטרתו נשיאות ארה"ב ותו לא,מעבר לזה הכל אמצעים המשרתים מטרת על זו
  • 1.
    בקשב 26/04/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    לא סביר שאדם ישקיע 40 מיליארד דולר רק בשביל חופש הביטוי. חושש מהכוונות הנסתרות של מאסק. האם גם הוא רוצה כלי תקשורת לכופף אותו לאינטרסים שלו?
  • משה ראשל"צ 26/04/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    ואני נחסם בושה לטוויטר
  • שוקי 26/04/2022 12:55
    הגב לתגובה זו
    מה בעיה? נוני מוזס לא משפיע בעיתון שלו?
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.