סייבריזן הישראלית שואפת לצאת להנפקה לפי שווי של 5 מיליארד דולר
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על פי מקורות אנונימיים, כי הסטארט אפ הישראלי בתחום הסייבר סייבריזן (Cybereason) בו מושקעים בין השאר קרן ההשקעות ויזן פאנד 2 של סופטבנק וחטיבת הענן של גוגל GOOGLE , וכן קרן ההשקעות
של שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיבן מנושין, מתקדם לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט הצפויה להיות במחצית השניה של השנה, והגיש תשקיף חסוי לקראת ההנפקה.
סייבריזן הוערכה ב-3 מיליארד דולר בסבב האחרון שנערך בשנה שעברה ובו גייסה 275 מיליון דולר. עד כה גייסה
החברה קרוב ל-750 מיליון דולר. היא הוקמה בשנת 2012 על ידי ליאור דיב, יוסי נער ויונתן עמית. היא מעסיקה יותר מ-700 עבדים כמחציתם בישראל.
סקטור הסייבר בכלל וחברת סייבריזן בפרט נהנו בתקופת הקורונה מצמיחה מהירה עקב המעבר של עובדים לעבודה מרחוק שחייב
הערכות מתאימה להגנות סייבר. סייברסיזן מתחרה ב סנטינל וואן הישראלית שנסחרת לפי שווי של 12 מיליארד דולר כעת, וקראודטרייק האמריקנית הנסחרת לפי שווי של 41.4 מיליארד דולר. שתי החברות הללו הונפקו בשנתיים האחרונות.
- משווי של 5 מיליארד דולר ל-300 מיליון - ההתרסקות של סייבריזון
- השקרים בהייטק - השווי, העובדים, התדמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
/>
החברה מפתחת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית ומציעה שירותים שונים להגנה ומניעה מפני תוכנות כופר ושאר התקפות סייבר. החברה אף פיתחה תוכנה שנועדה למנוע התקפות על סוכנויות של ממשלת ארצות הברית. מוצרי החברה מותקנים על מוצרי הקצה כגון טלפונים או מחשבים.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
