סייבריזן הישראלית שואפת לצאת להנפקה לפי שווי של 5 מיליארד דולר
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על פי מקורות אנונימיים, כי הסטארט אפ הישראלי בתחום הסייבר סייבריזן (Cybereason) בו מושקעים בין השאר קרן ההשקעות ויזן פאנד 2 של סופטבנק וחטיבת הענן של גוגל GOOGLE , וכן קרן ההשקעות
של שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיבן מנושין, מתקדם לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט הצפויה להיות במחצית השניה של השנה, והגיש תשקיף חסוי לקראת ההנפקה.
סייבריזן הוערכה ב-3 מיליארד דולר בסבב האחרון שנערך בשנה שעברה ובו גייסה 275 מיליון דולר. עד כה גייסה
החברה קרוב ל-750 מיליון דולר. היא הוקמה בשנת 2012 על ידי ליאור דיב, יוסי נער ויונתן עמית. היא מעסיקה יותר מ-700 עבדים כמחציתם בישראל.
סקטור הסייבר בכלל וחברת סייבריזן בפרט נהנו בתקופת הקורונה מצמיחה מהירה עקב המעבר של עובדים לעבודה מרחוק שחייב
הערכות מתאימה להגנות סייבר. סייברסיזן מתחרה ב סנטינל וואן הישראלית שנסחרת לפי שווי של 12 מיליארד דולר כעת, וקראודטרייק האמריקנית הנסחרת לפי שווי של 41.4 מיליארד דולר. שתי החברות הללו הונפקו בשנתיים האחרונות.
- משווי של 5 מיליארד דולר ל-300 מיליון - ההתרסקות של סייבריזון
- השקרים בהייטק - השווי, העובדים, התדמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
/>
החברה מפתחת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית ומציעה שירותים שונים להגנה ומניעה מפני תוכנות כופר ושאר התקפות סייבר. החברה אף פיתחה תוכנה שנועדה למנוע התקפות על סוכנויות של ממשלת ארצות הברית. מוצרי החברה מותקנים על מוצרי הקצה כגון טלפונים או מחשבים.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית ופיננסים: כלי עזר או סיכון לכסף שלנו?
יותר ויותר משקיעים, צעירים ומבוגרים, פונים לבינה מלאכותית כדי לקבל תשובות מהירות על שאלות פיננסיות, להבין את שוק ההון ואף לבחור מניות. אבל מומחים מזהירים שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה לנהל עבורנו כסף באופן עצמאי. היא יודעת להסביר מונחים ולהציע רעיונות,
אך עלולה לטעות, להציג הנחות לא עקביות או לפספס נתונים חשובים. כדי להשתמש בה נכון, צריך לדעת מה לשאול, איך לבדוק את המידע ומה לא לעשות.
בינה מלאכותית נהפכה בשנים האחרונות לאחד הכלים המרתקים בעולם הפיננסים, אך גם לאחד המבלבלים. ניק הולמן, מנהל התכנון הפיננסי ב-Betterment, מסביר כי היתרון הגדול של כלים כמו ChatGPT הוא המהירות והנגישות שלהם - תשובות שמגיעות בתוך שניות, הסברים שמפשטים מונחים מורכבים, ורעיונות שמאפשרים לכל אחד להרגיש כמו אנליסט בשוק ההון. אבל לצד ההזדמנות מסתתר סיכון: משקיעים רבים כלל לא יודעים אילו שאלות לשאול או באילו מונחים מקצועיים להשתמש. במקרים אחרים, גם כשהשאלה מדויקת, הבינה המלאכותית עלולה לספק תשובות שגויות או סותרות.
הולמן מספר על מקרים שבהם ChatGPT חישב תרחיש השקעה אחד עם אינפלציה של 2% ובתרחיש אחר השתמש ב־3%, או חישב עלות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה שכללה שכר לימוד בלבד מבלי לקחת בחשבון עזרי לימוד והוצאות מחיה. ב־OpenAI, החברה שמפעילה את ChatGPT, מודעים לכך ומזכירים במפורש כי המידע עלול לא להיות מדויק, ושאין להסתמך עליו כתחליף לייעוץ מקצועי או כ"אמת מוחלטת".
למרות האזהרות, הציבור מאמץ את הטכנולוגיה בקצב מהיר. סקר עדכני של מכון Pew מצא כי מאז קיץ 2023 הוכפל כמעט שיעור המשתמשים ב-ChatGPT בארה"ב, וכיום 34% מהמבוגרים באמריקה אומרים שניסו את הכלי לפחות פעם אחת. סקר נוסף של Experian הראה שכמחצית מהנשאלים כבר משתמשים או מתכננים להשתמש בבינה מלאכותית לניהול כספים, עם שיעורים גבוהים במיוחד בקרב צעירים: 67% מבני דור ה־Z ו-62% מהמילניאלס דיווחו שהם כבר משתמשים בכלים האלה באופן פעיל.
ברוב המקרים כלי AI סיפקו תשובות שגויות או ספוקלטיביות
מומחים מדגישים כי הבינה המלאכותית (AI) יכולה להיות שימושית מאוד בשלבי ההתחלה של קבלת החלטות פיננסיות. היא יכולה להסביר מהו תיק 60/40, לפרט אילו תעודות סל מובילות עוקבות אחר מדד S&P 500 או להסביר מהי שיטת Dollar Cost Averaging לפיזור השקעות לאורך זמן. היא גם יכולה להציג רשימות של מניות טכנולוגיה מובילות או לקרוא בעבורך דו"חות רווח והפסד. עם זאת, מחקר שפורסם השנה על ידי Tow Center for Digital Journalism גילה כי ביותר מ-60% מהמקרים הכלים האלה סיפקו תשובות שגויות או ספקולטיביות, ולעתים קרובות הם אינם יודעים לסרב לשאלה כשהמידע אינו קיים, ובמקום זאת מספקים תשובה שגויה בביטחון רב.
- סין מצמצמת את הפער ב-AI: המניות הסיניות זינקו פי 2.5 מהנאסד"ק
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' ואסנט דהר, מומחה למדעי הנתונים מבית הספר לניהול עסקים של אוניברסיטת NYU, מסביר כי, "כדי להפיק ערך אמיתי מ-ChatGPT, צריך לדעת להעריך את מה שהוא אומר, בייחוד אם מתכוונים לפעול על סמך ההמלצות שלו". לדבריו, הכלי מתאים במיוחד למי שכבר מבין היטב את עולם הפיננסים ויודע להצליב מידע ולהטיל ספק במסקנות המתקבלות. דוגמה בולטת לכך הוא ג'ון ניניה, בן 25 מלונג איילנד, שהחל להשקיע בשוק ההון כבר בגיל 16. לאחר שסיים את לימודיו, הוא עבד כאנליסט פיננסי וכיום הוא מנהל בקרן גידור. לדבריו, ChatGPT מסייע לו לזהות הזדמנויות השקעה במהירות, להשוות בין חברות, לאתר נתונים פיננסיים כמו יחס רווח למחיר ותשואות צפויות, ואף לבדוק רקע על הנהלת החברות. בתקופה של עימות פוליטי סביב הורדת ריבית בארה"ב, ניניה שאל את ChatGPT על שלושת קבלני הבנייה הגדולים במדינה והשווה את הנתונים הפיננסיים שלהם. בעקבות המידע שקיבל הוא בחר להשקיע במניות שנראו לו אטרקטיביות במיוחד ביחס להכנסות שלהן.
