דן מסיקה על בד
צילום: תמיר ארט artamir
דוחות

על בד: הכנסות יציבות של 380 מ' ש'; הרווח התפעולי ירד ב-40%

עלייה במחירי ההובלה פגעו בשולי הרווח התפעולי וייקור חומרי הגלם פגע בשוליים הגולמיים. באחד המגזרים החברה גלגלה את הייקור ללקוחות, אך קיזוז זה מוגבל. בארה"ב הביקושים פחתו, ואלה שנותרו מסופקים במידה רבה ע"י מתחרים מחוץ למדינה
איתי פת-יה | (4)
נושאים בכתבה אינטגרציה על בד

יצרנית הבדים הלא ארוגים על בד -0.28%  מדווחת על עלייה קלה בהכנסות הרבעון השני של השנה, שהסתכמו ב-380 מיליון שקל מול כ-379 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד בכ-40% לסך של 26.5 מיליון שקל מרמה קודמת של כ-44 מיליון שקל, ושוליו ירדו מ-12% ל-7%, גם בשל פגיעה ברווחיות הגולמית שירדה מ-26% ל-23%. מניית החברה יורדת ב-7% בשעה זו במסחר.

בשלוש המגזרים ההכנסות היו דומות לרבעון המקביל: החברה הכניסה 333 מיליון שקל ממגזר המגבונים (332 מיליון שקנה קודם לכן), 83.3 מיליון שקל ממגזר הבדים (83.5 מיליון בזמנו) ו-43.7 מיליון במגזר ההגיינה הנשית (טמפונים; 41 מיליון שקל אז).

למרות זאת, הרווח התפעולי במגזר המגבונים נחתך מ-38.2 מיליון שקל ל-12.1 מיליון, כשהקיטון נובע מהתייקרות הבדים ושאר חומרי הגלם יחד עם הקיטון במכירת מוצרי חיטוי (שרווחיותם גבוהה יותר), הסבירו בעל בד. בבדים הרווח התפעולי דווקא עלה מכ-8.3 מיליון שקל ל-11.2 הודות לייקור מחירי המכירה מצד על בד, השפעה שבחברה צופים שתתקזז עם המשך ההתייקרות במחירי סיבי הבד. ההפסד התפעולי בהגיינה הנשית הועמק מ-1.3 מיליון שקל לכ-2 מיליון, גם כאן עקב התייקרות מחירי הגלם וההובלה.

ה-EBITDA מפעילות נמשכת הסתכמה ב-48.6 מיליון שקל (13% מהמכר) מול 63.3 מיליון ברבעון המקביל (16%). הפסקת פעילות התחבושות ההגייניות לנשים, שמכירתה הושלמה בתחילת הרבעון השלישי של 2020, הביאה לצמצום ההפסד בה מ-3.8 מיליון שקל ל-60 אלף שקל בלבד (מסווג תחת הפסד מפעילות שהופסקה). כך, בשורה התחתונה רשמה החברה ברבעון השני של 2021 רווח של 10 מיליון שקל, לעומת 25 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

"למרות התמשכות מגיפת הקורונה, ניכרת ירידה בביקושים למגבוני חיטוי בהשוואה לשנת 2020. מגמה זו ניכרת במיוחד בשוק המגבונים בארה"ב גם כתוצאה מגידול משמעותי ביבוא מוצרי החיטוי הנ"ל מיצרנים שונים בעולם כולו", כותבים בעל בד. "הירידה בביקושים, במיוחד במוצרי החיטוי המופצים על ידי מפיץ בארה"ב, השפיעה לרעה על תוצאות הפעילות של חברת הבת בארה"ב וגרמה לגידול משמעותי במלאי בארה"ב המשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה בתקופת הדוח. להערכת החברה, צפויה התאוששות בביקושים למוצרים אלו שתסייע במימוש המלאי הנ"ל בחודשים הקרובים".

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת ברבעון השני הסתכם ב-20.2 מיליון שקל בהשוואה ל-59.4 מיליון שקל בזמנו. במחצית הראשונה כולה, נרשמה עליית ביתרת הלקוחות בסך של כ-49 מיליון שקל ועליה ביתרות המלאי בסך של כ-171 מיליון שקל - 101 מיליון מתוך הסכום הוא מלאי של החברה הנרכשת אופטימל קר (קראו כאן את הראיון עם מנכ"ל על בד דן מסיקה על הרכישה ופעילות החברה ברקע הקורונה).

עוד מסבירים בעל בד כי רק ביולי השלימה את רישום המוצרים של מותג מגבוני החיטוי שלה CLEANTIZE בקליפורניה, אחרי שקיבל בסוף ינואר אישור של ה-EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה) כי  הוא יעיל בחיטוי משטחים נגד קורונה. העיכוב "פגע בשיווק חלק מהמוצרים אצל לקוחות מסוימים בארה"ב וגרם לגידול במלאי המוצרים בארה"ב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעל בד מזכירים כי במחצית אפריל המתחרה Quality First, יצרנית טמפונים ומוצרי היגיינה אחרים, הודיעה על הפסקת פעילותה בתחום הטמפונים. מיד לאחר הודעה זו על בד החלה במשא ומתן לאספקת טמפונים מצדה ללקוחותיה של Quality First ובינתיים התקשרה מולם אלה בהסכמים לאספקה בהיקף שנתי מוערך של כ-20 מיליון דולר החל מסוף שנת 2021.

דן מסיקה, מנכ"ל על בד מסר: "נקטנו צעדים לטובת יעילות ייצור גבוהה במפעלים ומינוף יכולות האינטגרציה האנכית שלנו. אנו צופים כי עם ההתאוששות בביקושים למוצרי החיטוי בחודשים הקרובים תוכל על בד להמשיך ולשפר את הרווחיות. ה-EBITDA הגבוה של על בד משקף גידול של 50% בהשוואה לזה ב-2019, טרום השפעות הקורונה, ומעיד יותר מכל על כוחה הפיננסי של החברה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    היה צפוי 30/08/2021 23:32
    הגב לתגובה זו
    ודוח על הפנים.
  • ישראל 31/08/2021 09:32
    הגב לתגובה זו
    חברה מעולה תקופה לא טובה להחזיק ולהגדיל
  • 2.
    חברה מצויינת.ויחודית 30/08/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
    קונה קונה בחינם כל מה שמוכרים..נפגש בהמשך ...
  • 1.
    מקלקל שמחות 30/08/2021 10:35
    הגב לתגובה זו
    החברה, וחברה מתחרה, מודים שהם לא יכולים להעמיס את עליות מחירי חומרי הגלם על הלקוחות שלהם. זהו סימן רע מאוד לגבי התחרות בתחום ומיצובן של החברות הללו בשווקים הרלוונים. לא סימן טוב למשקיעים בחברה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.