מהפכה בתמ"א 38: אושרו תוספת של 2.5 קומות וניוד זכויות; כמה יח"ד יש לחזק?
המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה היום על מתן שורה של הקלות בתמ"א 38 הכוללות בין היתר :תוספת זכויות בנייה של קומות נוספות ואפשרות למתן זכויות בנייה במגרש אחר בתמורה לחיזוק מבנים שטעונים חיזוק.
במסגרת חיזוק מבנים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה יינתנו זכויות בנייה לתוספת של עד שתיים וחצי קומות, למעט אזורי ביקוש ברשויות מקומיות בדירוג 8 ומעלה במדד הסוציו אקונומי במחוז תל אביב ובמחוז מרכז בהן יוגדלו זכויות הבנייה עד לקומה וחצי בלבד.
בנוסף הוחלט לפרט בתמ"א 38 את התנאים ההנדסיים שיבטיחו את עמידות המבנה המחוזק מכוח התמ"א בדרישות התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה, ובכלל זה הגדרת תנאי סף הנדסיים להגשת בקשה להיתר מכוח התמ"א והגדרה מראש של הגבלות עקב סיכון הנדסי.
כמו כן הוחלט לאפשר קידום תכניות למתן זכויות במגרש שלא טעון חיזוק בתמורה לחיזוק של מבנים שטעונים חיזוק. הסמכות למתן הזכויות יהיו ביד מוסד התכנון האחראי על הנושא.
עד כה ניתן היה לחזק מבנה שנבנה לפני שנת 1980 ולקבל בתמורה זכויות לתוספת בנייה של קומה אחת: באמצעות תוספת קומה עליונה, סגירת קומת עמודים מפולשת או תוספת אגף לבניין. כעת יתווספו לזכויות אלה קומה וחצי נוספת והעברת זכויות.
מנכ"ל משרד הפנים בפועל, ד"ר שוקי אמרני, אמר כי משרד הפנים מעוניין לעודד את השימוש בתמ"א 38 לצורך חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, אולם יש לזכור כי תמ"א 38 הינה רק כלי אחד מתוך מערך של צעדים שישלימו את התוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה.
ברחבי הארץ נמצאות כ-1.1 מיליון יחידות דיור שאינן עומדות בפני רעידות אדמה: אזור הצפון- 379,000; בית שאן- 2,700; ירושלים והסביבה- 106,500
עכו ונהריה- 15,300; מטרופולין חיפה- 105,000; חדרה- 9,000; תל אביב והמרכז- 408,800; אשדוד אשקלון- 27,500; באר שבע והדרום- 51,800
מהנתונים שהוצגו למשרד הפנים עולה כי עד כה הוגשו רק 1000 בקשות במסגרת התמ"א.
- 6.מחפש חיזוק 06/04/2011 09:21הגב לתגובה זוחבל רק שרשויות מקומיות ( כמו פ" ת - למשל ) שמות את כל הבירוקרטיה האפשרית על-מנת למנוע את קידום התוכנית - יש מבנים שהתהליך התחיל בהם לפני יותר משנה, יש שלט יפה, אבל בפועל -- כלום לא זז --- בגלל בירוקרטיה שהרשות המקומית גורמת !!! צריך לתת תמריצים לרשויות ! צריך להעניש רשויות שמעכבות !!!
- 5.זו כתבה כמו כתב חידה. מה קורה בחיפה בכרמל למש (ל"ת)חיפאי 05/04/2011 23:30הגב לתגובה זו
- 4.מאיר 05/04/2011 19:36הגב לתגובה זוצריך לתת לבנין חדש במקום לחזק מבנה ישן 200 אחוזי בניה לפחות.אחרת לא כדאי בכלל לקבלנים לחזק
- משה 06/04/2011 09:41הגב לתגובה זועל הבניין שלי ברמת גן מתחרים בחרוף נפש ארבעה קבלנים כרגע בשלב ההצעות.
- 3.אלי מהעיריה 05/04/2011 18:06הגב לתגובה זומהעיריה ומהועדות זכויות ששות הרבה כסף - הפעם בלי לשחד אף אחד
- 2.אורן 05/04/2011 17:50הגב לתגובה זולמעט אזורי ביקוש ברשויות מקומיות בדירוג 8 ומעלה במדד הסוציו אקונומי במחוז תל אביב ובמחוז מרכז בהן יוגדלו זכויות הבנייה עד לקומה וחצי בלבד
- 1.תל אביבית 05/04/2011 17:43הגב לתגובה זואיפה ניתן למצוא רשימה מדוייקת של אלו מבנים בדיוק מדובר?
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
