מהפכה בתמ"א 38: אושרו תוספת של 2.5 קומות וניוד זכויות; כמה יח"ד יש לחזק?
המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה היום על מתן שורה של הקלות בתמ"א 38 הכוללות בין היתר :תוספת זכויות בנייה של קומות נוספות ואפשרות למתן זכויות בנייה במגרש אחר בתמורה לחיזוק מבנים שטעונים חיזוק.
במסגרת חיזוק מבנים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה יינתנו זכויות בנייה לתוספת של עד שתיים וחצי קומות, למעט אזורי ביקוש ברשויות מקומיות בדירוג 8 ומעלה במדד הסוציו אקונומי במחוז תל אביב ובמחוז מרכז בהן יוגדלו זכויות הבנייה עד לקומה וחצי בלבד.
בנוסף הוחלט לפרט בתמ"א 38 את התנאים ההנדסיים שיבטיחו את עמידות המבנה המחוזק מכוח התמ"א בדרישות התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה, ובכלל זה הגדרת תנאי סף הנדסיים להגשת בקשה להיתר מכוח התמ"א והגדרה מראש של הגבלות עקב סיכון הנדסי.
כמו כן הוחלט לאפשר קידום תכניות למתן זכויות במגרש שלא טעון חיזוק בתמורה לחיזוק של מבנים שטעונים חיזוק. הסמכות למתן הזכויות יהיו ביד מוסד התכנון האחראי על הנושא.
עד כה ניתן היה לחזק מבנה שנבנה לפני שנת 1980 ולקבל בתמורה זכויות לתוספת בנייה של קומה אחת: באמצעות תוספת קומה עליונה, סגירת קומת עמודים מפולשת או תוספת אגף לבניין. כעת יתווספו לזכויות אלה קומה וחצי נוספת והעברת זכויות.
מנכ"ל משרד הפנים בפועל, ד"ר שוקי אמרני, אמר כי משרד הפנים מעוניין לעודד את השימוש בתמ"א 38 לצורך חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, אולם יש לזכור כי תמ"א 38 הינה רק כלי אחד מתוך מערך של צעדים שישלימו את התוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה.
ברחבי הארץ נמצאות כ-1.1 מיליון יחידות דיור שאינן עומדות בפני רעידות אדמה: אזור הצפון- 379,000; בית שאן- 2,700; ירושלים והסביבה- 106,500
עכו ונהריה- 15,300; מטרופולין חיפה- 105,000; חדרה- 9,000; תל אביב והמרכז- 408,800; אשדוד אשקלון- 27,500; באר שבע והדרום- 51,800
מהנתונים שהוצגו למשרד הפנים עולה כי עד כה הוגשו רק 1000 בקשות במסגרת התמ"א.
- 6.מחפש חיזוק 06/04/2011 09:21הגב לתגובה זוחבל רק שרשויות מקומיות ( כמו פ" ת - למשל ) שמות את כל הבירוקרטיה האפשרית על-מנת למנוע את קידום התוכנית - יש מבנים שהתהליך התחיל בהם לפני יותר משנה, יש שלט יפה, אבל בפועל -- כלום לא זז --- בגלל בירוקרטיה שהרשות המקומית גורמת !!! צריך לתת תמריצים לרשויות ! צריך להעניש רשויות שמעכבות !!!
- 5.זו כתבה כמו כתב חידה. מה קורה בחיפה בכרמל למש (ל"ת)חיפאי 05/04/2011 23:30הגב לתגובה זו
- 4.מאיר 05/04/2011 19:36הגב לתגובה זוצריך לתת לבנין חדש במקום לחזק מבנה ישן 200 אחוזי בניה לפחות.אחרת לא כדאי בכלל לקבלנים לחזק
- משה 06/04/2011 09:41הגב לתגובה זועל הבניין שלי ברמת גן מתחרים בחרוף נפש ארבעה קבלנים כרגע בשלב ההצעות.
- 3.אלי מהעיריה 05/04/2011 18:06הגב לתגובה זומהעיריה ומהועדות זכויות ששות הרבה כסף - הפעם בלי לשחד אף אחד
- 2.אורן 05/04/2011 17:50הגב לתגובה זולמעט אזורי ביקוש ברשויות מקומיות בדירוג 8 ומעלה במדד הסוציו אקונומי במחוז תל אביב ובמחוז מרכז בהן יוגדלו זכויות הבנייה עד לקומה וחצי בלבד
- 1.תל אביבית 05/04/2011 17:43הגב לתגובה זואיפה ניתן למצוא רשימה מדוייקת של אלו מבנים בדיוק מדובר?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
