הדבר ממנו נשיא ה-ECB דראגי כ"כ מפחד
בראיון שנתן מוקדם יותר החודש לעיתון הגרמני Die Zeit, תיאר נשיא ה-ECB, מריו דראגי, תהליך הקרוי "ספירלה דפלציונית" (או סחרור ספלציוני אם תרצו), וציין את החשיבות הרבה של הימנעות בכל מחיר מכניסה לאותו תהליך. מאחורי צמד המילים מסתתר תהליך מסוכן שלא נראה בעולם מאז השפל הגדול בארה"ב, בשנות ה-30 של המאה ה-20 .
נדיר לשמוע מגורם כה בכיר כמו דראגי התבטאות לגבי חשש משקיעה אל תהליך כזה, אך האמירה משקפת את המציאות העגומה של אירופה כיום, אשר קיים בה סיכוי מסוים, בהתנהלות לא נכונה וגרירת רגליים, לשקוע בדיוק למקום המסוכן הזה.
מהו התהליך ממנו כה חושש מריו דראגי?
מדוע הוא דוחף במלוא המרץ להקלה כמותית נרחבת? האם זה מה שימנע תהליך דפלציוני? הסבר לכך ניתן אולי למצוא במאמר שנכתב בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי פרופ' ארווין פישר, ונחשב לאורים ותומים של נגידים רבים ברחבי העולם, ואולי גם של דראגי עצמו.
לגרסתו של פרופ' פישר, החוב והדפלציה שחוללו אנדרלמוסיה עד ה-4 למארס 1933, נתונים חזקים שהיו מותירים הרס גדול עוד יותר אחרי תאריך זה, אלמלא הייתה מיושמת "הנשמה מלאכותית" (רפלציה) לשוק. אם לא ההתערבות, היינו מצפים לראות פשיטות רגל של חברות משכנתאות וביטוחים, חסכונות של בנקים, ביטוחי חיים, רשויות מקומיות ומדינות.
- ה-SEC מטילה קנס ענק על שימוש במידע פנים והמדד שחוצה לראשונה את 1,000 הנקודות
- המדינה שספגה הורדת דירוג ל"זבל" ומה קרה היום לפני 5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממשלות הפדרליות לא היו מצליחות לשלם את החשבונות בסיטואציה שכזו, מבלי לנקוט בהדפסת כסף - פעולה שבעצמה הינה בבחינת הפעולה האחרונה שנעשית כחלק מ"הנשמה מלאכותית". במידה וגם אז הממשל היה מתעקש להשאיר את הטיפול במצב לידי "כוחות הטבע", ומסרב לגרום לאינפלציה מלאכותית תוך ניסיון נואש לייצב את התקציב על ידי פיטורי עובדי ממשלה, העלאת מיסים, מכירת או הצעת ניירות ערך לבורסה והגדלת הלוואות - קרוב לוודאי שאותו ממשל היה מורד מהשלטון.
כלומר, היה זה טיפשי ובלתי מוסרי לתת ל"טבע" לפעול בדרכו, בדיוק כפי שרופא יזניח דלקת ריאות. זה היה מוציא שם רע למדע הכלכלי, אשר באמתחתו "תרופות" ל"מחלות" כלכליות בדיוק כפי שישנן תרופות למחלות במדע הרפואה.
הסיבה שהמושג דפלציה או תהליך דפלציוני לא זכה להתייחסות נרחבת בציבור במרוצת העשורים האחרונים, נעוצה בכך שמאז השפל הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות ה-30, העולם המערבי לא חווה דפלציית חוב מהסוג הגרוע ביותר, למעט יפן. ניתן לומר שכל הכלכלנים הבכירים בני זמננו לא חוו דפלציה על בשרם, אלא תופעות של אינפלציה ותהליכים הקשורים בה.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
כדי לבחון את תופעת "הספירלה הדפלציונית", שציין מריו דראגי, אשר לרוב נגרמת עקב עודף חובות קיצוני, כדאי לקרוא את פרופ' פישר שתיאר באופן לוגי וכרונולוגי את השלבים בהתפתחות הספירלה הדפלציונית ובאותה נשימה גם את הדרכים למניעת התהליך.
אקדים ואומר שכמו עם כל מחלה, הפעולה הטובה ביותר נגד דפלציה היא הימנעות ממנה. אירופה ניצבת היום בנקודה בה כבר הייתה ארה"ב בעבר, אם כי תנאי הפתיחה של אירופה קשים מהותית מאילו של ארה"ב וחופש התמרון של הנגיד האמריקני ב-2008, בן ברננקי, היה רחב משמעותית מזה שבפניו ניצב היום נגיד הבנק האירופי מריו דראגי.
קריאה בעיון של התיאוריה שהגה פרופ' פישר עשויה להיראות לקורא כמו ספר הוראות "איך לא להתנהג", שאומץ והוטמע היטב ב-2008 על ידי הפדרל ריזרב בימי הנגיד ברננקי. הפעולות של ברננקי ב-2008 והלאה מעידות כי הכיר היטב את התהליך של ספירלה דפלציונית, שתיאר פרופ' פישר, וכמו תלמיד טוב ידע לפעול במהירות ובנחישות ולמנוע מראש כל סיכוי להתרחשות של תהליך כאמור. כעת מגיע תורו של מריו דראגי, נגיד הבנק האירופי, להתמודד עם הסיטואציה הקשה הזו של חשש להתפתחות תהליך דפלציוני, תחת תנאי פתיחה קשים משמעותית מאלה של ברננקי.
אם לתמצת במילה אחת את התיאוריה של פישר, הרי ש"קל יותר למנוע שפל כלכלי על ידי התערבות מוקדמת, מאשר לטפל בתהליך דפלציית חוב כשהיא כבר בהתרחשות". גם דראגי, כמו ברננקי בזמנו, "קרא את הספר" ונחוש להימנע מכניסה אל התהליך הדפלציוני אשר כפי שתיאר פרופ' פישר - תהליך מסוכן ובעייתי ביותר.
- 2.היה נחמד אם היית נותן הסבר קצר למה התהליך הזה מסוכן (ל"ת)דודו 27/01/2015 14:05הגב לתגובה זו
- 1.לא הסברת כלום. רק אמרת שזה מסוכן.. (ל"ת)אביחי 27/01/2015 11:37הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
