הדבר ממנו נשיא ה-ECB דראגי כ"כ מפחד

ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות, על התהפוכות ווהפעולות של גוש האירו לטובת כלכלה אמידה ובטוחה
ברק גרשוני | (2)

בראיון שנתן מוקדם יותר החודש לעיתון הגרמני Die Zeit, תיאר נשיא ה-ECB, מריו דראגי, תהליך הקרוי "ספירלה דפלציונית" (או סחרור ספלציוני אם תרצו), וציין את החשיבות הרבה של הימנעות בכל מחיר מכניסה לאותו תהליך. מאחורי צמד המילים מסתתר תהליך מסוכן שלא נראה בעולם מאז השפל הגדול בארה"ב, בשנות ה-30 של המאה ה-20 .

נדיר לשמוע מגורם כה בכיר כמו דראגי התבטאות לגבי חשש משקיעה אל תהליך כזה, אך האמירה משקפת את המציאות העגומה של אירופה כיום, אשר קיים בה סיכוי מסוים, בהתנהלות לא נכונה וגרירת רגליים, לשקוע בדיוק למקום המסוכן הזה.

מהו התהליך ממנו כה חושש מריו דראגי?

מדוע הוא דוחף במלוא המרץ להקלה כמותית נרחבת? האם זה מה שימנע תהליך דפלציוני? הסבר לכך ניתן אולי למצוא במאמר שנכתב בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי פרופ' ארווין פישר, ונחשב לאורים ותומים של נגידים רבים ברחבי העולם, ואולי גם של דראגי עצמו.

לגרסתו של פרופ' פישר, החוב והדפלציה שחוללו אנדרלמוסיה עד ה-4 למארס 1933, נתונים חזקים שהיו מותירים הרס גדול עוד יותר אחרי תאריך זה, אלמלא הייתה מיושמת "הנשמה מלאכותית" (רפלציה) לשוק. אם לא ההתערבות, היינו מצפים לראות פשיטות רגל של חברות משכנתאות וביטוחים, חסכונות של בנקים, ביטוחי חיים, רשויות מקומיות ומדינות.

הממשלות הפדרליות לא היו מצליחות לשלם את החשבונות בסיטואציה שכזו, מבלי לנקוט בהדפסת כסף - פעולה שבעצמה הינה בבחינת הפעולה האחרונה שנעשית כחלק מ"הנשמה מלאכותית". במידה וגם אז הממשל היה מתעקש להשאיר את הטיפול במצב לידי "כוחות הטבע", ומסרב לגרום לאינפלציה מלאכותית תוך ניסיון נואש לייצב את התקציב על ידי פיטורי עובדי ממשלה, העלאת מיסים, מכירת או הצעת ניירות ערך לבורסה והגדלת הלוואות - קרוב לוודאי שאותו ממשל היה מורד מהשלטון.

כלומר, היה זה טיפשי ובלתי מוסרי לתת ל"טבע" לפעול בדרכו, בדיוק כפי שרופא יזניח דלקת ריאות. זה היה מוציא שם רע למדע הכלכלי, אשר באמתחתו "תרופות" ל"מחלות" כלכליות בדיוק כפי שישנן תרופות למחלות במדע הרפואה.

הסיבה שהמושג דפלציה או תהליך דפלציוני לא זכה להתייחסות נרחבת בציבור במרוצת העשורים האחרונים, נעוצה בכך שמאז השפל הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות ה-30, העולם המערבי לא חווה דפלציית חוב מהסוג הגרוע ביותר, למעט יפן. ניתן לומר שכל הכלכלנים הבכירים בני זמננו לא חוו דפלציה על בשרם, אלא תופעות של אינפלציה ותהליכים הקשורים בה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כדי לבחון את תופעת "הספירלה הדפלציונית", שציין מריו דראגי, אשר לרוב נגרמת עקב עודף חובות קיצוני, כדאי לקרוא את פרופ' פישר שתיאר באופן לוגי וכרונולוגי את השלבים בהתפתחות הספירלה הדפלציונית ובאותה נשימה גם את הדרכים למניעת התהליך.

אקדים ואומר שכמו עם כל מחלה, הפעולה הטובה ביותר נגד דפלציה היא הימנעות ממנה. אירופה ניצבת היום בנקודה בה כבר הייתה ארה"ב בעבר, אם כי תנאי הפתיחה של אירופה קשים מהותית מאילו של ארה"ב וחופש התמרון של הנגיד האמריקני ב-2008, בן ברננקי, היה רחב משמעותית מזה שבפניו ניצב היום נגיד הבנק האירופי מריו דראגי.

קריאה בעיון של התיאוריה שהגה פרופ' פישר עשויה להיראות לקורא כמו ספר הוראות "איך לא להתנהג", שאומץ והוטמע היטב ב-2008 על ידי הפדרל ריזרב בימי הנגיד ברננקי. הפעולות של ברננקי ב-2008 והלאה מעידות כי הכיר היטב את התהליך של ספירלה דפלציונית, שתיאר פרופ' פישר, וכמו תלמיד טוב ידע לפעול במהירות ובנחישות ולמנוע מראש כל סיכוי להתרחשות של תהליך כאמור. כעת מגיע תורו של מריו דראגי, נגיד הבנק האירופי, להתמודד עם הסיטואציה הקשה הזו של חשש להתפתחות תהליך דפלציוני, תחת תנאי פתיחה קשים משמעותית מאלה של ברננקי.

אם לתמצת במילה אחת את התיאוריה של פישר, הרי ש"קל יותר למנוע שפל כלכלי על ידי התערבות מוקדמת, מאשר לטפל בתהליך דפלציית חוב כשהיא כבר בהתרחשות". גם דראגי, כמו ברננקי בזמנו, "קרא את הספר" ונחוש להימנע מכניסה אל התהליך הדפלציוני אשר כפי שתיאר פרופ' פישר - תהליך מסוכן ובעייתי ביותר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    היה נחמד אם היית נותן הסבר קצר למה התהליך הזה מסוכן (ל"ת)
    דודו 27/01/2015 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא הסברת כלום. רק אמרת שזה מסוכן.. (ל"ת)
    אביחי 27/01/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.