בראיון שנתן מוקדם יותר החודש לעיתון הגרמני Die Zeit, תיאר נשיא ה-ECB, מריו דראגי, תהליך הקרוי "ספירלה דפלציונית" (או סחרור ספלציוני אם תרצו), וציין את החשיבות הרבה של הימנעות בכל מחיר מכניסה לאותו תהליך. מאחורי צמד המילים מסתתר תהליך מסוכן שלא נראה בעולם מאז השפל הגדול בארה"ב, בשנות ה-30 של המאה ה-20 .

נדיר לשמוע מגורם כה בכיר כמו דראגי התבטאות לגבי חשש משקיעה אל תהליך כזה, אך האמירה משקפת את המציאות העגומה של אירופה כיום, אשר קיים בה סיכוי מסוים, בהתנהלות לא נכונה וגרירת רגליים, לשקוע בדיוק למקום המסוכן הזה.

מהו התהליך ממנו כה חושש מריו דראגי?

מדוע הוא דוחף במלוא המרץ להקלה כמותית נרחבת? האם זה מה שימנע תהליך דפלציוני? הסבר לכך ניתן אולי למצוא במאמר שנכתב בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי פרופ' ארווין פישר, ונחשב לאורים ותומים של נגידים רבים ברחבי העולם, ואולי גם של דראגי עצמו.

לגרסתו של פרופ' פישר, החוב והדפלציה שחוללו אנדרלמוסיה עד ה-4 למארס 1933, נתונים חזקים שהיו מותירים הרס גדול עוד יותר אחרי תאריך זה, אלמלא הייתה מיושמת "הנשמה מלאכותית" (רפלציה) לשוק. אם לא ההתערבות, היינו מצפים לראות פשיטות רגל של חברות משכנתאות וביטוחים, חסכונות של בנקים, ביטוחי חיים, רשויות מקומיות ומדינות.

• ה-SEC מטילה קנס ענק על שימוש במידע פנים והמדד שחוצה לראשונה את 1,000 הנקודות
• המדינה שספגה הורדת דירוג ל"זבל" ומה קרה היום לפני 5 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הממשלות הפדרליות לא היו מצליחות לשלם את החשבונות בסיטואציה שכזו, מבלי לנקוט בהדפסת כסף - פעולה שבעצמה הינה בבחינת הפעולה האחרונה שנעשית כחלק מ"הנשמה מלאכותית". במידה וגם אז הממשל היה מתעקש להשאיר את הטיפול במצב לידי "כוחות הטבע", ומסרב לגרום לאינפלציה מלאכותית תוך ניסיון נואש לייצב את התקציב על ידי פיטורי עובדי ממשלה, העלאת מיסים, מכירת או הצעת ניירות ערך לבורסה והגדלת הלוואות - קרוב לוודאי שאותו ממשל היה מורד מהשלטון.

כלומר, היה זה טיפשי ובלתי מוסרי לתת ל"טבע" לפעול בדרכו, בדיוק כפי שרופא יזניח דלקת ריאות. זה היה מוציא שם רע למדע הכלכלי, אשר באמתחתו "תרופות" ל"מחלות" כלכליות בדיוק כפי שישנן תרופות למחלות במדע הרפואה.

הסיבה שהמושג דפלציה או תהליך דפלציוני לא זכה להתייחסות נרחבת בציבור במרוצת העשורים האחרונים, נעוצה בכך שמאז השפל הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות ה-30, העולם המערבי לא חווה דפלציית חוב מהסוג הגרוע ביותר, למעט יפן. ניתן לומר שכל הכלכלנים הבכירים בני זמננו לא חוו דפלציה על בשרם, אלא תופעות של אינפלציה ותהליכים הקשורים בה.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

כדי לבחון את תופעת "הספירלה הדפלציונית", שציין מריו דראגי, אשר לרוב נגרמת עקב עודף חובות קיצוני, כדאי לקרוא את פרופ' פישר שתיאר באופן לוגי וכרונולוגי את השלבים בהתפתחות הספירלה הדפלציונית ובאותה נשימה גם את הדרכים למניעת התהליך.

אקדים ואומר שכמו עם כל מחלה, הפעולה הטובה ביותר נגד דפלציה היא הימנעות ממנה. אירופה ניצבת היום בנקודה בה כבר הייתה ארה"ב בעבר, אם כי תנאי הפתיחה של אירופה קשים מהותית מאילו של ארה"ב וחופש התמרון של הנגיד האמריקני ב-2008, בן ברננקי, היה רחב משמעותית מזה שבפניו ניצב היום נגיד הבנק האירופי מריו דראגי.

קריאה בעיון של התיאוריה שהגה פרופ' פישר עשויה להיראות לקורא כמו ספר הוראות "איך לא להתנהג", שאומץ והוטמע היטב ב-2008 על ידי הפדרל ריזרב בימי הנגיד ברננקי. הפעולות של ברננקי ב-2008 והלאה מעידות כי הכיר היטב את התהליך של ספירלה דפלציונית, שתיאר פרופ' פישר, וכמו תלמיד טוב ידע לפעול במהירות ובנחישות ולמנוע מראש כל סיכוי להתרחשות של תהליך כאמור. כעת מגיע תורו של מריו דראגי, נגיד הבנק האירופי, להתמודד עם הסיטואציה הקשה הזו של חשש להתפתחות תהליך דפלציוני, תחת תנאי פתיחה קשים משמעותית מאלה של ברננקי.

אם לתמצת במילה אחת את התיאוריה של פישר, הרי ש"קל יותר למנוע שפל כלכלי על ידי התערבות מוקדמת, מאשר לטפל בתהליך דפלציית חוב כשהיא כבר בהתרחשות". גם דראגי, כמו ברננקי בזמנו, "קרא את הספר" ונחוש להימנע מכניסה אל התהליך הדפלציוני אשר כפי שתיאר פרופ' פישר - תהליך מסוכן ובעייתי ביותר.