אינפלציה היא קצב העלייה הכללי של מחירי המוצרים והשירותים במשק לאורך זמן, תופעה השוחקת את כוח הקנייה של הכסף. כאשר קיימת אינפלציה, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים מבעבר. מדידת האינפלציה נעשית בדרך כלל באמצעות מדד
המחירים לצרכן, העוקב אחר שינויי המחירים של סל מוצרים ושירותים המייצג את הצריכה של משק הבית הממוצע.
אינפלציה נגרמת ממגוון סיבות: "אינפלציית ביקוש", כאשר הביקוש במשק עולה על ההיצע; "אינפלציית עלויות", כאשר מחירי חומרי הגלם, האנרגיה או השכר עולים;
וכן הרחבה מוניטרית מוגזמת, שמשמעה הזרמת כמות גדולה מדי של כסף לכלכלה. רמת אינפלציה מתונה ויציבה נחשבת לבריאה למשק, אך אינפלציה גבוהה ובלתי צפויה פוגעת בתכנון הכלכלי ובחיסכון.
המאבק באינפלציה הוא מתפקידיהם המרכזיים של הבנקים המרכזיים, ובהם בנק
ישראל. הכלי העיקרי לכך הוא הריבית: העלאת הריבית מייקרת את האשראי, ממתנת את הביקוש ובולמת את עליית המחירים, אך עלולה גם להאט את הצמיחה. רוב הבנקים המרכזיים מציבים יעד אינפלציה - בישראל, טווח של 1% עד 3% בשנה - כעוגן למדיניות המוניטרית.
לאינפלציה
השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת: היא פוגעת בעיקר בבעלי הכנסות קבועות ובחוסכים, מגדילה את יוקר המחיה, ומשפיעה על שערי המניות, האג"ח והמטבעות. גל האינפלציה העולמי שהתפרץ בעקבות משבר הקורונה והמלחמות בתחילת העשור הנוכחי הוביל בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובהם
הפדרל ריזרב, להעלות ריבית בחדות במטרה לרסן את עליית המחירים.
בדויטשה בנק מעריכים שסביבת מחירים גבוהה מחזקת את היתרון של וולמארט מול המתחרות, בזמן שהחברה מרחיבה פעילויות רווחיות יותר כמו פרסום, מרקטפלייס ושירותי מנוי; מחיר היעד הועלה ל-136 דולר
בת' האמק, נשיאת הפד בקליבלנד, קוראת להמשך העלאות ריבית בצעדים קטנים ומהירים; האינפלציה עומדת על 3.4%, שוק העבודה יציב והשקעות העתק במרכזי הנתונים מייקרות רכיבים וציוד. מבחינתה הכלכלה מסוגלת להתמודד עם ריבית גבוהה יותר
רוברט הול ומייקל וודפורד זוכים בפרס נובל לכלכלה על מחקרים ששינו את הדרך שבה ממשלות ובנקים מרכזיים מתמודדים עם משברים; הול גילה איך ציפיות להכנסה עתידית משפיעות על הצריכה, וודפורד הראה שהציפיות לריבית ולמחירים משפיעות על האינפלציה כבר היום. מה המחקרים מלמדים
על ניהול כסף, חיסכון, משכנתאות, שכר ומדיניות כלכלית?
סיכוי של 83% לאירוע אל ניניו החזק ביותר מאז 1950; בפעם הקודמת נפגעה תנועת הספינות בתעלת פנמה, ובאירועים מוקדמים יותר נרשמו נזקים של מיליארדי דולרים לחקלאות ולתשתיות. הפעם חוששים במיוחד מהתייקרות המזון, משיבושים בסחר ומגל אינפלציה שיימשך גם ב-2027
חבר הפד' כריסטופר וולר ונשיא הפד' של סנט לואיס אלברטו מוזאלם אמרו ביום חמישי כי יהיה צורך בהעלאות ריבית נוספות כדי להוריד את האינפלציה ליעד של 2%, אך השאירו פתח לדילוג על ישיבת אוקטובר; השוק מתמחר העלאה בדצמבר, והפד אותת על מדיניות ניצית יותר ככל שהאינפלציה
מסרבת לרדת
המכסים שהוטלו ב-2025 הוסיפו 2.9 נקודות אחוז לאינפלציית המוצרים עד פברואר 2026, ושבלעדיהם המחירים היו יורדים מעט. התרומה לקצב האינפלציה השנתי צפויה לדעוך לאפס עד אוגוסט, מה שמעלה את האפשרות שמדובר בזעזוע חד פעמי ברמת המחירים שאינו מצדיק העלאת ריבית
האג"ח הצרפתיות ממשיכות לרדת והפער מול גרמניה מתקרב ל-1.6%. עכשיו גם איטליה, בלגיה ויוון נפגעות, בזמן שהמשקיעים קונים יותר אג"ח גרמניות. המשמעות פשוטה: השוק מתחיל לחשוש גם ממדינות אחרות עם חוב גדול, ולא רק מצרפת
גם אינפלציה של 2% בשנה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל, שוחקת את כוח הקנייה לאורך שנות הפרישה. מי שפורש בגיל 67 צריך לחשוב כבר עכשיו על ההוצאות שלו בגיל 80 ו-85
מחירי האנרגיה זינקו בכמעט 19% בשנה, והאינפלציה עקפה את התחזיות. אינפלציית הליבה נותרה 2.5%, אבל הנתון מקשה על לגארד לטעון שהשוק עושה בשבילה את העבודה, לקראת החלטת הריבית בסוף החודש
אג"ח בריטניה ל-30 שנה כבר נסחרת בתשואה של 6%, האג"ח האמריקאית ל-10 שנים ב-5.3% והאג"ח ל-30 שנה סביב 5.6%. גם צרפת, גרמניה, יפן ואוסטרליה משלמות הרבה יותר על החוב שלהן. מחירי האנרגיה החזירו את החשש מאינפלציה, הממשלות מגייסות סכומי עתק והמשקיעים דורשים
תשואה גבוהה יותר על כסף שהם מלווים לעשרות שנים. למה זה קורה דווקא עכשיו, ואיך זה מגיע למניות, למשכנתאות ולכיס שלנו?
התשואה על אג"ח ממשלת בריטניה ל-30 שנה חזרה לאזור 6%, רמה שלא נראתה מאז סוף שנות ה-90; בארה"ב התשואה ל-10 שנים כבר סביב 5.3% וגם בגרמניה, יפן ואוסטרליה המגמה דומה. מאחורי הכל עומדים הנפט והאנרגיה, שמחזירים את האינפלציה למרכז, משקיעים שמתמחרים ריבית גבוהה
לאורך זמן וחוב ממשלתי שמתייקר
וול סטריט 
בכירה בפד מזהירה: הריבית עדיין נמוכה מדי והבינה המלאכותית מייקרת את המחיריםבת' האמק, נשיאת הפד בקליבלנד, קוראת להמשך העלאות ריבית בצעדים קטנים ומהירים; האינפלציה עומדת על 3.4%, שוק העבודה יציב והשקעות העתק במרכזי הנתונים מייקרות רכיבים וציוד. מבחינתה הכלכלה מסוגלת להתמודד עם ריבית גבוהה יותר
פרס נובל לכלכלה לשני חוקרים שהסבירו איך העתיד משנה את הכסף שלנו כבר היוםרוברט הול ומייקל וודפורד זוכים בפרס נובל לכלכלה על מחקרים ששינו את הדרך שבה ממשלות ובנקים מרכזיים מתמודדים עם משברים; הול גילה איך ציפיות להכנסה עתידית משפיעות על הצריכה, וודפורד הראה שהציפיות לריבית ולמחירים משפיעות על האינפלציה כבר היום. מה המחקרים מלמדים על ניהול כסף, חיסכון, משכנתאות, שכר ומדיניות כלכלית?
אל ניניו בדרך לשיא היסטורי: מה קרה בפעמים הקודמות וכמה זה יעלה לעולם?סיכוי של 83% לאירוע אל ניניו החזק ביותר מאז 1950; בפעם הקודמת נפגעה תנועת הספינות בתעלת פנמה, ובאירועים מוקדמים יותר נרשמו נזקים של מיליארדי דולרים לחקלאות ולתשתיות. הפעם חוששים במיוחד מהתייקרות המזון, משיבושים בסחר ומגל אינפלציה שיימשך גם ב-2027
בכירי הפד' וולר ומוסאלם: נדרשות עוד העלאות ריבית כדי להחזיר את האינפלציה ליעד
מחקר הפד של ניו יורק: המכסים אחראים כמעט לכל עליית מחירי המוצריםהמכסים שהוטלו ב-2025 הוסיפו 2.9 נקודות אחוז לאינפלציית המוצרים עד פברואר 2026, ושבלעדיהם המחירים היו יורדים מעט. התרומה לקצב האינפלציה השנתי צפויה לדעוך לאפס עד אוגוסט, מה שמעלה את האפשרות שמדובר בזעזוע חד פעמי ברמת המחירים שאינו מצדיק העלאת ריבית
החשש בשוק האג"ח האירופי מתרחב מעבר לצרפת
15 אלף שקל בחודש ביציאה לפנסיה יהיו שווים בגיל 85 כ-9,600 שקל: כך מגנים על הפנסיה
האינפלציה בגוש היורו קפצה ל-3.8%, השיא מאז 2023, ומקרבת העלאת ריבית נוספת של ה-ECBמחירי האנרגיה זינקו בכמעט 19% בשנה, והאינפלציה עקפה את התחזיות. אינפלציית הליבה נותרה 2.5%, אבל הנתון מקשה על לגארד לטעון שהשוק עושה בשבילה את העבודה, לקראת החלטת הריבית בסוף החודש
משבר האג"ח - שאלות ותשובות: למה התשואות מזנקות ומה זה יעשה לכסף שלנו?
תשואת אג"ח בריטניה ל-30 שנה בשיא של 6%