כונס נכסים

בני זוג שרכשו בית במסגרת הליך כינוס נכסים של זוג שהתגרש, טענו שהמוכרים הסתירו מהם חריגות בנייה חמורות, ותבעו פיצוי. מנגד, הגרושה הגישה תביעה נגדית בטענה שהרוכשים איחרו בתשלום. וגם - היתרונות והחסרונות ברכישת דירה מכינוס נכסים

עורך דין שמונה ככונס למכירת דירה הגיש תביעת חוב על סכום גבוה במיוחד, למרות שהליך המימוש מעולם לא הושלם וטען: "פעלתי בתנאים קשים";  מנהל ההסדר מצא שבוצעו פעולות מצומצמות בלבד, וחתך את התשלום ב-90%. בית המשפט דחה את הערעור ופסק לו "לפנים משורת הדין" שכר בסך 13,570 שקל - פחות מ-12% מהסכום המקורי

פסק דין חדש קובע כי נאמנים חייבים לבדוק את התיק לפני חלוקת קופת הכינוס, גם אם החייב לא טען שום דבר, בהתבסס על הלכת לשצ'נקו. פסק הדין הבהיר שבמקרים כמו זה שנדון כעת, "בהם יש בתיק בית המשפט מידע המאפשר לנאמן להסיק בבירור - ללא צורך בכל בירור עובדתי נוסף - כי הלכת לשצ'נקו חלה על החייב, אסור לו לחלק את הכספים"

בית המשפט העליון קיבל את הערעור של אזורים, ביטל החלטה תקדימית של המחוזי וקבע כי חילוט ערבויות בנקאיות אוטונומיות אינו מהווה העדפת נושים בהליכי חדלות פירעון. השופטת רות רונן חיזקה את עקרון העצמאות והוודאות של הערבות הבנקאית, והבהירה שחדלות פירעון של קבלן ביצוע אינה עוצרת את מנגנון הערבויות

יורשת של חייב שנפטר ביקשה לחייב כונס נכסים בנזקים בהיקף של יותר מ-100 אלף שקל בטענה להתנהלות רשלנית וניגוד עניינים. רשם ההוצאה לפועל אסף אבני דחה את הבקשה באופן ברור, קבע כי לא הוכחה שום הפרת חובה, וחייב את המבקשת בהוצאות משפט בסכום של 39 אלף שקל

בקשה לחיוב כונס נכסים בנזקים אחרי שמימש חנות ב-1.52 מיליון שקל שלטענת היורשת היה נמוך מהמחיר בשוק כמו גם שהכונס לא גבה דמי שכירות לאורך התקופה; הבקשה נדחתהוהרשם קבע כי לא הוכחה כל הפרת אחריות, מתח ביקורת על אופן ניהול ההליך וחייב את היורשת בהוצאות משפט של 39 אלף שקל

עמדתם של רוכשי הדירות התקבלה על ידי המחוזי מרכז לוד, שאישר להחיות חברת נדל"ן שפורקה, במקביל למינוי עורך הדין שלהם לכונס נכסים לצורך רישום הזכויות בטאבו. בניגוד לעמדת משרד המשפטים, נקבע כי פיצול ההליך לשני הליכים נפרדים רק יכביד על הצדדים ויבזבז משאבים שיפוטיים, ללא כל הצדקה עניינית

הרשמת פני יעקובוביץ מההוצאה לפועל בתל אביב קבעה כי עצם סילוק החוב בתיק הפרטני אינו מביא בהכרח לסיום הליכי הכינוס, ושניתן להמשיך במימוש נכסיו של חייב לצורך פירעון של חובות נוספים של האיש. החייב טען כי פרע כ-220 אלף שקל ולכן יש לסגור את התיק, אך הרשמת דחתה את בקשתו והדגישה כי, "הצדקה מהותית להמשך הכינוס נוכח חובותיו הניכרים לנושים אחרים"

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעתו של טל ארביב, שרכש רבע מהזכויות בדירתה של קרין ספיר ביטון ב-2017 כדי למנוע את מימוש הנכס ופינוי אמה בידי הבנק. הנתבעת טענה כי ההסכם בטל עקב עושק והטעיה, אך השופט נפתלי שילה קבע כי היא עצמה יזמה את המכירה, קיבלה את מלוא התמורה ושיתפה פעולה במשך חמש שנים - ורק לאחר סכסוך אישי ניסתה להתכחש להסכם

האיש שצבר בתוך פחות מעישור לצבור חובות גדולים מאוד, ואף לא ניהל את עסקיו באופן תקין לאורך השנים שלפני הקריסה הכלכלית, הצליח לגייס לצדו גם את הנאמן שמונה לו. לדברי השופטת, "אדם שאינו יכול לשוב ולפעול במרחב הכלכלי החוקי, סופו להיגרר לשוק האפור או לכלכלה השחורה - תוצאה שיש להימנע ממנה"